קרלביץ הוא סיפור של חיפוש אחר משמעות, תהפוכות רומנטיות, מסתורין, היעלמות וגילויים מפתיעים.
טייס ישראלי צעיר יוצא לחפש את עבר משפחתו ונחשף לסיפורים משפחתיים שלא ידע עליהם. במסעו הוא מבין שכוחו כטייס נובע מקורותיה של משפחתו בגולה ובארץ.
הסיפור נע בין ילדות לבגרות, בין איטליה הירוקה למדבריות לוב הצחיחים, בין המעברה לאשדוד הצעירה
סידהארתא מורד באביו ומצטרף לנזירים נודדים המחפשים את שלוות הנפש. לאחר שנות סיגוף, שבמהלכן לא מצא מנוחה לנפשו, הוא חוזר לחיי חולין, הופך לסוחר עשיר ומצליח, ומגלה את סודות האהבה החושנית. אחרי שהתנסה בכל הנסיונות והפיתויים של החיים הגשמיים עוזב סידהרתא הכול ופונה לחיי נזירות והתבוננות פנימית. סידהארתא, נער הודי יפה, צעיר ומוכשר, מור
רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ
שוש הרטום, מוזיקולוגית ומגשרת מוסמכת בתחום המשפט. פיתחה פרוייקט ייחודי שזכה להצלחה בארץ ובאירופה: מניעת אלימות ופתרון קונפליקטים, באמצעות דיאלוג מוזיקלי, אותו היא מיישמת גם בגישור המשפטי.
הספר שלפנינו מושפע משני המרכיבים המרכזיים בעשייתה של הרטום: המוזיקה והדיאלוג/חוסר דיאלוג.
אבא על ארבע הוא רומן מכתבים במייל בין אב לבנו, הח
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי
יגאל אלון - נער צעיר יפה - מראה, בהיר תלתלים וכחול עיניים; בחור אמיץ ובעל - תחבולות ; בחיר המצביאים במלחמת - העצמאות, מעצב גבולות המדינה ; איש שעד גיל 30 דומה "שלא ידע כישלון מהו", מנהיגו של הנוער הארצישראלי. ומצד אחר, בן זקונים לאב קשה וספרטני, שהראה לו אהבה רק כשהתנהג לפי ציפיותיו המחמירות ; אב צעיר מתלבט בין ייאוש לתקווה, שלמד להסתיר א
פעם אחר פעם מתברר כי חידושים ורעיונות רבים המיוחסים למדענים שונים התגלו מאות שנים קודם על ידי לאונרדו דה וינצ'י.
הוא פיתַח כמאה שנים לפני גלילאו ובייקון את השיטה המדעית האמפירית, הכוללת השערת השערות, עריכת תצפיות בטבע וניסויים ובסופו של דבר ניסוח חוקים.
היה הראשון שציין כי פני כדור הארץ הם תוצאה של פעילות ותהליכים המתמשכים על פנ
אנו נוטים לסמוך על מומחים ולזלזל בהמונים – אך מתברר שהאינטואיציה הזו שלנו מוטעית: קבוצות הן חכמות מכל אחד מחבריהן, מוכשר ככל שיהיה.
בתנאים המתאימים הן טובות יותר בפתרון בעיות, אימוץ חידושים, קבלת החלטות וחיזוי העתיד.
וכך, התבונה הקולקטיבית היא שמעצבת תרבויות, עסקים ומדינות, וגם את חיי היומיום שלנו.
"חוכמת ההמונים" סוקר במבט מק