כרך זה מכנס, לא בכדי, שתי הרצאות מאת לאקאן, אשר עשר שנים מפרידות ביניהן, ואשר נוגעות בנושאים שונים לכאורה.
בשבעה באוקטובר 2023 ספגה מדינת ישראל את המהלומה הקשה ביותר בתולדותיה.
מחבלי הנוחבה, יחידת העילית של חמאס, ואספסוף חסר רסן פלשו לישראל וכבשו, למשך שעות רבות, חבל ארץ שלם.
מתקפת פתע שהובילה לטבח אדיר ממדים, מעשי אונס אכזריים וחטיפת כמאתיים וחמישים אזרחים ישראליים לרצועת עזה.
חודשים רבים חלפו מאז ולמעלה ממאה מהם עדיין שם.
הסיבה? סי
בין תשע ההרצאות המופיעות בספר מחבר חוט מנחה – מושג האחד בהוראה האחרונה ביותר של ז'אק לאקאן והשלכותיו בקליניקה. ההרצאות, שניתנו על ידי ז'אק אלן מילר במסגרת הקורסים שהוא מעביר תחת הכותרת "אוריינטציה לאקאניאנית", לוקטו ותורגמו בקפידה לאסופה זו על ידי קלאודיה אידן.
מושג האחד מניע את פיתולי המחקר של מילר, מחקר הנפרש על פני עשרות שנים,
"בצרפתית אומרים 'יש עצם' כדי לומר שיש מכשול, שיש בעיה... בהקשרים מסוימים יכול להפוך... המסמן "עצם" למסמן של מכשול. בואו נחפש ביטוי מקביל... למשל הביטוי 'יש אבן'... "נעבור עכשיו לאבן שנמצאת באמצע הדרך של האנליזה... נכניס קצת דיאלקטיקה בין המכשול לבין הדרך. בהתחלה, קיומו של המכשול מביא לקיומה של החזרה. אבל רק בגלל החזרה אפשר לתפוס את המכשול ול
פרויד ואיינשטיין, כל אחד בנפרד, מתראיינים אצל אותו עיתונאי צמרת אמריקני-גרמני בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת וחושפים איש איש את אישיותו ואת תמצית תורתו. פרויד ואיינשטיין, שני גאונים יהודים גרמנים ששינו את העולם, משוחחים בחופשיות מרתקת עם עיתונאי שהוא גם סופר ומשורר ושאינו מסתיר את הערצתו להם ומצליח להפיק מהם כמה פנינים אנושיות
"ברצוני להקים לו (לאראסמוס) מצבה קטנה; מי שמשכיל לקרוא, יכיר כאן את האנלוגיה לקורות ימינו אנו" (סטפן צווייג במכתב לרומן רולאן, 1933 ) דזידריוס אראסמוס, ההומניסט והמלומד הגדול, נולד לתוך התקופה הסוערת של המעבר מימי - הביניים אל הרנסנס. כאיש רוח שגינה כל ביטוי של קנאות ואלימות, הייתה אישיותו נערצת על סטפן צווייג. באראסמוס מרוטרדם משרטט צ
הסמינר ה-20 מאת ז'אק לאקאן הועבר בשנים 1973-1972 ונושא את הכותרת עוד (Encore). זהו סמינר אשר פותח את השלב של מה שמכונה ה"הוראה האחרונה", וסב סביב ההתענגות האחרת, הנשית, והניסוח "אין יחס מיני". סמינר זה יצר מאז צאתו דיונים נרחבים על אודותיו בשיח הפסיכואנליטי כמו גם בשיחים אחרים.
"…תרזה הקדושה – אתם רק צריכים להגיע לרומא ולהתבונן בפסל של ברנינ
טוטם וטאבו (1913-1912), אחת היצירות המפורסמת והמשפיעות של פרויד, מובילה את הקורא צעד אחר צעד לעבר המיתוס המדעי על אודות רגע לידת האנושות, הרגע הקצר שבו הפך הקוף לאדם מצפוני ובן-תרבות. ובכן, מה גרם לקפיצה תודעתית ותת-הכרתית זו? פרויד מבקש לתאר עבורנו את הרגע הקדום בג'ונגל, כשחבורת אחים קופי-אדם התלכדה על מנת לסלק ברצח את אביהם שמנע מהם את
לכנות ספר של שֶל אסקילדסן “יצירת מופת” זה דבר מיותר. כל טקסט שיצא מידיו של הסופר הנורבגי הוא פיסת אמנות שמטלטלת את הקורא, בגלל דיוקה, איפוקה, ביטחונה הסגנוני ועוצמתה הספרותית.
