ספרי שירה, להציל מספרייה בוערת, עוד לא קראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, צריך להשיג מפה ומשם..., נו, רשימה, שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה, רוצה לקרוא, לתור ולאתר, שירה למכירה, שירה, ה.ס. 2425 2210- 5697, תומחר , לקרוא, ספרים שהשפיעו עליי, נו, זה...איך קוראים לזה?.., ספרי מתח, ספרים שקראתי, אני אקרא מתישהו, המלצה אישית, קוראת עכשיו (אישי), ציטוטים נבחרים, למכירה עד 20 ש'ח, ספרים שצריך לקרוא, מעוניינת לקרוא, ספרות מקור , מותחנים טובים, בלשים עם ערך מוסף, אהובי תשעד, ספרים שקראתי, הגיעו מים עד נטש, ספרות מקור למכירה, ספרים שקראנו (או לפחות ניסינו), ספרים ב- 20 ש״ח לספר, 2018, ספרי מתח למכירה, ספרות מקור למכירה, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, מתח אימה וריגול, ספרים שקראתי, מומלצים, בילוש ומתח, לקריאה עתידית, 2020, בספרייה העירונית, א, ספרות מקור, בעגלה חניא, שקראתי, ספרים שקראתי, ספרים שקראתי, רוצה, ממתינים על המדף, מתכנן לקרוא בעתיד..., ספרי פנטזיה מומלצים, פנטזיה יהודית, הספריה שלי, אתגר מספר 3 - ספרות עברית, היו ואינם עוד, גיבורות ששמחתי להכיר, מד"ב ופנטזיה ישראליים, המאגר הענק לקריאה, שקראתי, קראתי, ילדים ונוער, ספרים שקראתי, נערים ונערות פותרים תעלומות, מתכוון לקרוא, רוצה לקרוא, צריך לקרוא, אהובים במיוחד, אשמח לקרוא, list, ספרים שאהבתי, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, ספרים שאני רוצה לקרוא, מועדון הספר של עופרה ווינפּרי, רשימת הקריאה העתידית שלי, קראתי, מסקרן, ספרים שאקרא, רשימה, קראתי אהבתי וממליצה לחברים, קראתי, מחכה להגיע אליהם ..., צריך לקרוא, לקריאה, פחות מעשרה לייקים, ממתינים, רשימת קריאה כללית, 2011-2019, שווה קריאה /לקריאה עתידית, O/D, לקרוא אבל בצ'יל, קְרִיאַת יַם סוּף, בשמלה אדומה, 2022, עברי קרא עברית, רוצה לקרוא, רמה 4 - ספרים שלא סיימתי, סיימתי ולא ממליצה עליהם, סיימתי וחבל שקראתי עד הסוף, ספרים שאקרא, המליצו לי..., מדע בדיוני | פנטזיה , ספרים שרוצה לקרוא, נקראו 2013, קראתי, רשימת המשאלות - מקור, יום יבוא. אני מקווה., ספרים בהם היחס לנשים מקומם אותי, ✔ החלפת ספרים ובירה, ספרים שאני עתיד לקנות ובתקווה אקרא, הספרייה הדיגיטלית, נפסלו, ספרות בדיונית, מדע בדיוני, פנטזיה ואימה, נכנס למדף ב2025, B19, מדף ספרי השירה, הספרייה העברית בברלין, ספרי שירה שאני רוצה לקרוא, רשימת המשאלות - שירה, על הכוונת, לקנות, ויתרתי, רוצה אתכם, שירה, מחכים על המדף, הספרים שקראתי כבר..., ספרים שקראתי, כריכות אהובות, זוכי פרס ספיר, לקניה, המדף שלי, רוצה לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, WishList, תמר מהגולן, מייגע משהו, מחכים לי על המדף, 2016, ~wishlist~, ?, תוצרת הארץ, זה לא הם זה אני:)סתםםם כזה, קראתי, זוכי פרס ספיר, ספרים שזכו בפרס ספיר, לפחות הכריכה יפה, מעניין, ספרים על המדף מחכים לקריאה, הנבחרים (או: ספרים באמת מעולים), 2017, רוצה לקרוא, למה? כובע!, שמות שמושכים את העין, בספרייה הדיגיטאלית, כשלסבתא יהיו מדפים, רוצה לקרוא, ספרים שאני אוהב במיוחד :), כן כן תכף, מדע בדיוני ופנטזיה , ביום מן הימים, ספרים שאני מחפש, 2023, מקור תשפד, עם הספר, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, גברת עם סלים, מד"ב ופנטזיה, מחכים בתור לקריאה, books to buy, סיפורת - מקור, צריכה לקרוא, פנטסיה ומד"ב למכירה, להשיג בהקדם, קריאה למבוגרים.ות, מועמד, אמביוולנטי, פנטזיה, ספרות מקורית, הפתיעו דיגיטלית ב"עברית", למכירה עד 40 שקל, 2023, 2023, כל צבעי הספקטרום: גיבורים וגיבורות משולי החברה, עוד ...

1.

