מדף הספרים של נילי - הספרים שדירגה
עלילת הספר "על הקצה" מתחילה בשנות ה-80 של המאה ה-20 כאשר מוריאל אלפסי, נערה למשפחה מרוקאית בת שש עשרה נאנסת על ידי חייל בחופשת שחרור ששמו דוד גוטמן. כתוצאה מהאונס נכנסת מוריאל להריון. ההריון גורר אחריו נישואים כפויים של השניים והילד רמון נולד. זמן קצר לאחר הלידה היא מוצאת פתק שהשאיר בעלה דוד על דלת הבית: "עזבתי את הארץ, אני לא יכול יותר"
עמדתי בסלון ביתו ואמרתי לו, אני מבינה שאתה לא יכול לראות אותי יותר, אבל אתה לא יכול לשלוח אותי ככה לרחוב. והוא אמר, אני לא שולח אותך לרחוב, יש לך בית. כן, אמרתי, אבל כבר שתיתי הבוקר, וכשארד למטה אולי אלך עד הקפה בפינה ואשתה בירה ועוד בירה, ואחר כך אחצה את הרחוב בזיגזג ומכונית תעיף אותי אל הכביש.
הרעיון הזה כנראה הבהיל אותו. הוא ניגש אל
גיבורת הספר מגשימה משאלה אולטימטיבית לתקופתנו: זוגיות מוצלחת ודירה רשומה על שמה בטאבו. בניסיונות לפרוץ את הכלא שאיחלה לעצמה, נוצר רצף של רגעים מונומנטליים.
KKK הוא שילוב שערורייתי אך גם פיוטי של אורגיות, בוטניקה, התחדשות עירונית, גילוי עריות, הייטק, ביג פארמה כיד המלך, שכנות פתיינית, תאומים, ובקיצור, הבעיות הנפוצות בכל משק בית.
ב
אמנית מפורסמת למחצה מכריזה על תוכניתה לצאת לנסיעה מחוף אל חוף, מלוס אנג'לס לניו יורק. חצי שעה מרגע שהיא נפרדת ממשפחתה בביתה בעיר החוף המערבית, היא יוצאת במפתיע מהכביש המהיר, לוקחת חדר במוטל חסר כל ייחוד ומוצאת את עצמה במסע אחר לחלוטין.
על ארבע הוא הרומן השני של האמנית-קולנוענית-מוזיקאית-סופרת מירנדה ג'וליי, ואחת מתופעות השנה הספ
אז מה כבר יכול להדהים חוקר פרטי שכבר ראה הכל? עוד רגע תדעו.
עד אז, תנו לי לקחת אתכם למסע מטורף בין שקרים לאמת, בין מרכזי ״נשים עובדות״ לארכיונים מאובקים משנות החמישים, בין חדרי לידה לבתי קברות, בארץ ובחו״ל. נפגוש קבצנים, נפגוש מיליונרים, ולעיתים נפגוש את שניהם באותו אדם. יחד נפצח את התעלומות ונגלה כמה הטריקים הסודיים שרק חוקרים פרטי
ספר המדע הטוב ביותר באמזון ובוושינגטון פוסט לשנת 2020
אין זה משנה מה אתם אוכלים, כמה ספורט אתם עושים או כמה צעירים או חכמים אתם – דבר מזה לא חשוב אם אינכם נושמים כהלכה.
אין דבר מהותי וחיוני יותר לבריאותנו הגופנית והנפשית מנשימה: אנו שואפים אוויר, נושפים אותו, חוזרים על כך 25 אלף פעם ביום. ואף על פי כן, איבדנו את היכולת לנשום נכון, וי
תאונת דרכים אכזרית משליכה את פין מילר בת השש-עשרה יחד עם עוד עשרה בני משפחה וחברים לתהום. החלטות בלתי אפשרויות מתקבלות בקרב השורדים, החלטות שמותירות אותם בייסורי אבל וחרטה. כיצד יתמודדו עם ההשלכות של מעשיהם? עם האשמה שלא מרפה? וכיצד משפחה שהתפרקה לרסיסים תצליח להטליא מחדש את חייה המרוסקים?
ברגע אחד הוא סיפור ששובר את הלב ואז מאח
לקס גרייסי לא רוצה לחשוב על המשפחה שלה.
היא לא רוצה לחשוב על בית הזוועות שבו גדלה. והיא לא רוצה לחשוב על זהותה כילדה א': הילדה שנמלטה, האחות ששיחררה את אחֶיה מהגיהינום. אבל כשאִמה נפטרת בכלא ומשאירה את לקס ואחֶיה עם בית המשפחה, היא לא יכולה עוד לברוח מעברהּ. יחד עם אחותה, איווי, לקס מבקשת להפוך את הבית למרכז קהילתי לעשיית הטוב. אך תחי
המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.
ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975
טֹובָה סאליבַן התחילה לעבוד כמנקה באקווריום בעיירת מגוריה אחרי שבעלה נפטר.
העבודה לצד חיות הים מעניקה לה את השילוב המושלם של שקט ותעסוקה.
כשהיא עובדת היא לא צריכה לחשוב על האובדן של בעלה או לתהות מה עלה
בגורלו של בנה, שנעלם באופן מסתורי יחד עם הסירה שלו לפני שלושים שנה.
