בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי.
בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה ב
לא היו לזה סימנים מבשרים, שום התראה מוקדמת: יום אחד הוא פשוט הופיע בשיכון, והעולם השתנה.
קראו לו יורם, היו לו עיניים בלי צבע וכישרון נדיר לצרות, והוא ליכד סביבו ארבעה חברים שיישארו יחד תמיד. או שלא.
כי לפעמים ההיסטוריה בורחת מן המסלול שהותווה לה, כמו כלב שהשתחרר מרצועה. "בשבילה גיבורים עפים" הוא סיפורה של קבוצת ילדים משיכון פועלים
היא רק בת שמונה, הימים הם ימי שנות החמישים , וכבר היא שותפה לסודות עסיסיים, שופעים ורוטטים במשפחה ספרדית ותיקה בירושלים. היא רק ילדה, וכבר היא שותפה מלאה לפרטי פרטים בחייהם הבלתי נסבלים של המבוגרים, המחוללים את הטוב ואת הרע בחיבוקים ובבעיטות, במריבות ובאהבות, אפילו אחרי מותם. היא רק בת שמונה, והיא יודעת שהיא משמשת סיפור-כיסוי לא
"אמן הסיפור הקצר": כך מכנים את אדם טהר-זהב. אחרי שפירסם חמישה קובצי סיפורים קצרים, נואש מכתיבת רומן וננטש על-ידי האישה היחידה שאהב, הוא רוצה יותר. בזכות ספריו הראשונים הוא עדיין סופר ידוע, אבל קוראיו מתמעטים, חיי האהבה שלו תקועים, והגרוע מכל - סיפורים קצרים יצאו מהאופנה, ואפילו הוא עצמו כמר במתקשה להסתפק בהם. אדם ממשיך לחפש את הרומן ה
סיפור על אהבה, עקירה וניצחון באפריקה, ילד משוטט ביער נייסנה, הוא מתרחק לעומק היער, ונעלם. כעבוד תשע שנים, שני פקידי מרשם התושבים מוצאים ילד לבן שגדל במשפחה של שחורים בהרים שמעבר ליעד. הם לוקחים מפילה את הילד ומחזירים אותו למשפחתו "המקורית". פילה, שגידלה את בנג'מין מאז מצאה אותו על סף ביתה, מסרבת לקבל את הגזילה השרירותית. מלאת זעם וכאב
"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר
בעיירת ספר מרוחקת חיים התושבים באימה מתמדת מפני האויב שמעבר לגבול. שש שנים לאחר מותו של אחד מיקירי תושביה מלך הפלאפל המקומי עדיין לא השלימו אשתו וששת ילדיו עם המוות הזה, ולכל אחד מהם דרכו שלו להתמודד עמו ועם החיים שגזר. לילה - אישה שוכבת בקצה מגרש כדורגל ריק. שני ילדים מסתגרים עם בז שניסו לאלף. בחור צעיר מתכונן לעזיבה, נערה מספרת לש
כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר.
מה"חיבור
מיכאל, תלמיד גימנסיה בגרמניה שלאחר המלחמה, מתמוטט ברחוב מחולשה. אשה כבת 30 עוזרת לו להתאושש. אימו דורשת שיביא זר פרחים לאשה ויודה לה. הוא הולך. וחוזר כעבור שבוע. פרשת אהבים נרקמת בין הנער לבין האשה ובמהלכה היא מבקשת שיקרא באוזניה בקול קטעים מספרים שהוא אוהב. מערכת היחסים מתחילה להתערער כאשר הוא חוקר את חנה על חייה בעבר. היא מסתיימת ב
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
בבית קטן, בירושלים של שנות החמישים, גר ילד יתום מאם עם אביו ועם משפחה נוספת, והילד מתנהל בעולם כגלמוד המבקש אהבה בכל אשר יפנה. אל בני הבית הזה, שכל אחד מהם נושא עמו שק של כאב, מצטרפת בלילה גשום אחד גברת שפניה חבולים ומבטה מבועת, ובלבה פקעת של סודות.
עוד באותו לילה מתברר שמתחת לאיפור ולשמלה מסתתר גבר במנוסה. "הדודה אווה", כך קורא לו הי
ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור
פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
ספרו של ארווין יאלום טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה, בשיתוף עם מולין לשץ', הוכתר כאחד מעשרת הספרים המשפיעים ביותר בתחום הפסיכותרפיה. הספר מקיף את הרעיונות העיקריים והשיטות המעשיות של ההנחיה הקבוצתית ומתאר בפירוט, במקצועיות ובלשון קולחת את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטיפול הקבוצתי. בספר נכללים נושאים כגון: הגורמים הטיפוליים והשילו
המבקרים הרעיפו שבחים על אלגנטיות של קיפוד. בצרפת לבדה, שם ראה אור לראשונה, נמכר ביותר מ-1.3 מיליון עותקים בתוך פחות משנתיים. בכל המדינות שבהן ראה אור - בריטניה, איטליה, ספרד, גרמניה, ארצות הברית - כיכב הספר ברשימות רבי-המכר.
סיפורם של שוערת בניין מהודר בפריז, ילדה שקטה ומחוננת המתגוררת בו ודייר יפני המשנה את מהלך חייהן יסחף גם את קורא
גם בקריאה חמישית, בתהליך ההכנה לדפוס, הוסיף הרומאן הראשון של אבירמה גולן, 'העורבים', להפתיע אותי בפרטיו ולעורר בי השתאות מול גודל ההישג.
אין כאן קול חדש, מבטיח, וגם לא קול בשל -אלא פשוט רומאן ישראלי - לעילא, שמלווה אותי כבר ימים רבים, ולהרגשתי, מעפיל בבת - אחת אל לב הקאנון.
דומה שלמי שיקרא אותו יהיה קשה לחשוב, מכאן ואילך, על משפחות באר