מוקס נוקס מאת שמעון אדף המספר של מוקס נוקס מגולל את קורותיו של נער אחד בקיץ אחד, כשהיה בן שש־עשרה ועבד במפעל קיבוצי, ואת יחסיו עם שני נערים שם ועם מזכירת המפעל, אישה בודדה, שהוא חושד שהיא המאהבת של אביו, גבר דתי ומלא זעם. במקביל, בהווה שממנו הוא מספר, הוא נסחף לפרשיית אהבים עם אישה מבוגרת ממנו, שמעמידה בסכנה את גבולות האינטימיות ואת תחושת הוודאות שלו בעולם. עלילתו של מוקס נוקס מעוגנת בעכשיו, וגם באז, אבל לא מזמן - הכול כאן, די קרוב אלינו: בתל אביב־יפו ובעיירה בדרום הארץ. נתוני הזמן והמקום המוכרים הללו וגם מטעני הנפץ החברתיים והתרבותיים האקטואליים, שאדף מטמין בסיפור שלו ואחר כך מפרק אותם: חילוניות ודתיות, פריפריה ומרכז, אותנטיות ופוריטניות מול זיוף והתפקרות ועוד, במיומנות מצמררת (ליתר דיוק, רק את רובם - כמה מהם נותרים, בכוונה, במצב של על־סף־התפוצצות) מעודדים אותנו לחוויית קריאה ריאליסטית, כלומר, לחוות את העולם הבדיוני בכלים הרגשיים והרוחניים המשמשים אותנו בחיי היומיום שלנו. אבל, כמו תמיד אצל שמעון אדף, בתוך הקפלים והסדקים של החיים השגרתיים מסתתרות רוחות רפאים שהגיבור חייב להתמודד איתן כדי לשרוד הן כאדם "מן היישוב" בן להורים, אח, מאהב וכו, והן כיוצר שמנסה לשרות עם אלוהים ועם אנשים. אדף יוצר כאן דמות של אמן צעיר שמתעמת עם משקעי הכאב של ילדותו ועם מסורות לא מפוענחות, שהונחלו לו כאורח חיים שלם ואטום. הוא מחליט להתנתק לחלוטין מעברו, שמיוצג על ידי דמותו העריצה של אביו, ולאמץ מסורות חלופיות, רחוקות ככל האפשר (למשל, העיסוק האינטנסיבי שלו, הכפייתי משהו, בלימוד שורשי מילים לטיניות). מוקס נוקס הוא הרומן החמישי של שמעון אדף, וספר המראה של הרומן הקודם שלו, "כפור". זהו רומן חשוף, רגיש, ההולך "על הקצה", מחוספס ופיוטי, מנוכר ומתמכר־ממכר של הסופר הישראלי החידתי והמאתגר ביותר....

2.

הלב הקבור מאת שמעון אדף ב"הלב הקבור" שום דבר אינו כפי שהוא נראה. חייהם של אמיר וטליה גדושים בסודות שאינם ידועים גם להם עצמם, סודות שמקורם בסיפור תנ"כי המשווע להשתחרר מכבלי מיקומו המסורתי במקרא. תהליך התגלותם של סודות אלה כרוך ביציאה למסע מסחרר ופורץ גבולות לא רק בזמן, אלא גם במרחב....

3.

קילומטר ויומיים לפני השקיעה מאת שמעון אדף ייתכן מאוד שאליש בן זקן, המגדיר את עצמו "פקיד של החטאים האנושיים הקטנים", הוא האדם הכי פחות מתאים לחקירת נסיבות ההתאבדות של ד"ר יהודה מנוחין, פילוסוף ידוע לשמצה. אך יום אחד נכנס מפקד אגף החקירות במשטרת מרחב ירקון למשרד החקירות של בן זקן ומבקש לשכור את שירותיו. לאליש נדמה שמדובר במלכודת - מדוע מבקשת המשטרה את עזרתו של חוקר פרטי? ולמה במקרה התאבדות כה פשוט למראית העין? תהיותיו של אליש מסתבכות כאשר הוא מגלה שבתיק החקירה המשטרתי שתל מישהו פיסת ראיה שנועדה למשוך אותו לחקירה, וכי ראיה זו מובילה אל מקרה מוות אחר, הרצח של דליה שושן, זמרת רוק מצליחה משדרות, שגופתה נמצאה בדירתה חודשיים קודם לכן. אף - על - פי שהרצח של דליה שושן פוענח ושרוצחה הושם מאחורי סורג ובריח, לאליש יש ספקות, שכן את חייה ואת יצירתה של דליה שושן הוא מכיר היטב. אבל עליו למהר למצוא את הקשר בין שני מקרי המוות, משום שחקירתו מעוררת מרבצם כוחות המעוניינים לחבל בה, כמו גם את מבול זיכרונותיו, שהסכר שמנע מהם לפרוץ הולך ומתמוטט ככל שמתקדמת החקירה. ב"קילומטר ויומיים לפני השקיעה" מפגיש אותנו שמעון אדף עם כמה זירות בהוויה הישראלית המוכרות לו היטב: סצנת הרוק המקומית על דקויותיה, העולם האקדמי, בעיקר מן הפן היהיר והאפל, העיר הגדולה תל אביב ולעומתה, כמו במערכת שמש אחרת, עיירות הפיתוח של הנגב. בין הזירות האלה נע הגיבור שלו, אליש בן זקן, דמות חידתית, מסקרנת ומטרידה. מצד אחד ניחן אליש, לפחות על - פי אמונתם של בני משפחתו, במגע ממית, המזכיר את מגעו של המלך מידאס. מצד שני יש לו יכולת, הנרמזת בשמו, אלישע, להעיר את המתים. הוא נתפס כמחוללו את מחול המוות הסובב אותו, ובה בעת כקורבן הראשי שלו. אליש, שהוא בעיני אחת הדמויות הספרתיות המרתקות ביותר שנוצרו בספרות הישראלית, הוא, כפי שמתחייב ממקצועו, יצור רציונלי - עקבי, שיטתי, שקול... אבל הרציונליות שלו פרטית וכמעט קורסת. זאת משום שהאישיות שלו - ומבחינה זאת הוא דומה לכל הדמויות המרכזיות האחרונות בספר, שאותן הוא מנסה לפענח - נגועה בחטא הגאווה ובקושי לאהוב ולהיות נאהב; פגמים שבעטיים הוא חוזר וחוצה ומשבש את הגבולות בין האינטלקטואלי לאינטימי. יגאל שוורץ קילומטר ויומיים לפני השקיעה הוא הרומן הבלשי הראשון של שמעון אדף. קדמו לו שני ספרי שירה, "המונולוג של איקרוס" ו"מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי"....

4.

