שבוע ימים התבודדו השניים, ובכוחות משותפים העלו את זיכרונותיו של אחד מהם.
העיתונאי ירון לונדון, בעל מוניטין של מראיין חריף ועקשן, סייע לגולל את תולדות חייו ואת מחשבותיו של אפרים קישון, אשר סירב במשך כל השנים לחשוף את עצמו ואת עברו לציבור הרחב.
"רציתי להתחקות אחר כוחותיו הנפשיים של האיש הזה, שכבש את השפה העברית בחירוק שיניים, השפי
סיפורו של ר` יודיל חסיד, היוצא מן העיר ברודי במצוות הרב מאפטא אל ערי גליציה, כדי לקבץ נדוניה לשלוש בנותיו שהגיעו לפרקן. מעשייה חסידית זו היא סיפור מסגרת, המאגד בתוכו עשרות סיפורים ומעשיות. ר` יודיל חסיד, גיבור הרומן, סובב הולך בעיירות גליציה וכפריה בלוויית נטע בעל העגלה - מעין דון קישוט יהודי. מתוך הרומן נפרשת לעיני הקורא יריעה רחבה
בחיר ההומוריסטנים של ישראל מגיש סטירה פוליטית נוקבת על משחק הדמוקרטיה בהווי הציבורי המיוחד של חיינו. בחריפות האופיינית לו מצייר אפרים קישון דמות מגוחכת ופנטסטית של עסקן מזדקן ומתאר את הרפתקאותיו על רקע כפר דמיוני ומשונה הרוחש פרצופים ישראלים באוירה שהיא ספק מציאות וספק חלום, מבעד למצבים המבדחים מכוון הסטיריקן את חציו כלפי החו
פינה נידחת בברית-המועצות בראשית מלחמת-העולם השניה, על הוי חייה ואנשיה הוא הרקע לעלילה שהיא רבת התרחשויות ומבדחת לכאורה, בנוסח "החייל האמיץ שוייק", אך מיטיבה להעלות את כל האימתני והאבסורדי שבמשטר הסובייטי. רומן סטירי שפרסומו אסור, כמובן, בברית-המועצות, אשר בזכותו נחשב עתה המחבר כאחד מטובי הסופרים הרוסים לאחר סולז'ניצין. הספר תורגם
הסיפור על יוסף ק. שנאשם ואינו יודע במה נאשם. נסיונותיו להגיע אל הרשויות השופטות ולטהר את עצמו מאשמה שאינה ידועה לו מְסמלים את מבוכתו של האדם המודרני ואת חוסר האונים שלו.
פרנץ קפקא (1924-1883) נולד בפראג שבצ'כיה. בנו של סוחר יהודי, שאופיו השתלטני השפיע על כל מהלך חייו ויצירתו. לאחר שסיים לימודי משפטים, עבד בחברת ביטוח בפראג, עד שחלה בשחפ
סיפור "מטורף", משעשע ומבדח, על נושא רציני שמבקש להעיר ולעורר את שפיות-הדעת בעוד מועד ולהתריע על איולתם ורשעותם של בני-אדם שמשחקים כילדים משחקים אסורים, בעולם שבו "הבגרות היא אכזבה מרה וחשוכת מרפא, אלא אם כן יש בכוח הצחוק לרפא משהו".
אחד הרומנים הראשונים של וונגוט, שעשה לו שם בספרות העולמית ושהקים לו קהל מעריצים ענקי בקרב צעירים ומב
המשך הרפתקאותיו המשעשעות של איואן צ'וניקין, חייל הצבא האדום במלחמת - העולם השניה, הנאסר על לא עוול בכפו בידי פקידי מוסדות הבולשת ונופל קרבן לשרשרת ארוכה של אי - הבנות, האחת אבסדורדית מחברתה. בסופו של דבר חושדים הכל בצ'ונקין בן - האיכרים שהוא נסיך מתחפש הטוען לכס - המלכות ברוסיה... סטירה שנונה ומתוחכמת, החושפת ללא רחמים את עיוותיו של ה
חיים הזז, שאת מכלול יצירתו ניתן לכנות בשם "הקומדיה היהודית", הוא אחד מסופרי-הסגולה בזמננו שהביאו תמורה רבת-משמעות בפרוזה העברית. עולם ישראל ההולך ומחוויר בצל הזכרונות ונעשה מושג מופשט, חזר ונעשה אצלו למציאות רבתי (אברהם קריב).
