מדף הספרים של MashkA - הספרים שדירגה
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
"תחייך לעולם, והוא כבר יצחק עליך בחזרה."
נדב מנס ציונה, בחור אנרגטי ומשכיל, רגיש ומוכשר, אוהב לטייל בעולם. אחת לכמה זמן הוא עוזב הכול מאחוריו ויוצא לחפש שקט נפשי, הנאה ופורקן. נקודת השקפתו על העולם מעורבת. הוא מביט בחייו לא אחת ותוהה מה עומד מאחוריהם: למה מטוסים לא נופלים, מה גורם לנו להכריע באופן מסוים בבחירות הרות גורל, האם נכון שא
אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.
חשיש בגיל שתים עשרה... הרואין בגיל שלוש עשרה... עיסוק בזנות בגיל ארבע עשרה... סיפור נעוריה של כריסטיאנה פ. הוא סיפור מדהים, שאינו נותן מנוחה. בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמ
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20.
הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאומנות.
הנרי מעולם לא פגש את קלייה קודם לכן; קלייה מכירה את הנרי מאז הייתה בת 6.
אשתו של הנוסע בזמן הוא רומן מרתק ומפתיע, המתאר את סיפור אהבתם של הנרי, המסוגל לנסוע בזמן קדימה ואחורה, ושל קלייר, המתרגלת אט - אט לנסעותיו התכופות של בעלה.
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
ספרו של הרב י. מ. לאו בעריכת שאול מייזליש הוא תוצאה של דחף שבא מקרב שכבות רחבות בציבור הישראלי.
אנשים החלו לשאול גם את עצמם יותר ויותר: מי אנחנו?
במה מתבטאת יהדותנו?
למה הדבר מחייב?
מהי ההלכה וכיצד היא מיתרגמת לשפת המעשה?
על אילו נדבכים רעיוניים והשקפתיים היא בנויה?
בשאלות אלו נתקל המחבר במאות מקרים, הן בהופעות והרצאות פומביות
בתו של שומר הזכרון היה הספר המפתיע ביותר בארצות הברית בשנים 2006-2007. הבשורה על הספר המרגש של הסופרת האלמונית החלה עוברת מפה לאוזן. ללא כל מסע פרסומי או יח"צני קנה לו הספר קהל קוראים נאמן והוא טיפס בעקביות ברשימת רבי המכר של ה'ניו יורק טיימס' עד שהגיע לראשה, שם נשאר במשך שנה תמימה!
השנה היא 1964. סופת שלגים עזה משתוללת וד"ר הנרי מיילד את
אקרא לך גבר הוא רומן מפעים, במרכזו ניצב יובל תלם, קצין קרבי צעיר המוצב בגדוד נח"ל ערב פרוץ מלחמת לבנון השניה. בעל כורחו נקלע יובל לשתי זירות חדשות ובלתי מוכרות לו, האחת בראש מחלקה לוחמת ברצועת עזה ובעומק לבנון, והשניה בהתאהבות חסרת מעצורים בחיילת, הנקרעת בינו לבין אהובה לשעבר המאורס לאחרת.
ביד בוטחת ובתנופה סיפורית בורא אוהד רוזן
יקי מיטלמן הוא צייר ישראלי, בן לניצולי שואה, נשוי לאשת נעוריו, אב לשניים. יקי/יעקב הוא אדם מוכשר מאוד, אבל בעל זהות מסוכסכת ויצר הרס עצמי פנומנאלי. מתישהו באמצע החיים, עוזב יקי את הארץ ונוסע לאמריקה להתחיל בחיים חדשים. הוא מתחתן עם אישה בלונדינית גבוהה, מפסיק לעשן, אוכל בריא ומשנה את שמו לג'ק מיטל. אבל מתחת לזהות החדשה מסתתר יקי הישן
"יומיים אחרי שהתאבדתי מצאתי פה עבודה באיזה פיצריה, קוראים לה 'קמיקזה' והיא חלק מרשת. האחראי משמרת היה ממש בסדר איתי ועזר לי גם להסתדר על דירה עם שותף. בלילה גיליתי כאן איזה פאב, דווקא די נחמד. המוזיקה שם בכלל לא רעה, אולי לא הכי מעודכנת אבל עם זווית, והרבה בחורות מגיעות לבד. האמת שעל הלילה הראשון מישהי עשתה לי עיניים, דווקא שווה, העור ש
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
תארו לעצמכם שאתם מתעוררים במטוס. אין לכם מושג מאין הגעתם ולאן מועדות פניכם. אתם לא זוכרים דבר מאירועי השבועיים האחרונים. תארו לעצמכם שארבע השיניים הקדמיות שלכם חסרות, האף שלכם שבור, ויש לכם חור בלחי. תארו לעצמכם שאין לכם ארנק, כסף או עבודה. תארו לעצמכם שהמשטרה מחפשת אתכם.