פנים צרובי חמה - ספריה לעם #588 מאת שמעון אדף בהיותה בת שתים-עשרה מדבר אלוהים אל פלורה אלחייני מתוך הטלוויזיה, וכוח הדיבור שאבד לה בלי כל הסבר שב אליה. בעקבות החוויה היא משנה את שמה, אך חייה נמשכים, בין בני משפחתה וחבריה לחברת הילדים בנתיבות, עיירת מגוריה, בלי שתדע מה לעשות במה שנדמה כי ניתן לה או הוטל עליה בהתגלות זו; ניסיונותיה לפענח את הדברים משליכים אותה אל לבו של תהליך התבגרות מזורז ומלא מהמורות. אנו פוגשים בה שוב כעבור עשרים שנה בתל אביב, נשואה לאיש מצליח ואם לבת תוססת. בינתיים היתה לסופרת נוער, העוסקת בלי מנוח בגלגוליה של "ארץ הפלאות" – עד שמתרגשת עליה התגלות שנייה, שונה באופיה, המטלטלת את אושיות חייה ומעמידה את הכול בסימן שאלה. הרומן פנים צרובי חמה וחן בכלים ריאליסטיים את טיבה של ההתגלות בעולם שנפרד כל-כך מאלוהים, עד שכל תקשורת בין אלוהים לאדם אינה עשויה להתרחש בו אלא בצִלם של הטעות והספק. בעולם כזה, הקריאה, הכתיבה, הפנטזיה מסמנות נתיבים אפשריים לתקשורת ממשית. אבל האם צביונו החברתי והפוליטי של עולם כזה יאפשר לה למצוא את הוודאות שבלעדיה לא תוכל לחיות? ...

5.

המונולוג של איקרוס מאת שמעון אדף נימוקי חבר השופטים לפרס הביכורים של משרד החינוך בו זכה הספר: שיריו של שמעון אדף מציירים תמונות חכמות בלשון כנה, פשוטה לכאורה. בטון אינטימי, כמעט דיבורי, מטעין אדף נוף בהירהור, ותחושה בנוף, עד שאפילו דמויות מיתולוגיות, הופכות אצלו לבנות בית. מצאנו בהם רגש קרוב ונגיש, כמו גם מרחק של מחשבה, שימוש טבעי שאף פעם לא בנאלי בשפה, והרבה בהירות ועומק. באמצעות דימויים ישירים ולשון לא מצועצעת יוצר אדף יופי מפוכח. השירים מתאפיינים לכאורה בראיה "בוגרת", נקיה מרומנטיקה, אך האווירה הרומנטית מרחפת בשולי התודעה לפני שהיא נדחית, ונוכחותה יוצרת מתח שירי ומתח רעיוני מעניין....

6.

כפור מאת שמעון אדף בעוד חמש מאות שנה בתל אביב, שהיא אולי העתק של תל אביב של ימינו, מתגלים בכמה תלמידי ישיבה סימנים המעידים על כך שהם עוברים שינויים גופניים מסתוריים. לזירת האירוע מובהל יחזקאל בן גרים, גאון בתורה ובמדע, ועליו מוטלת המשימה לאבחן את המחלה המוזרה ולמצוא לה מזור. בחיפושיו אחר תרופה נוסע יחזקאל למחוזות הגויים, ובשובו לתל אביב העתידית מגיעה אחריו צעירה גויה הנצמדת אליו כצל. בינתיים נשמעת בעיר שירתו של משורר עלום המוגדר מיד כמורד, שכן אמנות השיר אסורה למי שלא עבר סמיכה לפייטנות. חקירת זהותו של המשורר ובואה של הגויה לתל אביב מערערות את הסדרים בעיר וחורצות את גורלן של דמויות רבות בסיפור הזה, שאותו מביים כסרט הגיבור הנסתר של הרומן, דורון אפללו, משורר צעיר, היושב בבית הוריו במבוא ים, שהיא אולי העתק של שדרות של ימינו, ומתאבל. הסיפור הבלשי הפנטסטי ששמעון אדף רוקם לנו בכפור הוא משל אמנותי עתיר דמיון ומחשבה המפגיש אותנו עם סוגיות קיומיות מוסריות שהספרות הישראלית נמנעת מהן. דמויותיו של אדף נקרעות בין חוקי הפיזיקה והביולוגיה לבין הזעקה למשמעות, ובין הנאמנות למסורת השבטית לבין הכורח ליצור אמנות אמת, שאינה סובלת גבולות וסייגים. בכפור משכלל אדף מגמה שראשיתה ביצירותיו הקודמות. בשירתו ובסיפורת שלו - המגיעה כאן לשיא צלילותה - הוא מחבר אותנו לספרות העברית המודרנית בשלב הפריצה הגדולה שלה, ליצירותיהם הדגולות של פיארברג, ברדיצ´בסקי וברנר, מנקודת הראות של "תלוש" פוסט־פוסט־מודרני, החי את חייו, רגל פה רגל שם, בשתי תקופות: בתחילת המאה העשרים ואחת ובתחילת המאה העשרים ושש. כפור הוא רומן פורץ דרך של אחד מהיוצרים הישראלים החשובים והמאתגרים ביותר. יגאל שוורץ...

7.

מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי מאת שמעון אדף מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי הוא ספר השירה השני של שמעון אדף. ספרו הראשון, "המונולוג של איקרוס", ראה אור ב - 1997. לספר מצורף תקליטור הכולל שישה משירי הספר בגרסתם המוסיקלית....

8.