היצור האהוב על טובה באקווריום הוא מַרסלּוס, תמנון פסיפי ע
זהו סיפורה האמיתי לגמרי של לזלי מורגן, שגילתה בגיל 49 שחיי הנישואים שלה מתבזבזים על כלום. אין סיכוי, למשל, שתזכור מתי בפעם האחרונה נכנסה למיטה עם בעלה (אבל היא בהחלט מגלה מתחת למיטה שלהם לבנים סקסיים של אישה אחרת). בוקר אחד היא מחליטה שאין עוד טעם. היא לוקחת את בעלה לשיחה, והרכבת יוצאת לדרך. הם מתגרשים.
אבל מה עכשיו? איך משקמים שנים ש
בנימין קמחי, "ביני", הבן של הרב שלמה, הוא תלמיד ישיבת הֶסדר והוא רוצה להתחתן; כמו כולם בישיבה הוא רוצה להתחתן.
"לא רצינו זוגיות, לא רצינו אהבה, גם לא דיברנו על מין או על אינטימיות, או על יופי נשי.
רק רצינו להתחתן.
בית, משפחה, שולחן שבת ואישה נאה ומכוסת ראש שתחכה לנו בחיוך אצילי וצנוע בסוף התפילה בערב שבת ליד בית המדרש".
אסתר, אהבתו, נ
"ליאורה היתה חוזרת ואומרת לנו: 'בנות, אל תיתנו לעולם הזה לבלבל אתכן. כדי להתחתן לא צריך יותר מדי, מספיק לא להידחות מהבחור ואפשר לצעוד לחופה... החילונים רודפים אחרי האשליה שהם קוראים לה 'אהבה', אבל אנחנו יודעים שיש רק אהבה אחת אמיתית וחשובה - אהבת השם.'"
"כשאמרתי לליאורה שמבחינתי אפשר להתקדם, היא הסתכלה לי לתוך העיניים ושאלה אם אני בטו
מערכת יחסים מתחילה בדרך-כלל בתשוקה עזה וברצון למחוייבות הדדית. הנה, היא חושבת, גבר המעוניין בה בכנות, גבר רומנטי, סקסי הרוצה אף להנשא לה. אולם בעודה מרחפת על כנפי אהבתו, היא מגלה את צידו האפל של אבירה. הוא עשוי לתקוף אותה בגלוי, לעתים בערמומיות כה רבה, עד כי אין היא יודעת מה קורה לה. המטרה העיקרית להתקפותיו? – גאוותה העצמית. הוא מותח ב
היה הגיוני שאכנס למרה שחורה של ממש מכל העניין. אבל זה לא קרה. ברגעים כאלה, בניגוד לעמדתי האפיקורסית, אני קצת מאמינה באלוהים. אלוהים מכיר אותי, החלטתי. הוא לא חושב שאני צריכה ללבוש בייבידול, לעמעם את האורות, למזוג כוסיות של יין ולנסות לגרות את בעלי. אלוהים חושב שזה פתטי. אלוהים יודע שזאת מין תקופה כזאת, ושזה יעבור.
החברות שלה חושבות
"תגידי," אני אומרת לאמא, "אריה זה לא האיש שיש לו חנות כובעים באלנבי ופעם היינו אצלו, ואחר כך הלכנו לבית קפה על יד הים?"
אמא מסתכלת עלי. נדמה לי שאני רואה איזו בהלה על הפנים שלה.
"את יודעת," אמא אומרת, "ילדים זוכרים כל מיני דברים, והרבה פעמים הדברים מתבלבלים להם בראש."
אבל המחשבה המציקה לא מרפה. עכשיו אני חושבת שאולי ראיתי את אריה גם בפע
"השנה 1977. המכנסיים מתרחבים, המוסיקה שמחה ולגמרי מקובל לצאת לרחוב בנעלי בית משובצות. והכי חשוב: מכבי תל אביב, קבוצת הכדורסל של ישראל, מצליחה לראשונה בתולדותיה לעלות למשחקי הגמר של גביע אירופה לאלופות.
בקריית מוצקין, נער אחד בן 16 עוקב בדריכות אחרי הדרמה שמתחוללת במשחקים של מכבי בגביע אירופה. ג'ימי – נער רגיש ומופנם שמתאמץ בכל כוחו ל
סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה - משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. האשה היא יהודית והגברים: משה רבינוביץ, איכר אלמן כביר - כוח ושתקן, שברפתו היא מתגוררת, סוחר הבקר הגס גלוברמן, ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ, ב
"אבא מת ואת חייבת לבוא," אמרה בטון שמבקש לשמור על יציבותו.
"ממה הוא מת?" שאלתי, ומילותיה של אתי, "את חייבת לבוא", מהדהדות ומאיימות בתוכי.
"מות נשיקה, מת בשיבה טובה מוקף באשתו, משפחתו וחבריו," היא שוב ירתה. "ממה מת? אני יודעת? מאלכוהול, מדיכאון, מעצבים, מייאוש. עם כל הבעיות שלו בכבד, בסוף קיבל דום לב באמצע הפיצרייה ומת."
היא לקחה אוויר, התעשת