מדף הספרים של לימור ש - הספרים שדירגה

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

לפעמים, כשהחיים מגיעים למבוי סתום, לא נשאר אלא פשוט לקום וללכת... וללכת... וללכת... בגיל עשרים ושש שריל סטרייד חשבה שאיבדה הכול: אמה מתה, משפחתה התפזרה ונישואיה התפוררו. ואז, כשכבר לא היה לה מה לאבד, היא קיבלה את ההחלטה הגחמנית ביותר בחייה: לצעוד על שביל הרכס הפסיפי במערב ארצות הברית, ממדבר מוהאבי דרך קליפורניה ואורגון עד לוושינגט

"ואם הייתי אומר לך שאני לא רוצה שתהיי כאן?" "אתה לא המעסיק שלי. אמא שלך המעסיקה שלי. ועד שהיא לא תגיד לי שהיא לא רוצה אותי כאן יותר, אני נשארת. לא כי אכפת לי ממך במיוחד, או כי אני אוהבת את התפקיד המחורבן הזה או רוצה לשנות לך את החיים כך או אחרת, אלא כי אני זקוקה לכסף. בסדר? אני ממש זקוקה לכסף". הבעתו של ויל טריינר לא השתנתה בהרבה כלפי ח

אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים

חייו של כל אדם הם ספר סודות שיש לפתחו. מצויים בו סוד האהבה המושלמת, סודות הריפוי, החמלה, האמונה, וגם הסוד החמקמק ביותר- מי אנחנו באמת? כולנו רוצים לדעת איך למצוא ידיד נפש, איזו קריירה תהיה המספקת ביותר, איך לחיות חיים בעלי משמעות, ואיך להיטיב עם ילדנו. אנחנו מייחלים לפריצת דרך אישית, לנקודת מפנה, לגילוי שמביא עימו משמעות חדשה. ספר

"פעם בדור, נופל לידינו ספר כמו כוחו של הרגע הזה. הוא הרבה יותר מספר. הוא מכיל אנרגיה חיה, כזו שניתן לחוש כשמחזיקים אותו. מן הדף הראשון של ספר זה ניתן לחוש שאקהארט טול הוא מורה רוחני דגול.... החומר שלו עוטף את הלב... הוא עושה מה שהמורים הרוחניים הגדולים ידעו לעשות: מראה לנו, בשפה פשוטה וברורה, איך להגיע אל האמת והאור שכבר נמצאים בתוכנ

דרקולה ראה אור לראשונה בשנת 1897 וזכה מיד להצלחה מסחררת. הספר כתוב כפסיפס של קטעי יומנים, חליפת מכתבים וגזירי עיתונות בדויים, אשר מהם קורם רעיון הערפדות עור וגידים ומתגלה במלוא הדרו. במרכז הסיפור עומדת דמותו של הרוזן דרקולה - אל-מת בצורת ערפד, הניזון מדמם של בני תמותה וזורע מוות ואימה בכל מקום אליו הוא מגיע. אגדות-עם רבות הנציחו דמ

ילד ושמו "זה" הוא עדות מצמררת של אחד המקרים הקשים ביותר של התעללות בילדים בארצות הברית. זהו סיפורו של דייב פלזר שהוכה באכזריות קשה והורעב כמעט עד מוות בידי אמו האלכוהוליסטית והמופרעת - אם ששיחקה איתו "משחקים" מפחידים ובלתי צפויים שכמעט הביאו למותו: אם שלא התייחסה אליו כבן, אלא כעבד: אם שלא ראתה בו ילד, אלא דבר, "זה". דייב נאלץ לישון ע

הנרי שרייר (בצרפתית: Henri Charrière;‏ 16 בנובמבר 1906 - 29 ביולי 1973) היה אסיר צרפתי שנשפט למאסר עולם עם עבודת פרך במושבת העונשין בגיאנה הצרפתית. ספרו האוטוביוגרפי פרפר נכתב ב-1968 ועוסק בקורותיו בין 1931, השנה בה נשפט, ועד 1944, אז יצא לחופשי. קורות חייו כמתואר בספרו הם מסכת מתמשכת של התמודדות עם תנאי הכליאה הקשים במושבת העונשין מוכת המלריה ומחלות