ערים של מטה מאת שמעון אדף בעת שהותו בברלין נתקל המספר, בחור ישראלי, בסֵמֶל שממלא אותו חרדה, והוא נכפה לחקור את תולדותיו. במקביל אנו מתוודעים לסיפורם של אח ואחות, טבריה ועכו אסידו, שילדותם והתבגרותם עומדות בצל משיכתו של אביהם לתורת סוד יהודית לא מוכרת. בין סיפורו של המספר לסיפורם של האחים נטווים קשרים והצטלבויות, העשויים להציע תשובות שאינן זמינות במלואן לאף אחת מן הדמויות. ערים של מטה הוא רומן מהפנט על התשוקה להבין את העולם ועל העיוותים הנכרכים בה. מסע בלשי רגשי ותודעתי מסתורי, שופע זהרורֵי זיכרון אך גם אפל בדרכו, הצומח, כמו כל הטרגדיות הגדולות, משאלת השאלות: האם נגזר עלינו לכלכל זהות שהגיעה אלינו בירושה משפחתית, הגם שברור לנו שחלקים רבים בה משובשים, אקראיים וחסרי פשר; או שמא עלינו לנסות ולפתח זהות המתבססת על מערכת חלופית, שאותה מציעה לנו התרבות האנושית, ובכלל זה, השירה. ערים של מטה הוא החלק האחרון בטרילוגיית ורד יהודה, שחלקיה הקודמים הם כפור ומוקס נוקס. כמותם, גם הוא יכול להיקרא כיצירה עצמאית. אבל, במסגרת הטרילוגיה, הוא מבהיר את היחסים בין החלקים וחושף היבטים שאינם גלויים בכל חלק בפני עצמו. זהו הרומן השישי של שמעון אדף, הסופר הישראלי החידתי והמאתגר ביותר. יגאל שוורץ ...

9.

אביבה-לא מאת שמעון אדף אביבה-לא ספר השירה השלישי של שמעון אדף. קדמו לו המונולוג של איקרוס (גוונים, 1997) ומה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי (כתר, 2002); ושלושה רומנים: קילומטר ויומיים לפני השקיעה (כתר, 2004), הלב הקבור (אחוזת בית, 2006) ופנים צרובי חמה (עם עובד, 2008)....

10.

קובלנה של בלש מאת שמעון אדף אליש בן זקן, גיבורו המסתורי של שמעון אדף, הניח מאחוריו את עיסוקו כחוקר פרטי. חידות כבר אינן מעניינו. השאלות הקיומיות שטרדו אותו הפכו לרעש רקע. הוא מתפרנס מכתיבת ספרי בלש, המבוססים על מקרי עבר לא מפוענחים. הוא חי חיים מאוזנים לכאורה. אבל האם אדם כמו אליש יכול להימלט ממעגל הקסמים של תעלומה ובלש המולידים זה את זה ללא הרף? והאם הוא יכול להחלים ממגע ההרס שלו? נראה שלא. הוא נחלץ לעזרתה של תהל, אחייניתו, המתערבת בחקירה לא לה: אישה צעירה עולה ביום חמישי בשעות הערב על אוטובוס היוצא מבאר שבע. היא יורדת ממנו ביום ראשון בשעות בערב בשדרות. שלוש היממות שבהן היתה נעדרת נמחו מזיכרונה. היא אינה יודעת היכן בילתה אותן. מבחינתה, חלפה רק שעה אחת שבה נסעה באוטובוס. כדי להתקדם בפיענוח התעלומה עובר אליש לגור בשדרות. מדובר בעיצומו של קיץ 2014, באזור מלחמה רווי פחד ושנאה. נדמה שאין דבר דוחק פחות מלפתור את התעלומה שהתגלגלה לפתחו. אבל אצל אליש מקרה ההיעלמות המוזר הוא הזדמנות לבחון מחדש תעלומות עמוקות יותר – הפשר של חיי משפחה והצורך האנושי הבסיסי, הבלתי נשלט מבחינתו, לחפש תעלומות ולנסות לפענח אותן. שמעון אדף, שספרו מוקס נוקס זכה בפרס ספיר לשנת 2013, מוביל אותנו בקובלנה של בלש במסלולים מוזרים ורבי-יופי, המחברים בין העולם השגרתי, המאובק והמשמים לבין עולמות אחרים, המסומנים על-ידי הבהובים מעורפלים, מפתים ומסוכנים בה במידה....

11.

מתנות החתונה מאת שמעון אדף במתנות החתונה, שמעון אדף מציב את עצמו כאחד הקולות החשובים ביותר והחדשניים בספרות העברית של המאה ה-21. בספרו אדף פורץ את גבולות הז'אנר ואת גבולות הזמן והמרחב: מתנות החתונה מטיח זה בזה ספרות ריאליסטית ונטורליסטית עם ספרות מדע בדיוני, ספרות פוליטית ושירה. שילוב סגנונות זה מאפשר לאדף לעסוק באופן ספרותי במבחר עצום של תחומים: מפערים עדתיים ומעמדיים בארץ דרך יחסי הורים-ילדים, יחסי קורא-סופר ועד נושאים כמו דת, המזרח הקדום (שקם לתחייה), שלטון טוטליטרי, תיאוריות סינגולריות של חיי נצח ושילוב אדם ומכונה לכלל יצור חי אחד וסוגיית מותר האדם מהמכונה ומהות האנושיות. במתנות החתונה אדף מוסך את איש ההגות באמן המילים, ומתקבלת יצירה ספרותית שניתנת להבנה שלמה רק לאחר הדף אחרון, מותירה את הקורא עסוק במשמעויותיה. מתנות החתונה מחולק לשניים: חציו הראשון הוא סיפור חייו, בגוף ראשון, של אב-גרוש מזרחי בעיירת פריפריה ישראלית. במרכזו מערכות היחסים בין האב לבנו הבכור, נועם, ובינו לבין גרושתו הרוסייה. תחושת השוליים וההחמצה שולטת בחייה של המשפחה הזו. חציו השני מתרחש במציאות מקבילה, שבה הסינגולריות השתלטה על חיינו ואפשר לשַבֵּט תודעה וגוף, לאחֵד אדם ומכונה ועוד. חלק זה מסופר – בקטעי יומן ובגוף שלישי – דרך נקודת מבטה של מורה שהיא ספק אדם ספק רובוט - בעלת תודעות שונות. היא אם חד-הורית שבנה המאומץ – כנראה אותו נועם – מגויס, גיוס חובה, להילחם במלחמה אין-סופית מול אויב עתיק, והיא מנסה להבין את המציאות שבה היא חיה. למרות השוני העצום בין החלקים – בשפה, בסגנון, ובז'אנר - הם מתכתבים ביניהם באופנים רבים ושונים ומרכיבים יצירה שלמה אחת. על גב הספר כתב העורך יגאל שוורץ: "הרומן מתנות החתונה עוסק בהתבוננות שהויה, מבעד לזכוכית מגדילה רבת-עוצמה, אחר התהוות קשרי אהבה בין בני אדם והתפוגגותם, ובבחינת פירורי הרגעים שבהם מתרחשות התמורות הגורליות האלה. מתוך כך הוא מנסה לברר אם אנו יכולים לחרוג מן הניסיון שמזומן לנו, ולאן, ומה מחיר החריגה הזו. ספרו החדש של שמעון אדף מרחיב את המנעד התודעתי שלנו, מוביל אותנו למחוזות של תשוקה והכרה שיוצרים ספורים מעזים לשוטט בהם. אדף יוצר כאן מעבדה השואבת לתוכה, כמין חור שחור, אבל גם כמין כור היתוך, פרוזה, שירה והגות, ביוגרפיה פרטית וקולקטיבית, פיסות מציאות ורסיסי סיוטים - הורס ובונה אותם זה בזה, צורף מהם כלים חדשים המאפשרים לו לערוך את המסע האמיץ ופקוח העיניים שלו." מתנות החתונה הוא הרומן השישי של שמעון אדף, חתן פרס ספיר לשנת 2012 על ספרו מוקס נוקס....

