מדף הספרים של שחפית קוטב - הספרים שדירג

באחת ההקדמות לספרו כתב קאמי: "המיתוס של סיזיפוס מנסה להשיב על בעיית האיבוד - לדעת כשם שהאדם המורד מחפש פתרונים לבעיית הרצח: וזה כן זה בלא להסתמך על ערכים נצחיים אשר נעלמו, אולי זמנית, או סולפו באירופה של ימינו - - - מותר ואף הכרח הוא לשאול: היש משמעות לחיים? לכן מותר להתיצב גלוי עיניים נוכח בעיית ההתאבדות. התשובה הבוקעת מבעד לפרדוכסי

מרקוס אַוּרליוּס, הקיסר והפילוסוף הרומי, הוא מן השליטים היותר נאורים בהיסטוריה של האנושות. תפיסתו מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים שקדמו לו ובראשם סנקה ואפיקטטוס. בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו – כנראה בעשור האחרון לחייו. רשימותיו הן מעין יומן אישי האוצר את

"החינוך הדמוקרטי ? סיפור עם התחלה מתאר מסע אישי מרתק ומספר את תולדות הקמתו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה, שביצע בהצלחה ניסיון פדגוגי מרתק וחשוב מאין כמותו: כיצד להמיר את בית הספר הסמכותי בקהילה דמוקרטית, שבה התלמידים הם אזרחים שווי זכויות. כל מי שנושא החינוך חשוב לו ימצא עניין רב בספר מופלא זה, על בית ספר מיוחד במינו, שבצדק יצא שמעו גם

כשהיתה קתרינה, בת - ההרים האוסטרית, בת שמונה - עשרה, ביקשה מרופא שפגשה באחד השבילים לפתור תעלומה שהטרידה אותה. מה שהתחיל כאגדה קסומה התגלה כזיכרון - ילדות מעיק של הטרדה מינית. סיפורה של קתרינה, המתואר על - ידי פרויד כתעלומה בלשית, הוא פנינה ספרותית נדירה, המגלה את כשרונו של אבי הפסיכואנליזה כסופר מבריק. העלמה אליזבת חיפשה אהבה, אך מחש

"ב1651- הופיע בלונדון ספרו המפורסם ביותר של הובס 'לויתן'… הספר הביא על הובס רדיפות רבות מצד אלה אשר ראו בספר בשורה של כפירה, של אתאיזם… הובס הוא 'מאטריאליסט' עקיב… השקפתו על טבע האדם פסימית ביותר… במצב הטבעי עולה האדם בפראיות על החיה… בעוד שאריסטו טען שהאדם הוא מטבעו 'חיה חברתית', טען הובס שהאדם הוא מטבעו חיה בלתי חברתית, ושבני-אדם ה

איש יוצא, כמעט מדי יום, כמעט בכל מזג אוויר, במשך עשר שנים, אל השטחים הפתוחים שליד ביתו במזרח אנגליה. הוא הולך ברגל או רוכב על אופניים. הוא נמנע מחברת בני אדם. הוא מצויד במשקפת ובפנקס, והוא מחפש בעיקר אחר מישהו אחד: ציפור, עוף דורס, הבז. האיש הוא ג’. א. בייקר, אחת הדמויות החידתיות ביותר בכתיבת הטבע במאה העשרים, והבז הוא אחד משני ספרי

באחד הלילות, בין הזיה לחלום, מתעורר פרדי גלוב ומגלה בחדרו אשה - מלאך, שמבטיחה לשנות את חייו. בעת שפגש את המלאכית פרדי חי בין תקווה לייאוש בעולם רדוף רוחות. לאחר שנבגד על - ידי הנשים בחייו, מאוכזב מאובדן תקוותיו וחלומותיו, הוא מתנתק בהדרגה מהמציאות וחי בתוך בועה של בדידות. המלאכית מציעה לו לצאת למדבר עם דג, לטפס על עץ בודד ולהמתין ל

ג'ין לידלוף, פסיכותרפיסטית אמריקנית, חיה שנתיים וחצי ביערות ונצואלה בחברת שבטי אינדיאנים. ריתקה אותה במיוחד העובדה שילדיהם נראו מאושרים, רגועים ועצמאים הרבה יותר מהילדים במערב. לאחר שחקרה את אורח חייהם ואת הדרך שבה גדלים ילדיהם, פיתחה לידלוף תפיסה מעמיקה וייחודית על טבע האדם ועל גידול ילדים, שאותה היא מסבירה בספר זה, תוך תיאור

"אני רוצה לספר על חיי כפי שהללו התנהלו דרך מה שקרוי טוב וכן דרך מה שקרוי רע, דרך האהבה, הבדידות, הזעם, החן, החטא, המחשבה, האושר והייסורים... ואני אנסה לכתוב עליהם באמנות החרון ורגשת - הלב, הדמעות והבדיחה, הגעגועים והבעתה..." "החיים כמשל" הנו ספר מיוחד במינו, אשר אין לו אח ודוגמה בספרות העברית, ואשר אופיו וסגנונו מייחדים אותו (כפי שעמדו

אנחנו מכילים אינספור דמויות בתוכנו: בכל אחד מאתנו מסתתר ילד ביישן, נזיר סגפן או גנרל שתלטן. היכולת לזהות את הדמויות הפנימיות ולהתיידד איתן מאפשרת לנו להעשיר את חיינו ולהתמודד בדרך עמוקה, משעשעת ויצירתית עם אתגרי החיים. אורה גבריאלי מציגה גלריה מרתקת של דמויות פנימיות, המנהלות את חיינו ללא ידיעתנו. לכל אחת מהן אופי וייחודיות משלה