ביצירותיו חוקק לוין עולם מיוחד: הוא הפשיט מן הקיום האנושי מרכיבים בסיסיים, והרכיב מהם מחדש עולם בעל עקרונות אכזריים בבהירותם ומפותחים באופן מסקני ונועז. לוין בודק הנאה וסבל, כבוד והשפלה, תשוקה ודחייה, עונג וחרפה, ובמרכז עולמו עומדים רצונו של האדם לאשש את משמעות קיומו ונכונותו לשלם כל מחיר כדי לשמר בדל-חלום, אפילו מחוּסר סיכוי.
מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
"הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל.
סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים
לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע.
בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז
ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו.
שני פילוסופים, פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' יוסף אגסי, מדברים על השכל, על הרציונליות. האם השכל האנושי מוגבל או לא? ובהנחה שכן, מה משמעות הדבר לחיי היום-יום, ולאן אפשר להגיע למרות המגבלות האלה? אמנם שניהם מקבלים את מוגבלותו של השכל, אך בכל דבר שליבוביץ מוצא ניגוד (כגון בין הרציונלי לאי-רציונלי), מוצא אגסי רצף (של עלייה בדרגת הרציונליות).
הבעיה הפסיכו-פיסית היא מנושאיו המרכזיים של המחקר הפסיכולוגי. אולם מקומה בהגות האנושית וחשיבותה לגביו נקבעים במידה רבה על ידי השלכותיה על עולם הערכים - על המוסר, על אמונות ודעות דתיות, על מה שמקובל לקרוא בשם השקפת עולם. מאידך, העמדות ההשקפתיות, האמונות והערכים של החוקרים, קובעים במידה רבה את גישתם לבעיה הפסיכו-פיסית.
לאחרונה הול
אחד מסיפוריו המעמיקים ביותר של עגנון, שעל אף רקעו היהודי הטיפוסי, בולט בו היסוד הכלל־אנושי. כן נכללו בקובץ הסיפורים: "אגדת הסופר", "ביער ובעיר" ו"האדונית והרוכל".
הערות וביאורים: שולמית ומשה יקיר, נפתלי גינתון.
סיפור קורותיה המרתקות והמזעזעות כאחת של קבוצת נערים בריטיים, ניצולי תאונת מטוס בימי מלחמה. מתוך נפתולי הסתגלות ומאבקי השתלטות מקימים הניצולים, באי השומם שאליו נקלעו, חברה הלוקה בכל מומיה של החברה האנושית. יצירה שהיא גם משל אכזרי על תולדות האנושות וגם חזות קשה לעולם התרבות בתקופה של ערעור יסודות וסכנת שואה פרי - עטו של אחד מסופרי -
פרופסור גלנר נולד בשנת 1925 למשפחה יהודית-צ'כית מפראג, הגיע לאנגליה ב-1939 ומזה שנים הוא מתסיס את קהיליית האינטלקטואלים בביקורת נוקבת ורווית הומור על שורה של "פרות קדושות":
הפסיכואנאליזה, פילוסופיית השפה של לודויג ויטגנשטיין ותלמידיו מן האסכולה האנאליטית, המרקסיזם הדוגמטי בכל גילגוליו, השקפותיה של חנה ארדנט, ולאחרונה, גם הפוסטמודר
בשנת 1516, על ספו של העידן המודרני, כתב תומס מור – מלומד, סופר ויועץ למלך הנרי ה-8 – את חיבורו השנון ומחיה הנפשות אוטופיה. זהו חיבור נבואי הכולל ביקורת חברתית נוקבת ואבחנות נוקבות על אודות טבע האדם וטבעו של המעשה הפוליטי. מדינה מושלמת ומתוקנת זו אינה קיימת בשמי הפילוסופים, גם לא בעבר מיתולוגי או במקום מרוחק מעבר להרים ולמדבר, אלא כשמ