12.

קום קרא מאת שמעון אדף במהלך חקירת היעלמות של נערה משדרות בקיץ 2014 פגש אליש בן זקן, הבלש המחונן של שמעון אדף, את המשורר נחום פרקש לרגע אחד. באותו רגע ייתכן שהחמיץ את הרמז החשוב ביותר שהזדמן לו באותה חקירה. ארבע-עשרה שנים לאחר מכן, בישראל שעברה שינויים גדולים, כישלון החקירה הזאת ממשיך לטרוד את חייהם של אחייניו של אליש, תהל ואושרי. מיהו בעצם נחום פרקש? באיזה אופן תולדותיו הן המפתח לחידת ההיעלמות? מדוע המספר שלהן, המכנה את עצמו "אני, כלומר אני", בוחר לספר אותן שלא על פי סדר התרחשותן? האם אפשר שגם הוא, המספר, משמש קצה חוט בתעלומה אחרת, גדולה יותר, שאליש, תהל ואושרי הם דמויות מרכזיות בה? והאם הסיפור הבלשי עצמו, על מאפייניו, יכול עוד להיות מסגרת להתמודדות משמעותית עם כל אחת מהשאלות האלה? בספר הזה, שהוא הפרוע והחשוף ביותר של אדף, מתגלים כמה מפתחות חדשים לעולמו הרגשי וההגותי של הסופר העמוק והחידתי ביותר במשמרת הצעירה של הסופרים הישראלים, שרוב ספריו הפכו ל"ספר פולחן" בקרב כמה קהילות קוראים. יגאל שוורץ ...

13.

הכיתה היא מקום נוגע ללב - שירת בית הספר מאת שמעון אדף

14.

אהבתי לאהוב - רוח צד # מאת שמעון אדף תום גלות של עשרים שנה חוזרת נוריאה חזן לעיירת הולדתה, במטרה לפגוש את אמה ואת אחותה, אולם בבית ילדותה גרה משפחה אחרת, ואיש אינו מזהה אותה. יתר על כן, היא מגלה שגופתה של נערה, ששמה נוריאה חזן, נמצאה עשרים שנה קודם, ביום עזיבתה. העולם שנוריאה חיה בו עבר שינוי מופלג. שיבוש גנטי פגם ביכולת ההתרבות של היונקים: השחלות ברחמן של הנקבות הפכו ליסוד עוין, התוקף את הגוף ומפורר אותו. משום כך שחלות הנשים נכרתות בלידתן ונשמרות במאגר כלל־מדינתי, אלמוני. כאשר הן מבקשות להרות, מאותרות עבורן שחלות המתאימות לזרעו של הגבר – בן הזוג או התורם, כי גם זרעם של הגברים נפגם ואינו יכול להפרות כל שחלה. התוצאה היא שנשים מביאות לעולם ילדים שאינם צאצאיהן הביולוגיים. בסבך הזה תרה נוריאה חזן – השייכת למסדר דמויותיו של אדף, הקרובות אצל האור, האופל והקודש – אחרי עדויות לעברה, שאולי הוא עברה של מישהי אחרת בכלל. מנגד, בעולם שלנו, מנסה גבר מתבודד, העובד במרכז לטיפול בילדים עם מוגבלות שכלית ושקוע בלימוד אינטנסיבי, לגולל את קורות מפגשיו והיכרותו עם נוריאה חזן. אך הקשרים בין סיפוריהם מורכבים משנדמה לו, וייתכן שסיפורו אינו מה שהוא סבור שהוא.   אהבתי לאהוב, ספרו של שמעון אדף, חתן פרס ספיר (2012) ואחד מבכירי הספרות העברית לדורותיה, הוא ספר ממכר. הוא שואב אותנו לתוך עולם מרובה מישורים ומתעתע, שבו ה"מציאות" היא תוצר אלכימי של שברי זהויות – פרטיות, חברתיות ותרבותיות, והניסיון לייצב בתוכה "אני" יכול להתממש, אם בכלל, רק באתרים של אסון ופגיעה.   יגאל שוורץ...

15.

הלשון נושלה - גומחה # מאת שמעון אדף הגן רק עכשיו נפתח, אומרת אייר, שמכנה את עצמה לוסינדה. ואֶמיר ושרלי מבינים למה כוונתה. כמעט שאיש אינו מבחין בקיום של התחנה לבריאות הנפש הנטושה ובגן הסובב אותה. גם לא אמיר, שבית אמו מצוי בשכנות לתחנה. למעשה, שרלי הוא שתופס לראשונה שהגן צופן סודות, אולי סוד אחד אפל במיוחד, שמהלך עליו אימה. גם לוסינדה ואחיה יוסי, שנדמה שיודעים על העולם יותר ממה שילדים בגילם אמורים לדעת, מגלים עניין משלהם במסתורין שלו. ואמיר, שכל רצונו הוא שחייו במבוא ים יתמידו במתכונתם השגורה, נגרר איתם בעל כורחו לסבך של גילויים, סכנות וקסם עתיק, שחלק ממנו קשור בו ישירות. כי היכנשהו ישנו ספר, ״הלב הקבור״, ששם גיבורו כשמו, והוא בן גילו, בן אחת עשרה. ובתל אביב מתגוררת אישה צעירה, אובדת עצות, ששמה טליה פינטו, כשם הגיבורה האחרת בספר. לא אמיר ולא טליה, ולא שרלי, לוסינדה או יוסי, מבינים את הקשר שלהם ליצירת הבדיון ההיא, שמתעקשת לחלחל אל מציאותם בדרכים עקלקלות, אולי באשמתם, אולי באשמת ישות אחרת, הקשורה לתולדות התליון ״הלשון נושלה״ שלוסינדה עונדת לצווארה. וביקום הגלגלים, הוא הבריאה המתוארת ב״הלב הקבור״, ממשיכים להתרחש אירועים גם אחרי תום עלילת הספר. הרומן הלשון נושלה, הוא מסע תודעתי מרהיב בין עולמות המקיימים זה את זה ומאיימים להחריב זה את זה בו זמנית. ברגע מסוים הם עומדים על בלימה, בחיבור ביניהם נבעה סדק טרמינלי. עתה הם עומדים על מכונם רק מכוח נטייתם ההדדית ליפול ולהתרסק. וזה בדיוק הרגע שבו מופיע הגיבור של שמעון אדף, הדמות שעליה נגזר לסגור את הסדק, הקרע שנפער שעומד לשאוב אליו הכול. היקום שאדף יוצר, שאין משלו בספרות העברית, אינו בנוי על יצירת גיאוגרפיה ממשית או על סרטוט שושלות אלא על רצפים לשוניים ושיבושם באמצעות רגעי התגלות, וטריפת הגבול בין הריאלי למיתי. זהו יקום הולך ומתפשט, משנה צורות ומתפתח באופנים לא צפויים. יחד עם זאת, נדמה שהוא מתאפשר רק בזכותם של צרכים ומניעים אנושיים בסיסיים: משפחה, בית, תחושת ייעוד ויושרה מוסרית. / יגאל שוורץ...

16.

שדרך - מעבדה # מאת שמעון אדף הכניסה אל שדרך איטית; עמודי הפתיחה הם גישוש, חיפוש אוריינטציה, ניסיון של התמקמות: היכן אנחנו? מתי? הגישוש הולך ומתגלה כגישושו של שדרך, סוכן של מיזם עתידני שתכליתו לשחזר את הזיכרון של תושבי כדור הארץ שאבד בסדרה של אסונות עולמיים. שדרך נשלח מן העתיד אל העבר, הרחק אל שנות השמונים של המאה העשרים, על מנת להתמקם בתוך תודעתו של חנניה אדף, נער בן חמש עשרה המתגורר בשדרות. הכניסה אל תודעתו של חנניה, מגלה שדרך, מכילה מפתחות לעבר שלו עצמו, לקיץ שבו היה בן שתים עשרה ושבו נספתה מרבית האוכלוסייה של המדינה הציונית והרשות הפלסטינית, ואתה משפחתו. וכך, בבסיס הנובלה העתידנית החדשה של שמעון אדף – המתיכה בצורה מרתקת מיתולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה, לצד חזון דניאל המקראי ופריצות דרך טכנולוגיות – מקנן גם סיפור אנושי עצוב מאין כמותו המסופר בשקט גדול; והסיפור, השואל שאלות על זיכרון תרבותי ופרטי, ועל הדרך שבה התודעה האנושית חווה זמן, הוא, באופן הכרוך בכך, גם סיפור על נעורים ויתמות, פרידה לא מעוכלת מאב ומאם שנוכחים כנקודת מגוז מכמירת לב בעיבורו של הטקסט. תודעה על גבי תודעה, רגש על גבי רגש, תפיסה חושית אחת המתלכדת עם תפיסה חושית שניה, שדרך וחנניה מגששים אחר אותו נעדר, אחר אותו זיכרון חמקמק של הורים חסרים שהם בה בעת גם קרובים לאין שיעור, מבקשים לבוראם מחדש ולאחוז בהם, כהולוגרמה אשלייתית, אך גם נוכחת, בתוך הווה שניצב על סף אסון. שמעון אדף – מחשובי הסופרים הישראליים בימינו – פרסם עד כה שלושה קובצי שירה ושמונה רומנים....

17.

אני אחרים מאת שמעון אדף אל מול הטענות לאמת של הממשות, לאמת של הטבע האנושי בכללו, מציבים לא פעם אמני המילים את האמת של הביטוי העצמי, של המקרה הפרטי בחד־פעמיותו, בגחמנות שלו, בהתעקשותו לצאת מן הכלל, בבחינת משל על טבעו הבסיסי של האדם. כאשר הפילוסופיה או התיאוריה מוכיחות באותות ובמופתים, לשיטתן, שהעצמי הוא בדות, רעיונות חברתיים שהושתלו באמצעים של חינוך, תפקידים שחולקו מטעם המוסדות, קריאות שהופנו אל האדם והוא שעה להן, אומרים המשוררים: כתיבת ספרות היא המהלך המורכב, הנועז והממשי ביותר של כינון הריבונות של הפרט, כנגד האַין, כנגד התוהו, כנגד החמס וחוסר התוחלת באשר הם, והיא תמיד נעשית ביחס לאחר, אל מול אחר, מתוך מחויבות לאחר. השאלה לעולם אינה אם מאמציה של התודעה הכותבת נוחלים הצלחה או נכשלים, גם לא מידת התרמית העצמית המעורבת בהם. התנגדות וחריגה מזומנות לנו תמיד, הן מוכרות לנו באופן בלתי אמצעי. וכך אני טוען: בשיאו מוכשר מעשה הכתיבה לתפוס, לגבש ולייצג צורות של התנגדות לכל אופן משטור של אידיאולוגיה או תיאוריה, ברגעיו הטהורים הוא נכון למסור את חוויית החריגה מהם. מתוך המסה "לאן, בעצם, כדאי לחזור" שמעון אדף מוכר לציבור הקוראים כמשורר וכסופר מחונן. מי שזכה לשמוע את הרצאותיו בכנסים ובערבי ספר או להשתתף בשיעוריו במוסדות אקדמיים ואחרים בארץ ובעולם, יודע שהוא גם פרשן מחונן. קובץ המסות אני אחֵרים מאפשר לקוראים שטרם זכו לשמוע את אדף מכלי ראשון, להתוודע אליו, לראשונה, כפרשן ספרות ותרבות. הוא קורא בכתביהם של אהרן אפלפלד, יעקב שבתאי, לאה גולדברג, אהרן אלמוג, אבות ישורון, חדווה הרכבי, שבא סלהוב, רות אלמוג, יואל הופמן ויאיר גרבוז, ונותן סימנים בהם ובמה שהוא מכנה "קווי המתאר של התהליכים שעוברים על תפיסות האני והעצמי בספרות בת ימינו". זהו ספר שכולו פגישה אינטלקטואלית אינטימית, מאלפת ומענגת. יגאל שוורץ ...

18.

גם - [סיפורה של האחות הבכורה, רווקה בת שלושים, החיה על סף הפלא] - גומחה # מאת שמעון אדף הרומן גם הוא פרק חדש בקורותיה של משפחה, המתגוררת בעיר דרומית הטובלת באבק, בשגרה ובאפרוריות, אך טמונים בה רסיסים מן המופלא והנשגב. האחות הבכורה היא רווקה בת שלושים, החיה בבית ההורים, בסמוך לאחות האמצעית, הגיס והאחיינית. בן הזקונים הוא חייל המשרת בבסיס רחוק ומנותק מהבית וחסרונו מורגש. האחות הבכורה, מתחילה לעבוד כפקידה במשרדי הקבלן הנישא, והחברה מהתיכון מחפשת את קרבתה. שני אלה, העבר הרובץ בינה ובין החברה מהתיכון, והעתיד שמתכנן הקבלן הנישא ליישוב מגוריהם מעוררים אותה להתוודעות אל הפלא שעל סיפו חייתה כל ימיה. יצירתו של שמעון אדף קנתה לה לאורך השנים קהל קוראים אוהד ונאמן, וזיכתה אותו בין היתר בפרס יהודה עמיחי לשירה ובפרס ספיר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה, שנים עשר רומנים וספר מסות אחד....

19.

כשל זיכרון - פוסטקפ # מאת שמעון אדף שנת 2066. אחרי שורה של אסונות אקולוגיים מצד אחד, והאצה טכנולוגית המייתרת חלק ניכר מהעבודה האנושית ומבשרת עידן של שפע חומרי מצד שני, מתארגן המזרח התיכון מחדש מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, בדומה לאזורים אחרים בעולם. גדות הירדן, השטח הכולל את מדינת ישראל, פלסטין, ירדן וחלקים מלבנון וסוריה, הוא מחוז בעל ממשל אוטונומי, הכפוף למועצת האיחוד המזרח-תיכוני. כל חברה וחבר בו זכאים לשכר אוניברסלי ולדיור ציבורי, בתמורה לשעות המוקדשות לתועלת הציבור. בהנהגת הרב ידין זעפרני חוזרות ומתכוננות הישיבות הגדולות בסורא ובפומפדיתא, כחלק משיקום הקהילות היהודיות ברחבי האיחוד המזרח-תיכוני. דריה שבזי, אברך צעיר, ובן לפעילים פוליטיים במפלגה שהביאה את השינוי הכלכלי והאזרחי באזור, מוותר על סמיכתו לרבנות לטובת הטיפול באמו, שחווה כשלי זיכרון חמורים – אירועי עבר מתפרצים לתודעתה ונחווים כאילו מתרחשים זה עתה. בעוד דריה מסתגל אל אורח חייו החדש, הוא מקבל זימון לגביית תצהיר באשר לממשק מדיה, שפיתח עם חברת נעורים. לנוכח הפרשייה המשפטית השולית נקלע דריה לסבך של התמודדויות עם הנחות יסוד של הקהילה שלו ועם גלגוליה של מחשבת היהדות של זמנו. הנובלה כשל זיכרון היא סיפור חניכה משוכלל, המלבן את סוגיית עתידה של הקהילתיות היהודית בתקופה של שגשוג ורווחה, קרי, סוגיית היחס שבין תנאי מחיה ובין התפתחות רוחנית, שעל פי רוב נדמה שפרנסתה על דוחק ומצוקה, וכן בוחן את סוגיית הבעלות על ידע ציבורי ועל הון אינטלקטואלי בעידן של שיתוף משאבים ואמצעי ייצור. כשל זיכרון היא אחת מארבע הנובלות ב״פוסטקפ״, מיזם הספרות הפוסט-קפיטליסטית, שנולד בקבוצת מחקר במכון ון ליר בהנחיית ד״ר כפיר לוסטיג כהן. עלילתה של כל אחת מהנובלות מתרחשת במציאות משותפת, שאותה הגו ובראו ארבעת הסופרים והסופרות שהשתתפו בקבוצה. כל נובלה היא יצירה שלמה בפני עצמה, אולם הקריאה בארבע הנובלות יחד מרחיבה את תמונת העולם ואת החברה המשורטטות בנובלה יחידה, ומגלה רשת של זיקות בין הסוגיות שמעלה כל אחת מהארבע. שמעון אדף פרסם עד כה שלושה קבצי שירה, פואמה, שנים-עשר רומנים, ביניהם מוקס נוקס (2011), קום קרא (2017) והלשון נושלה (2021), וספר מסות אחד. על יצירתו זכה, בין היתר, בפרס עמיחי, פרס ספיר ופרס ניומן לספרות עברית....

