מדף הספרים של רבקי - הספרים שדירגה
הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר.
ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול.
מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות.
זהו סיפור קטן על: ילדה, אקורדיוני
מירה, לשעבר נורמה, היא גרמנייה לא-יהודייה. בעלה נחמיה היה חייל בצבא האדום שכבש את גרמניה במלחמת-העולם השנייה. הוא פגש את מירה באיטליה, כשהסתפחה ליהודיות ניצולות, המובלות לארץ-ישראל. שישה בנים מיהרה מירה ללדת, כמעט בלי רווח ביניהם – ילדה אותם לנחמיה? לעם היהודי? לעצמה, כדי לנסות למחוק את "המוות ההוא" שהביאה מרחובות גרמניה ודוגר בנפשה
זהו סיפורו המצחיק עד דמעות של אלן קרלסון, שפרש לבית אבות אחרי חיים ארוכים וסוערים.
זו אמורה להיות תחנתו האחרונה עלי אדמות - אבל גופו בריא ומסרב לבגוד בו, ולאכזבתו הגיע יום הולדתו המאה.
בבית האבות מכינים לכבודו אירוע רב-רושם ומשתתפים, אבל אלן נמלט ממסיבת יום ההולדת שלו עצמו.
כשעובר אורח מבקש ממנו להשגיח לרגע על מזוודה מסתורית, הו
החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר:
אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים.
באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה.
האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה.
וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה.
בתחילה היא מרוחקת ומקשיב
"שלום," אמרתי בעברית לאיש שעמד בפתח,
"אתה יונתן?" הוא ספק שאל ספק קבע.
"סליחה," השבתי, "אבל מי רוצה לדעת?"
"סתם עורך דין שמחפש את יונתן," הוא השיב.
"למה? מה הוא כבר עשה?"
"כלום," השיב האיש, "הוא לא עשה שום דבר. אז אתה
לא יונתן?"
"כן, אני יונתן," עניתי לו בחוסר סבלנות. עכשיו כבר
הייתי בטוח שהאורח הלא צפוי הוא ערבי.
"אני יודע מי אתה," הוא אמר לפתע
ילדת פלא הוא סיפור התבגרות נוגע ללב, שקשיי הקיום והתפעמות אינסופית מן החיים שזורים בו זה בזה. גיבוריו של הספר הם ילדים אך אין זה סיפור סנטימנטלי אלא סיפור מלא הומור ואהבת חיים על אהבת אחים ועל הקשר המשתנה בין אם לבנה, המראה שוב כמה אכזרית ונפלאה היא הילדות. הסיפור עצמו מתרחש באוסלו, בתחילת שנות השישים, אז משתנים ללא היכר חייהם של פִ
על שפת ים כינרת נמצאת מַקוֹנדוֹ של שמי זרחין, טבריה יצרית ופנטסטית שבה אנשים משתגעים מאהבה ומתקרחים בגלל כישוף, אותיות צומחות בתוך תמרים וילדים מתחרזים עם כפיליהם. האוויר רווי ריחות של בישול ותשוקה, ועקבותיהם מובילים לשיכון אחד בעיר. כאן גדל שלומי עם אח שאוסף מילים במחברת, אמא שמדליקה נרות נשמה ל לאה גולדברג, ואבא קטנטן שמסתיר סו
אני תוהה איך התגלגל הספר לגרנזי? אולי יש לספרים מעין אינסטינקט התבייתות סודי, שמביא אותם לידי הקורא המושלם עבורם ."
ינואר 1946: לונדון מגיחה מתחת לצל מלחמת העולם השנייה, והסופרת ג'ולייט אשטון מחפשת נושא לספר חדש. מי חשב שתמצא אותו במכתב מגבר אלמוני, תושה האי גרנזי, מאיי התעלה הבריטית שכבשו הנאצים? הוא נתקל בשמה בעטיפה של ספר מאת צ'אר
חסן חאג'י נולד מעל מסעדתו הצנועה של סבו במומביי, ושנותיו הראשונות עוברות עליו בין אדים משכרים של קארי דגים מתובל,
קרקוש מחבתות וסירים והמולה כללית של משפחה עמלנית שאהבה ואוכל קושרים בין בניה.
אולם שנות הקסם נגדעות באחת כאשר טרגדיה פוקדת את משפחת חאג'י,
והיא קמה ועוזבת את הודו ובסופו של מסע ארוך מתיישבת בלומייר, עיירה קטנה באלפי
אינוביל היתה עיר שגרתית עד 26 ביוני 1948. באותו היום, שבזכותו נרשמה בדפי ההיסטוריה, הגיע לעיר הקטנה נער מסתורי וכתב בתיקים האישיים של תושביה את התאריך המדויק שבו ילכו לעולמם. מאז נודעה אינוביל בכינויה "העיר שתושביה יודעים את יום מותם".
כמה שנים אחרי ביקורו של הנער, ביום הולדתה השמונה-עשר, פתחה דורה מאטר את תיקה האישי, ומאותו הרגע עמד
"שלוש נשים חזקות", אחת מיצירות הספרות המפתיעות והמסעירות של העשור הקודם בצרפת, זיכתה את מרי נדיאי בשבחי הביקורת ובפרס גונקור היוקרתי, שהוענק לראשונה לאשה שחורה.
נורה, פנטה וקַדי, גיבורות שלושת הסיפורים המרכיבים את הרומן היוצא דופן הזה, הן שלוש נשים שהגורל הוביל אותן למקומות בלתי צפויים ובהם הן נלחמות על כבודן. שלושה סיפורים, שלו
מייקל בירד הוא פיזיקאי זוכה פרס נובל, שממשיך להתפרנס מתהילת העבר, נואם תמורת סכומי עתק, ומסכים בלב ולב לעמוד בראש יוזמה להתמודדות עם התחממות כדור הארץ. כשעולמו המקצועי מתנגש עם עולמו האישי בתאונה מחרידה ומגוחכת, מתגלגלת לידיו הזדמנות להיחלץ מחורבות נישואיו, להתניע את הקריירה שלו ולהציל את העולם מאסון סביבתי.
סולאר הוא רומן סאט