רב המכר השערורייתי "שלום לך, עצבות" מאת הסופרת הצרפתייה הנודעת פרנסואז סגאן זכה למיליוני קוראים נלהבים בכל העולם, ומוגש כעת בתרגום חדש ועכשווי לעברית. גם בצרפת מודפסות מחדש בימים אלה יצירותיה של סגאן, תחת הכותרת "להתאהב מחדש בפרנסואז סגאן"
פרנסואז סגאן כתבה את הרומן שלוח-הרסן שלה כשהיתה בת 17 בלבד. במרכזו עומדת ססיל, נערה נהנתנית
רומן טרגי-קומי משעשע ומפוכח על מאבקה של משפחה בנחמה שמציעה האמונה ובמבחנים שמציבה הספקנות.
ג´ואל ואודרי ליטווינוף, "סוציאליסטים של מסיבות קוקטייל" ופעילים בחוגים הרדיקליים של ניו יורק, ניחנו באמונה מוחלטת, בהשקפת עולם בלתי ניתנת לערעור. אך כשג´ואל שוקע בתרדמת בעקבות אירוע מוחי, נחשפים סביב מיטתו גילויים מפתיעים על אודותיו, ואוד
איך הצליח פרסומאי אחד להפוך את צחצוח השיניים מעיסוק חסר חשיבות לשגרה יומיומית בעולם כולו?
כיצד הצליח גנרל אמריקני להרגיע המונים זועמים בעזרת מזון מהיר?
כיצד הצליח השחיין מייקל פלפס לשבור שיא עולם למרות שמשקפי שחייה שלו הוצפו מים?
איך מצליחים פרסומאים לאתר אישה בהריון ולהפוך אותה למטרת שיווק לפני שהספיקה אפילו לספר למשפחתה?
בז
לורי היא צלמת חתונות שצילמה מאות טקסי נישואין במשך שלוש-עשרה שנים. לורי היתה נשואה בעבר זמן קצר, ועברה גירושים שוברי לב. אהבה בשבילה היא משהו שיש להתרחק ממנו כמו מאש, והיא בוחרת להסתתר מאחורי המצלמה ולצלם אחרים, שמאמינים באהבה בכל לבם.
יום אחד, באחת החתונות שהיא מצלמת, פוגשת לורי גבר שהתגנב לאירוע בלי שהוזמן אליו. למשך דקות ספורות
אנחנו שוכבים במיטה. הילד ביננו. כל החיים חלמתי על הרגע הזה. בית בכפר, אישה שאני אוהב, ילד. אנחנו מחבקים אותו ומנשקים אותו ומתחבקים ושוקלים לעשות אהבה, אבל לא יודעים אם זו סטייה כשהוא כל כך קרוב. "תגידי, את מאושרת?" אני לפתע שואל אותה. "לא כמו שחשבתי. אתה?" "לא כמו שחשבתי". התחבקנו והיינו מאושרים בדיוק כמו שחשבנו, אבל רק לכמה רגעים.
לדוריה בת החמש-עשרה חוש הומור שנון, ידע מקיף בתוכניות טלוויזיה והרבה חלומות. היא חיה לבד עם אמה בפרבר של פריז, המאוכלס במהגרים קשי יום יוצאי ארצות צפון אפריקה.
אביה של דוריה עזב אותה ואת אמה בוקר בהיר אחד וחזר למרוקו, כדי למצוא אישה צעירה יותר שתלד לו בן זכר. אמא שלה, אנאלפביתית שמעולם לא עבדה לפרנסתה, נאלצת למצוא עבודות דחק כדי