מסע חיפוש הרפתקני של אישה ברחבי איטליה, הודו ואינדונזיה. עד יום הולדתה השלושים כבר השיגה אליזבת גילברט כל מה שאישה יכולה לבקש - בעל אוהב, בית בפרוורים, קריירה פורחת. אבל במקום להרגיש מאושרת ומסופקת היא מבוהלת ואחוזת צער ובלבול. אחרי גירושים, דיכאון הרסני ורומן כושל, כל מה שקיוותה להיות - פשוט התפוגג.אליזבת עושה מעשה.. היא נפטרת מכל ח

"כל הדתות משמיצות את השטן... אבל לעולם איננו שומעים את הצד שלו" (מ. טוויין) מה קורה כשהשטן מגיע לכפר באוסטריה, מתחבר עם שלושה מילדי המקום, וממחיש להם כי ההבחנה בין טוב ורע ויכולת הבחירה של האדם הן הבל הבלים? שלשלת האירועים הפנטסטיים מוכיחה שוב ושוב את טענת השטן בדבר נחיתות המין האנושי. מארק טויין מפליא לבנות תמונה של מקום נידח באירו

"אבל איך אדע מי נשמתי התאומה?" "כדי לדעת, תיאלצי להסתכן," היא אמרה לברידה. "קבלי את האפשרות שתיכשלי, תתאכזבי, תתפכחי מאשליות, אבל לעולם אל תחדלי לחפש את האהבה. כל עוד תמשיכי לחפש, בסופו של דבר, תנצחי." ברידה, אישה אירית צעירה, יוצאת לחיפוש אחר הידע. במסעה היא פוגשת איש חכם שמלמד אותה להתגבר על פחדיה, ואישה שמלמדת אותה לרקוד לצלילי

הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר. ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול. מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות. זהו סיפור קטן על: ילדה, אקו

בשעת לילה מאוחרת מוצאת המספרת הצעירה ספר עתיק בספריית אביה, וחבילת מכתבים מצהיבים מצורפת אליו. כל המכתבים ממוענים אל מכותב עלום ופותחים במילים: "יורשי היקר וחסר המזל". התגלית של הנערה משליכה אותה למבוכים אפלים בעברו של אביה. בתוך התחקיר שממנו אינה מרפה עוד, היא מתוודעת לקשר שבין גורלה המעורפל של אימה לבין הרוע הבלתי נתפס החבוי ומת

חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה. היא צעירה, נבונה ויפה. יש לה משרה טובה והרבה מחזרים. היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה. אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש. כל ימיה דומים זה לזה. ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות. ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל

לאן אנחנו הולכים אחרי שאנחנו מתים? גן עדן, גיהינום, מלאכים, השטן, אלוהים, מנהרה של אור, תהום של חושך. גלגולים, מפגש עם יקירינו. גמול על חטאינו. פרס על מעשינו הטובים. המוות הוא מסתורי, ובשביל רובנו גם מפחיד, מאיים, נורא. בספרו החיים אחרי המוות - חובת ההוכחה פורש דיפאק צ’ופרה, בדרכו המיוחדת, יריעה רחבה של אמונות ומיתוסים לצד מחקרים וחידו

במשך דורות רבים רכשנו ידע רב על אודות העולם סביבנו, אך בדרך גם איבדנו ידע וחוכמה עמוקים שטבועים בגופנו ובנשמתנו. גופנו הוא יצירה מורכבת ומופלאה, אולם עבור רובנו הגוף הוא מקור לקשיים ולחולי. נשמתנו היא מעיין החיים, אולם עבור רובנו הנשמה מנותקת מחוויית היומיום. ניתקנו את הקשר בין הגוף לנשמה ובכך הבאנו על עצמנו בעיות גופניות ונפש

אי מסתורי, בית יתומים עזוב, סדרה של תצלומים מוזרים... רגע לפני מותו בלב יער בלילה אפל, סבו של ג'ייקוב מספיק לומר רק שהמפלצות חזרו. ג'ייקוב בן ה-16 יודע שכדי לגלות מה קרה הוא חייב לנסוע לאי מבודד, אי-שם ליד חופי וֵיילס, אל המעון של מיס פרגרין לילדים משונים. כל חייו שמע ג'ייקוב את סיפוריו של סבו על המעון של מיס פרגרין, בית היתומים שבו התגו