20.

המונולוג של איקרוס - מחודש מאת שמעון אדף

21.

אותו נהר אותו נער מאת שמעון אדף אירוע פשוט כביכול – שיחת טלפון מאחיו – מפיל סכר בתודעה של המספר ושצף זיכרונות שוטף אותו. במהרה מתגלה שהזיכרונות הקוהרנטיים לכאורה של ילדותו, האהבה הנכזבת של ימי בחרותו וראשית ימיו בתל אביב אינם מתחברים לכדי תמונה שלמה. משהו חסר. בלי משים נסחף המספר בזרם הזיכרונות, ונאלץ, בלית ברירה, שמא יטבע, להשלים את החסר שממנו נדמה כי ברח כל השנים. אותו נהר, אותו נער הוא סיפור של פירוק והרכבה מחדש של העבר, שנחיה ושעלה על הכתב. בשפתו הפיוטית והעדינה חוקר שמעון אדף את מערכת היחסים של האדם עם זיכרונותיו ומתעמק במידת השליטה בהם, וביכולתנו לעצב מהם את סיפורנו. זהו הרומן הארבעה־עשר של שמעון אדף, הסופר העברי המרתק ביותר הפעיל כיום. זוכה פרס ספיר, פרס ניומן, פרס לנדאו ועוד רבים....

22.

משא ניסן מאת שמעון אדף משא ניסן הוא יצירה שירית על אודות השירה, בחינה של מחשבת השיר של ימינו. בפני השטח שלו הוא מחזור שירים עלילתי המגולל את חקירתו של בלש, שנשלח אל עיר המתאוששת ממגפה במטרה להתחקות אחרי עקבותיה של נערה. על פי העדויות נלקחה הנערה על ידי השירה עצמה. אולם עד מהרה מתברר לבלש שהחידה המרכזית הרובצת לפתחו היא דווקא זהותו שלו. מוצאו מן העיר שאליה נשלח, ואת זיכרונותיו ירש מאדם אחר.ואולם, מחזור השירים אינו מתאר את האירועים עצמם. הוא ממפה את ההדים הנפשיים והמשקעים השיריים והמטפיזיים של החידה הכפולה, שכן עיקרו הוא דיון בסוגיית ״האני״ המוצב לרוב במוקד השירה הלירית; זו יונקת את תקפותה מהמיידיות והנגישות של האני הדובר. מחזור השירים חוקר את הנחות היסוד של האני הזה, היחסים שלו עם הקטגוריות של זיכרון וזמן, והתחבולות שהוא משתמש בהן כדי להתראות כמצע מוצק ויציב של השירה בת זמננו. לשם כך, המחזור מנהל דיאלוג עם ״אדיפוס המלך״: המחזה ההוא, שרכיביו הם עיר הנפגעת במגפה ושאלת זהותו ומקורותיו של האני המופקד על חקירת סיבת החולי, מהווה לו חלל תהודה ומצוי ברקעו.  יצירתו של שמעון אדף קנתה לה לאורך השנים קהל קוראים אוהד ונאמן, וזיכתה אותו בין היתר בפרס יהודה עמיחי לשירה ובפרס ספיר. פרסם עד כה שלושה ספרי שירה, שנים עשר רומנים וספר מסות אחד....

23.

אותו נהר, אותו נער מאת שמעון אדף אירוע פשוט כביכול – שיחת טלפון מאחיו – מפיל סכר בתודעה של המספר ושצף זיכרונות שוטף אותו. במהרה מתגלה שהזיכרונות הקוהרנטיים לכאורה של ילדותו, האהבה הנכזבת של ימי בחרותו וראשית ימיו בתל אביב אינם מתחברים לכדי תמונה שלמה. משהו חסר. בלי משים נסחף המספר בזרם הזיכרונות, ונאלץ, בלית ברירה, שמא יטבע, להשלים את החסר שממנו נדמה כי ברח כל השנים. אותו נהר, אותו נער הוא סיפור של פירוק והרכבה מחדש של העבר, שנחיה ושעלה על הכתב. בשפתו הפיוטית והעדינה חוקר שמעון אדף את מערכת היחסים של האדם עם זיכרונותיו ומתעמק במידת השליטה בהם, וביכולתנו לעצב מהם את סיפורנו. זהו הרומן הארבעה־עשר של שמעון אדף, הסופר העברי המרתק ביותר הפעיל כיום. זוכה פרס ספיר, פרס ניומן, פרס לנדאו ועוד רבים....

24.

מאדים זה כאן: הסיפור הישראלי הספקולטיבי מאת שמעון אדף הז'אנרים של מד"ב וספרות ספקולטיבית לא רווחים בספרות העברית, בטח לא זאת הקנונית המושתתת על טהרת הריאליזם. באסופה זו קיבצנו להנאתכם את מיטב הפירות האסורים של הדמיון הקודח תחת שמש ים-תיכונית.    ישמעאל | שמעון אדףמאדאם בובארי מנווה צדק | נורית זרחיתקלה בקצה הגלקסיה | אתגר קרתיעקב ולנשטיין, הערות לביוגרפיה עתידית | שי אזולאיההזדמנות | יפתח אלוניהצחוק האחרון | יואב שפיר בירןתאגיד הברווזים | חיה משבחוצן | זאב סמילנסקי...