מדף הספרים של נעמיקה - הספרים שדירגה
איים בזרם ראה אור בשנת 1970, תשע שנים לאחר מותו של המינגוויי, ובמרכזו תומס האדסון, אמן והרפתקן המזכיר את המינגוויי עצמו.
הנופים הפסטורליים של האיים הקריביים שאותם מצייר האדסון מתחלפים בברים האפלוליים של הוואנה ובמים שורצי הצוללות הגרמניות של קובה בימי מלחמת העולם השנייה.
במיטב כשרונו הבוגר מצליח המינגוויי לשלב בין מערכות יחסי
שתי תקופות בחיי הארץ: העבר החלוצי וההווה באספקלריה הבוהמית שלו - מוצבות זו מול זו ברומן זה מאת אחד הבולטים במספרים העברים בימינו.
הקשר הדו - משמעי שביניהן, וכן היחס בין הספרות והחיים, משמשים נושא לסיפור אירוני מבריק ורב - מתח על ספר שלא נכתב, שגיבורו הוא "גיבור הדור החלוצי".
אהרן מגד נולד בתר"פ בפולין. בתרפ"ו עלה ארצה עם הוריו ויל
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
אדם שלוקה במחלת-השכחה ומאז הוא בלש פרטי יוצא למשימה אחרונה, לחקור ולדעת מי הוא עצמו ומה היו חייו, מבין השיטין של טכניקה בלשית מובהקת בחשיפת עובדות יבשות משתמעת עצבותו ובדידותו של האדם והמכאוב שהוא מוסיף ככל שמתגולל לעיניו עולם אבוד שהיה לפנים.
הספר זיכה את מחברו ב"פרס גונקור" לשנת 1978.
סופר יהודי, מן המעולים בסופרי איטליה במאה העשרים, מגלה ברומן זה את רקמת היחסים הדקים והסבוכים בפרשת אהבה שלא באה על סיפוקה ובפרשת רעות טעונת מתח. סביב דמויות הגיבורים מחזיר המספר לחיים את עולמה של פרארה וקהילתה היהודית, אשר בית פינצי-קונטיני הגא מבקש להיבדל ממנה בחומה המקיפה את גנו הגדול. גם חוקי הגזע שהמשטר הפשיסטי מחוקק נגד היה
רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ
ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור
דרך דמויות ססגוניות שחייהן שזורים להפליא, ניקול קראוס מַפנה את דמיונה הנוקב אל כמה מהנושאים החמקמקים של זמננו.
זהו סיפור על מסע ארוך של שולחן כתיבה מרשים עשוי עץ כהה המתגלגל מיד ליד במהלך המאה העשרים, שולחן הצופן את סודות בעליו והופך לאובססיה שלו, בכל פעם מחדש.
זהו גם סיפור על אהבה, גלות, הסיאוב שבמלחמה וכוחה המשקם של השפה. סיפור
"הסרטיפיקט" הוא אחד המעולים והמרתקים שברומנים של בשביס זינגר, וללא ספק ה"שובב" והמשעשע שבהם. זהו "סיפור עצוב", הכובש את הקורא בעליצותו הסוחפת ובהומור השופע.
"הסרטיפיקט" נופל לידיו של דוד בנדיגר לגמרי במקרה, כמו כל מה שקורה לו. הוא לא ציוני, ובעצם, עדיין לא החליט מה ומי הוא. באנדרלמוסיה השוררת בחייו, האפשרות לנסוע לפלשתינה טובה או רע
לאחר היריעה הרחבה של "מר מאני", עטור הפרסים והתהילה הבינלאומית, פונה א.ב.יהושע לנתיב אינטימי - אהבה מוזרה, "בלתי אפשרית", של גבר צעיר לאשה. נתיב זה ממומש בריאליזם פרטני ובהומור הנושק בגרוטסקי. אך חרף השתהותו הכפייתית של הגיבור המספר על פרטים, דומה שיותר מבכל רומאן אחר של יהושע נסחף הקורא לדהור בקריאתו, עד שכמעט מתבקש לומר לו שיש בונו
סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי