“באוסף הזה 3 סיפורים, הראשון הוא יום בחיי איוואן דניסביץ', הלא הוא שוחוב, הלא הוא איוואן דניסיץ'. למה ריבוי השמות? נו, באמת. 136 עמודים מכילים את הסיפור הראשון, הבורא מיקרוקוסמוס של חיים בסיביר. אם היה צריך לתת שוב שם לסיפור דנן צריך היה רק להוסיף מילא אחת: יום אחד מופלא בחיי איוואן דניסביץ'. ולמה מופלא? טוב שאתם שואלים, משום ששוחוב דווקא קם בבוקר החשוך והקפוא בינואר, גופו כואב ודואב, כל רצונו ל”

“אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, כתוב ביד אמן. יש לציין שהספר הודפס לפני 50 שנה, עם שפה עדכנית לאותם זמנים, מה שהקשה מאוד על הקריאה בו, לא ברור למה אין הוצאה מחודשת ליצירת מופת הזאת וגם תרגום חדש ועדכני לא יזיק בכלל.”

“השנה בערך 1953, העונה חורף מקפיא, הטמפרטורה מינוס 31 מעלות, המקום – מחנה מעצר בצפון רוסה. אנו מתלווים ליום אחד לאסיר איבן דניסוביץ' שוחוב אשר נקלע על "בגידה במולדת" ויושב כבר 9 שנים ללא צפי לשחרור. איבן דניסוביץ' כבר למד להסתגל לתנאי המחיה הקשים, יודע איך להסתדר עם התזונה הדלה, איפה לחסוך באנרגיה, איפה להפך לעבוד קשה. למרות התנאים הקשים אפשר להגדי שאיבן דניסוביץ למד לחיות חיים מלאים בזכות אופיו הט”

“בעקבות ״אגף הסרטן״ המשובח החלטתי לנסות עוד מכתביו אבל התאכזבתי מאוד הפעם, יתכן שהשילוב של הנבירה המוגזמת והמייגעת בחיי היום-יום (הלא מאוד מעניינים) של האסירים בתוספת לכמות אינסופית של דמויות המבלגנות את העלילה לעייפה ביחד עם תרגום מיושן הכבידו עליי, התעייפתי ונטשתי אותו בדיוק באמצע, אולי עוד אחזור אליו, אבל זה פשוט לא זה...”

“באוסף הזה 3 סיפורים, הראשון הוא יום בחיי איוואן דניסביץ', הלא הוא שוחוב, הלא הוא איוואן דניסיץ'. למה ריבוי השמות? נו, באמת. 136 עמודים מכילים את הסיפור הראשון, הבורא מיקרוקוסמוס של חיים בסיביר. אם היה צריך לתת שוב שם לסיפור דנן צריך היה רק להוסיף מילא אחת: יום אחד מופלא בחיי איוואן דניסביץ'. ולמה מופלא? טוב שאתם שואלים, משום ששוחוב דווקא קם בבוקר החשוך והקפוא בינואר, גופו כואב ודואב, כל רצונו ל”

“אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, כתוב ביד אמן. יש לציין שהספר הודפס לפני 50 שנה, עם שפה עדכנית לאותם זמנים, מה שהקשה מאוד על הקריאה בו, לא ברור למה אין הוצאה מחודשת ליצירת מופת הזאת וגם תרגום חדש ועדכני לא יזיק בכלל.”

“השנה בערך 1953, העונה חורף מקפיא, הטמפרטורה מינוס 31 מעלות, המקום – מחנה מעצר בצפון רוסה. אנו מתלווים ליום אחד לאסיר איבן דניסוביץ' שוחוב אשר נקלע על "בגידה במולדת" ויושב כבר 9 שנים ללא צפי לשחרור. איבן דניסוביץ' כבר למד להסתגל לתנאי המחיה הקשים, יודע איך להסתדר עם התזונה הדלה, איפה לחסוך באנרגיה, איפה להפך לעבוד קשה. למרות התנאים הקשים אפשר להגדי שאיבן דניסוביץ למד לחיות חיים מלאים בזכות אופיו הט”

“בעקבות ״אגף הסרטן״ המשובח החלטתי לנסות עוד מכתביו אבל התאכזבתי מאוד הפעם, יתכן שהשילוב של הנבירה המוגזמת והמייגעת בחיי היום-יום (הלא מאוד מעניינים) של האסירים בתוספת לכמות אינסופית של דמויות המבלגנות את העלילה לעייפה ביחד עם תרגום מיושן הכבידו עליי, התעייפתי ונטשתי אותו בדיוק באמצע, אולי עוד אחזור אליו, אבל זה פשוט לא זה...”