מדף הספרים של שרית הררי - הספרים שדירגה

"מסע החיפוש הגדול ביותר בתולדות המין האנושי," כך הגדיר איש מוסד ותיק את המאמצים האדירים שהשקיעה קהילת המודיעין הישראלית בהבאתם הביתה של השבויים והנעדרים. פרטי המסע הזה, שרוב רובו התנהל בחשאי, מפורסמים כאן לראשונה, לצד ההתלבטות הקשה: האם באמת עשתה מדינת ישראל הכל כדי להציל את השבויים והנעדרים? האם היא צריכה לעשות הכל? ספרו הרביעי

עשרות דמויות חולפות לנגד עיניו של הקורא, אבל ג'יימס פריי משתהה על קומץ נשמות אבודות ולוכד את הנרטיבים הדרמטיים של חייהן: בחורה מקסיקנית־אמריקנית מבריקה ושאפתנית שכמעט מקריבה את עתידה בגלל רגע של השפלה נוקבת; כוכב סרטי פעולה נרקיסיסטי שתשוקתו מביאה אותו אל סף הרס; זוג צעירים שבורחים מעיירת הולדתם המחניקה ונאבקים לשרוד בשולי העי

"שמוט לסת" הוא אודיסאה מודרנית.... כשרונו היוצא מן הכלל של קניפפל כמספר סיפורים מלמד על ראייה מסוג שונה... הוא מוכיח לנו כי לא הניחוח הנעים של הוורד אלא הדקירה החדה של הקוצים היא שהופכת כל רגע בחיים להרפתקה.`` Milwaukee Journal Sentinel ``ג`ים קניפפל חי את חייו כמו הדמויות של סמואל בקט: במלנכוליה אירונית ונטולת אשליות. פה ושם צחקתי כל-כך עד שנחנקתי.

תארו לעצמכם שאתם מתעוררים במטוס. אין לכם מושג מאין הגעתם ולאן מועדות פניכם. אתם לא זוכרים דבר מאירועי השבועיים האחרונים. תארו לעצמכם שארבע השיניים הקדמיות שלכם חסרות, האף שלכם שבור, ויש לכם חור בלחי. תארו לעצמכם שאין לכם ארנק, כסף או עבודה. תארו לעצמכם שהמשטרה מחפשת אתכם.

געגועי לקיסינג'ר הוא ספרו השני של אתגר קרת, יליד 1967. דב נמלים, מדביר חרקים, רוצח שכיר, יבואן קרמים, איש שלג - חמישים סיפורים קצרים מהמציאות הדמיונית המחפשים אחר הקשר שבין סיטואציות מחיי היומיום - (בית - ספר, צבא, יחסי הורים - ילדים, גבר - אשה וכו') - ובין עולם אלטרנטיבי - בדיוני.

נערה עם קעקוע דרקון, הוא החלק הראשון של טרילוגיית המתח המדוברת ביותר בשנים האחרונות, הזוכה להצלחה עולמית מסחררת (ספריה נמכרו עד כה בלמעלה מ-14 מיליון עותקים!). בנקודת שפל בחייו המקצועיים, לאחר שהורשע בהוצאת דיבה, מחליט מיכאל בלומקוויסט, הבעלים והמו”ל של כתב העת “מילניום”, לקחת פסק זמן מעבודתו. עוד בטרם הפנים את מצבו החדש, פונה אל

דייב גרני הוא בלש מהולל במשטרת ניו יורק שפרש בגיל 47 ועבר להתגורר עם אשתו מדלן בבית חווה מבודד בהרים שבמדינת ניו יורק. באופן לא צפוי, הוא מתמסר לאמנות (מעבד פורטרטים של רוצחים סדרתיים שאותם תפס במשך שנותיו כבלש במשטרת NYPD), ומנסה לחיות חיי זוגיות שלווים עם אשתו. ברקע יש גם טראומה שהוא מנסה להתמודד איתה, אחרי שבמשך שנים הדחיק אותה לגמר

ארבע יריות הרובה שנורו בבוקר אחד בשנת 1959 שינו לנצח את חייהם של תושבי העיירה השלווה הוֹלקוֹמבּ שבקנזס, וגם את הספרות האמריקאית כולה. הידיעות על הירצחם של ארבעת בני משפחת קְלאטֶר בחוותם בהולקומב הניעו את הסופר הנודע טרומן קפוטה לצאת למסע בעקבות הרצח שזעזע את אמריקה ולהתחקות אחר הנרצחים והרוצחים כאחד. תוצאותיו המצמררות והבלתי נשכ

"... משכתי בכל כוחי, אך לשווא. כאילו הייתי יצוק במלט. לא צלחתי לנוע. שוב רציתי לבכות, אך חשתי רק גוש מוצק בגרוני. זהו זה, זה המוות. סופי יהיה בביצה הזאת. השלמתי. ידעתי שאין לי כוח, וידעתי שאין כוח בעולם שיושיט לי יד וימשה אותי מן הבוץ". הם היו ארבעה שיצאו לג'ונגל הבוליביאני: קרל, עבריין אוסטרי שהתחזה לגיאולוג, מרקוס השוויצרי, קווין האמ