נוף גדול שומם הוא הגשה שנייה בעברית מפרי עטו של אחד מגדולי הסופרים הנורבגיים העכשוויים. רשימותיו האחרונות של תומס פ’ למען הכלל (סמטאות, 2011) פיתה את קהל ה
"האם נוכל לתאר לנו שאלוהים דחה את הצו המוסרי ודרש מאברהם דבר שהוא מבחינה מוסרית… חטא?זוהי הבעיה הגדולה של סיפור העקדה המוצג בהימנון הנפלא הזה שתורגם במלואו לעברית."שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה הדיאלוגית מקירקגור עד בובר"למתרגם הספר, איל לוין מגיעות ברכות ותודות רבות על התרגום העשיר והחי הזה הממזג לשון גבוהה, כיאות, עם עברית חיה…
תרגום חדש ומלא
בצירוף התרגומים:
לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי מאת ארנסט ינטש
איש החול מאת את"א הופמן
מסתו של זיגמונד פרויד "האלביתי" ("Das Unheimliche"), אשר פורסמה לראשונה בשנת 1919 (ותורגמה בעבר כ"המאוים"), נתפסת היום כאחד הטקסטים המכוננים והמשפיעים ביותר בתחומי לימודי התרבות, ביקורת האמנות והפילוסופיה הקונטיננטלית. במסגרת מגמות ה
"המוזיקה היא המנגינה שהעולם מהווה לה את מילותיה!" - למה התכוון ארתור שופנהאואר כשכתב זאת?
מסע מוזיקלי עם שופנהאואר מבקש להתחקות אחר כוונתה המפתיעה של קביעה זו, לרדת אל תוככי המוזיקה, לנסות להבין את משמעותה, לחשוף את ליבת
ספר זה הינו אסופה של שיחות רדיו יומיות שניהלה הרופאה והפסיכואנליטיקאית פרנסואז דולטו עם מאזינים הורים שפנו אליה בשאלות בנושא גידול ילדים. באמצעות דוגמאות אישיות המובאות בפניה, דולטו מתייחסת הן להתנהגויות מיוחדות ולנסיבות ספציפיות והן לדפוסים חוזרים ולבעיות כלליות שההורים מתמודדים עמם. בדרך זו היא מנסה להביא מזור למצוקות הורי
תיאודור רייק (1888 - 1969) הוא מבחירי תלמידיו של זיגמונד פרויד ומממשיכי דרכו. השופר (1919), אשר מתפרסם כאן לראשונה בעברית, הוא עדות מאלפת לחיבור המתבקש והפורה כל כך בין פסיכואנליזה לאנתרופולוגיה וחקר דתות. רעיון היסוד של ספר פורץ דרך זה הוא שההסברים של המסורות היהודיות הפוסט - מקראיות אינם יכולים למצות את מהותה של תקיעת השופר בראש השנה. מ
עריכה ומבוא: רות גולן, מונה זופניק, שלמה ליבר, אבי ריבניצקי. עורך ראשי: עמנואל ברמן. הספר יצא לאור בתמיכת החברה הפסיכואנליטית בישראל והמכון הפסיכואנליטי ע"ש אייטינגון. מחשבתו של פרויד פתחה דף חדש בהתייחסותנו למיניות ולאהבה. הוא התחקה אחר שורשיה המוקדמים של התשוקה המינית, והראה כיצד הופכות תחושות הנאה ילדיות למסד העתידי של המינ
פירוש החלום
מאת: זיגמונד פרויד
היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. פרויד כ
בספר זה מעלה ז'אק-אלן מילר את אומללות הסובייקט האנושי לנוכח הדחיפה האימתנית להתענגות ללא רסן על החדש, על האופנתי. "פולחן החדש הופך את הסובייקט לאובייקט – לפסולת". כיצד תתמקם הפסיכואנליזה ביחס לדחיפה הזו המשאירה את הסובייקט נטול מצפן? התשובה לכך היא שהפוליטיקה הלאקאניאנית היא הפוליטיקה של הסימפטום, "הדבר היחיד היכול לעמוד בפני הא