מדף הספרים של עין כרם - הספרים שדירגה

'ככה אני מדברת עם הרוח' - הרומאן הראשון של סמי ברדוגו, שזכה בפרס יעקב שבתאי לסיפורת - הוא ספר ייחודי, הישג ודאי למחברו, ומאורע בסיפורת הישראלית. גיבורת הספר נוסעת לעפולה בתקווה לפגוש את בנה בן ה18 - , שברח מהבית לפני שלוש שנים בתום שנה של שתיקה. נסיבות "הבאתו" של הילד הזה מפאריז בסוף השנה "האמיתית של חייה", שבה נהפכה "לאשה לא רגילה" ב

כבר 2,500 שנה מתגלגל לו הסיפור הזה, נורא ונפלא, מלא הוד וכאב: המלך החדש, קראון, אוסר על קבורת פוליניקס בנו של אדיפוס, אחיהן של אנטיגונה ואיסמנה. וההוראה ברורה ומאיימת. הנה הן, האחיות: אנטיגונה: תעזרי ליד הזאת לקבור את הגופה? איסמנה: ...את מתכוונת לקבור אותה על אף האיסור החמור? אנטיגונה: כן, אקבור את אחי, את האח שלי ושלך, אם את לא מוכנה....

"בכל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר-הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה"... ילדה שחורה היה ספרו הראשון של סמי ברדוגו. בספר הזה, שראה אור לראשונה ב-1999 (בהוצאת בבל) וזכה להצלחה עצומה, פרץ ברדוגו לתודעת הקוראים כהבטחה ספרותית גדולה וכבעל קול אישי ולשון ייחודית. הספר שומר על מעמדו עד היום כאחד מספ

כשנה לאחר חתונתם נקלעים למשבר חיי הנישואים של יחזקאל ורחל, זוג ירושלמי צעיר שנישא בנישואי שידוך. יחזקאל מפוטר מעבודתו ומצבם הכלכלי מחמיר. קשיי התקשורת ביניהם הולכים וגוברים והם מסתגרים כל אחד בחדרו ובעולמו. דווקא אז, כאשר נדמה כי נישואיהם קרובים לקצם, רחל נכנסת להיריון. האם יצליחו לבטל את המרחק הנקרע ביניהם לפני הולדת בתם הבכורה?

סיפורה של אשה צעירה ורגישה, שחיי הנישואין שלה מגיעים למשבר. אגב עקיבה אחר מהלך חייה והרפתקאות - האהבים שהיא נקלעת לתוכן נפרש לפנינו הוי "החוג הנוצץ" בחברה הישראלית, על טיפוסיו השונים תיאור כן ואותנטי, חושפני וביקורתי. ספרה השני של מחברת - ברקיע החמישי".

המספר של מוקס נוקס מגולל את קורותיו של נער אחד בקיץ אחד, כשהיה בן שש־עשרה ועבד במפעל קיבוצי, ואת יחסיו עם שני נערים שם ועם מזכירת המפעל, אישה בודדה, שהוא חושד שהיא המאהבת של אביו, גבר דתי ומלא זעם. במקביל, בהווה שממנו הוא מספר, הוא נסחף לפרשיית אהבים עם אישה מבוגרת ממנו, שמעמידה בסכנה את גבולות האינטימיות ואת תחושת הוודאות שלו בעולם.

*** ספר דיגיטלי בפורמט PDF *** "רק לחם" הוא סיפורה האחר של מרוקו, הסיפור שממעטים לספר. סיפור של רעב, של עוני ושל השרדות, של חיים ללא לחם וללא חמלה. "רק לחם" הוא סיפורו האוטוביוגרפי של מוחמד שוכרי, יליד 1935, מחשובי הסופרים הערבים בני זמננו, שלמד לקרוא ולכתוב רק בגיל עשרים ואחת. במרוקו של שנות החמישים, בשלהי הקולוניאליזם, לצד ארמונות הפאר, ב

אגף הסרטן אלכסנדר סולז'ניצין אגף לחולי סרטן בבית חולים סובייטי-כמיקרוקוסמוס לרוסיה האדומה וזוועותיה. סולז'ניצין, 1918 סופר רוסי. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא בהצטיינות, אך לאחריה הוחזק במחנות מאסר עד שטוהר שמו ב-1956. החופש התרבותי שבישר ספרו 'יום אחד בחיי איבן דניסוביץ'-1962 על החיים במחנה כפייה סטאנליסטי, לא האריך ימים, וב-1974 עזב את ר