הם ישראלים. הם בניו - יורק. הם רוצים לעשות כסף ומהר. תומר, שלומי ואיזי עובדים בחברת הובלות. הם שונאים את הבוס שלהם, שמשלם מעט, משקר הרבה ומריץ אותם בכל אמריקה. נמאס להם מכל הקומבינות של עולם המובינג, ואפילו הטיפים לא משהו. כשיום אחד הבוס שלהם מגזים בגדול, בא להם רעיון: המשאית מלאה מטען, הם יכולים פשוט להיעלם איתה... מה שהם לא יודעים זה שע

תיאו דקר, נער בן 13, מבקר עם אימו בתערוכה מתחלפת של ציורים פלמיים. לפתע מחריד את המוזיאון פיצוץ עז. תיאו ניצל באורח נס ממוות, אך מכל בחינה אחרת – חייו מתנפצים לרסיסים. ללא כל שארי בשר בניו־יורק, הוא מופנה על ידי רשויות הרווחה למגורים זמניים בביתו של אחד מחבריו. אלא שהבית מנוכר, ודומה שכל מכריו האחרים מהלכים סביבו נבוכים, מתקשים למצוא

שנה לאחר שמונה לעורך הראשי של עיתון יומי צעיר וחצוף, הנאבק בציפורניים על קיומו הכלכלי, לא בטוח עמי נוימן שיצליח לגמור בשלום את היום. מאבקי כוח ותככים בתוך העיתון מערערים את מעמדו המקצועי, גורמים בעלי עוצמה מנסים לבלום כתבות רגישות, חברו הטוב נהרג בפיגוע, ולחייו נכנסת צעירה מסעירה שמנפצת בבת אחת את אשליית ההרמוניה הכמו - משפחתית בי

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אש

מאפיית "כוכב הצפון" שבקייפ קוד עוברת מאם לבת במשפחת מֶק'קנה זה שלושה דורות. מאז שהיא זוכרת את עצמה, ריח הקינמון והחמאה ומלאכת הערבוב והאפייה סיפקו להופ מק'קנה־סמית מזור ועוגן, ייעוד ונחמה. אולם לאחר גירושיה, דומה שהקסם פג. הקשיים הכלכליים, תובענותה של בתה המרדנית והטיפול בסבתה האהובה חולת האלצהיימר מאיימים להכריע את הופ, ולראשונה

יציאתו של "ההיסטוריה הסודית" לאור היתה אחד האירועים הספרותיים המדוברים ביותר בארצות הברית ומחוצה לה בשנות התשעים. דונה טארט, אז רק בת 28, סומנה כסופרת המבטיחה של דורה, ספרה נזכר בנשימה אחת עם יצירות מופת כגון "בעל זבוב" ו"החטא ועונשו" והפך לרב מכר בינלאומי. קשה לחשוב על ספר בכורים שיעסיק קוראים ומבקרים בעוצמה דומה, ואף על פי כן, שלא

בעלה של מיה נעלם באורח מסתורי, המים במאגריה אוזלים, ובגופה צומחים חיים חדשים. מיה נאלצת לעשות צעד נואש, שיסכן את כל היקר לה אך גם יסייע לה, בסופו של דבר, לפענח את חידת היעלמו של בעלה. בעולם צמא לגשם, במדינה צחיחה שמתנהלות בה מלחמות עננים, היא מחליטה ליישם את המצאתו המהפכנית. בדרכה היא מוצאת חברים במקומות לא צפויים, מקימה עליה אויבים

מיכאל בלומקוויסט נמצא במשבר. כבר אין הרבה קונים לכתב העת האליטיסטי שלו, 'מילניום', והוא מוצא את עצמו במגרש לא מוכר של העיתונות הדיגיטלית הקלילה. הוא אפילו לא בטוח שברצונו להמשיך לשחק את המשחק. מיכאל תוהה אם המידע בקשר לפְרָנס בַּלְדֶר, פרופסור שוודי בעל שם עולמי שנגנבה ממנו טכנולוגיה סודית פורצת דרך, ראוי לכתבה ב'מילניום'. הוא משת

"יומיים אחרי שהתאבדתי מצאתי פה עבודה באיזה פיצריה, קוראים לה 'קמיקזה' והיא חלק מרשת. האחראי משמרת היה ממש בסדר איתי ועזר לי גם להסתדר על דירה עם שותף. בלילה גיליתי כאן איזה פאב, דווקא די נחמד. המוזיקה שם בכלל לא רעה, אולי לא הכי מעודכנת אבל עם זווית, והרבה בחורות מגיעות לבד. האמת שעל הלילה הראשון מישהי עשתה לי עיניים, דווקא שווה, העור ש

"אני בוכה. במקלחת. כשאני מצחצח שיניים. כשאני מתלבש. בוכה. מעולם לא חוויתי דבר כזה, שום דבר קרוב לזה. אבל, צער, עצב, כאב כאב כאב. חור בחזה שאי-אפשר למלא. פצע דולף. שבר שאני לא יכול לאחות, אני שבור ואני לא יכול להתאחות ואני לא יכול לעשות כלום. אני בוכה כשאני מתלבש. אני בוכה." מעולם לא היה לו, לג'יימס, חבר טוב יותר מלנארד, איש עסקים אפל בעל