שני פילוסופים, פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' יוסף אגסי, מדברים על השכל, על הרציונליות. האם השכל האנושי מוגבל או לא? ובהנחה שכן, מה משמעות הדבר לחיי היום-יום, ולאן אפשר להגיע למרות המגבלות האלה? אמנם שניהם מקבלים את מוגבלותו של השכל, אך בכל דבר שליבוביץ מוצא ניגוד (כגון בין הרציונלי לאי-רציונלי), מוצא אגסי רצף (של עלייה בדרגת הרציונליות). השניים חלקו זה על זה והסכימו זה עם זה, צלפו האחד בשני, ושניהם כאחד בממסד ובפרות קדושות.פרופ' אגסי: אנשי מדע רבים סברו כי המדע יביא גאולה לעולם. רוב המדענים מאמינים באמונה שלמה בביאת המשיח המדעית.פרופ' ליבוביץ: ובזאת אינם שונים מבני אדם מברוקלין המאמינים בביאת המשיח. התפיסה האווילית הזאת, כאילו המדע הוא אמצעי לתקן את העולם ואת האדם, היא אנלוגית לגמרי למשיחיות של ברוקלין.מגבלות השכל מתבסס על סדרה מרתקת של שיחות שהתקיימו באוניברסיטת תל אביב. את השיחות הנחה חמי בן-נון משפטן, פילוסוף ומחבר הספר "מרי אזרחי" - שגם ערך את הספר והקדים לומבוא נרחב המציג את הגותם של ליבוביץ ואגסי בסוגיית הרציונליות ואת המחלוקות ביניהם. ...

גלי המחאה החברתית בארץ ובעולם הובילו לדיון ציבורי נוקב בשאלות של ציות לחוק – ספרו מעורר ההשראה והנוקב של חמי בן נון בא לתרום לדיון הציבורי בסוגיה זו. הספר מאפיין את דרכי המחאה, והוא עוסק בעיקר במרי האזרחי שהוא מעשה הפרת חוק ממניעים פוליטיים, שתכליתו להביא להאצת תהליך של שינוי החקיקה או המדיניות הציבורית. הספר מאפיין את האזרח האחראי במדינה הדמוקרטית, אזרח הנאמן למדינה ולמשטר ושמטרת פעולתו הבלתי חוקית היא דווקא השמירה על מערכת החוק והמשטר הדמוקרטי. מול האזרח האחראי ניצבים רבים אשר מעדיפים להציג את המרי האזרחי כסכנה למשטר, אולם אלה עלולים להביא לפגיעה ממשית במדינה בהותירם שתי חלופות מסוכנות: פסיביות ואפתיה או מרד ומהפכה. תרומתו החשובה של הספר לדיון המשפטי-ציבורי היא ראיית המרי האזרחי ככלי פרשני אשר מותח ומבהיר את גבולות הדמוקרטיה; מרי אזרחי אינו עבריינות אידיאולוגית ואינו מוליך לאנרכיה. מה שמוליך לאי סדר הוא דווקא יישומו העיוור של החוק והציות העיוור לו, שכן כידוע היו הרבה יותר עוולות שמקורן בציות עיוור לחוק מאשר כאלה שמקורן בסירוב לקיימו. זאת ועוד, ההיסטוריה מלמדת שלאחר ששככו גלי המרי האזרחי בחברה פלונית, היא הפכה לצודקת ושוויונית יותר. אי לכך, המדינה הדמוקרטית האיתנה מסוגלת לסבול גם מחאות שעל גבול החוק ואולי לעתים אף מעבר לו, תוך כדי עצימת עיניים של זרועות אכיפת החוק. כך או כך, מחבר הספר מבקש שהמחאה תתנהל ללא שפיכות דמים, אבל בעקביות, בנחישות ובעוצמה, כך שהמדינה הדמוקרטית תחזור לידי בעליה החוקיים – העם. פרופ' חמי בן נון הוא חוקר בתחומי המשפט, הפילוסופיה וקבלת ההחלטות; מרצה במכללת "שערי משפט"; פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומים מגוונים....