מעשים קטנים אדם פודה נפשו במעשים קטנים בזכרונות שהוא זוכר כשכולם שוכחים, בפצעים שהוא סובל כשכולם שמחים, בשתיקות שהוא שותק כשכולם צוחקים, בחיוכים שהוא מחיך כשכולם שותקים, בסדקים שהוא עוצר כשכולם ממשיכים, בראיות שהוא אוסף כשכולם משליכים, בפתחים שהוא מגלה כשכולם מסתירים, בשכחה שהוא שוכח כשכולם זוכרים, אדם פודה נפשו במעשים קט

מְשׁורְרִים מֵתִים כּוֹתְבִים טוֹב מִמֶּנִּי טוֹב מִן הַמְשׁוֹרְרִים הַחַיִּים טוֹב מֵאֵלוּ שׁעוֹד לֹא נוֹלדוּ. כְּשׁאֶהְיֶה מְשׁוֹרֵר מְשׁוֹרֵר מֵת אוּלַי אֶכְתֹּב טוֹב מִמֶּנִּי טוֹב מִן הַחַיִּים טוֹב מִן הַמְשׁוֹרְרִים אֲשֶר עֲדַיִן לֹא נוֹלדוּ. "משוררים מתים"

המספר של 'זה הדברים' ביקש חופשה של שבוע מעבודתו לצורך משימה שיושבת אצלו "כמו פגיון מחושב ודוקרני" המכוּון אל אמו. לשם כך הוא לוקח את אמו החולה, ילידת מרוקו, מבית-האבות שבו היא נמצאת כבר ארבע שנים וכולא אותה, פשוטו-כמשמעו, בביתה הישן, הנטוש – בית "עמידר" זעיר, בקצה הרחוב האחרון של מושבה בלב הארץ, שבו הוא חי כל ילדותו רק איתה, "בלי זיכרון

בעת שהותו בברלין נתקל המספר, בחור ישראלי, בסֵמֶל שממלא אותו חרדה, והוא נכפה לחקור את תולדותיו. במקביל אנו מתוודעים לסיפורם של אח ואחות, טבריה ועכו אסידו, שילדותם והתבגרותם עומדות בצל משיכתו של אביהם לתורת סוד יהודית לא מוכרת. בין סיפורו של המספר לסיפורם של האחים נטווים קשרים והצטלבויות, העשויים להציע תשובות שאינן זמינות במלואן לא

נימוקי חבר השופטים לפרס הביכורים של משרד החינוך בו זכה הספר: שיריו של שמעון אדף מציירים תמונות חכמות בלשון כנה, פשוטה לכאורה. בטון אינטימי, כמעט דיבורי, מטעין אדף נוף בהירהור, ותחושה בנוף, עד שאפילו דמויות מיתולוגיות, הופכות אצלו לבנות בית. מצאנו בהם רגש קרוב ונגיש, כמו גם מרחק של מחשבה, שימוש טבעי שאף פעם לא בנאלי בשפה, והרבה בהירות

טאהא מוחמד עלי, סוחר מטבעות עתיקים בשוק אלקזנובה בנצרת, הגיע אל השירה כפליט, בעל כורחו. כפר ילדותו, ספוריה, נמחק בארבעים ושמונה, ועל הריסותיו הסמויות מן העין השפה העברית נטעה עצים. כל חייו מאז הם ניסיון חסר תוחלת לשוב אל העולם הנטוע מתחת לעצים. פליטים לא יכולים: שירה יכולה.

בשביל ברדוגו לא היו הסיפור הקצר והנובלה רק מקפצה של סופר בתחילת דרכו לקראת הרומאנים שיכתוב בהמשך. אלה סוגים ספרותיים תובעניים, שהוא שב וחוזר אליהם בהתמדה ובכישרון עד היום. ספר זה מקבץ סיפורים ונובלות קצרות של ברדוגו החל מראשית כתיבתו ועד 2010. בשליש הראשון שלו מובאים סיפורי הקובץ 'ילדה שחורה' (בבל, 1999) בנוסחים חדשים, ערוכים מחדש, ורו

"אנא מן אל-יהוד", מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול שוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ.בנים והורים, נשים ובעלים, אהובות ואהובים, גיבוריו של אלמוג בהר מבקשים לחזור לאחור, דורשים לדעת, להקים לתחייה את עברם, למצוא את מולידיהם הביולוגיים והתרבותיים. ה