מדף הספרים של יעל - הספרים שדירגה
אִתי החיים משחֵק הרבה הוא סיפורן של שלוש נשים חזקות, וֶרה בת התשעים, בתה נינה, ונכדתה גילי. פרשה מרה ומושתקת מרעילה את חייהן, קורעת אותן זו מזו ושבה ומטיחה אותן זו בזו במשך עשרות שנים.
עד שאין להן ברירה, והן יוצאות – יחד עם רפאל, האוהב הנצחי של נינה, ואביה של גילי – למסע אל אי העונשין גוֹלי אוֹטוֹק, הנמצא מול חופי קרואטיה.
במקום הק
"בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח"
שבעים שנה חלפו. רותה תבורי, מורה בבית הספר התיכון של המושבה, כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה - אותם היא אוהבת, עליהם היא כו
"ואל אישך תשוקתך" הוא סיפורה של דינה רייך, אישה צעירה ויפה בת הקהילה החרדית בירושלים
המואשמת בחטא הנחשב בעדתה לנורא מכל - ניאוף.
אף - על - פי שדינה חונכה להיות בת צייתנית להוריה ואישה מסורה לבעלה,
יש לה גם מאוויים משלה - לרומנטיקה, לריגושים, לידע - ודומה שלא תוכל לממשם לעולם.
נישואיה, פרי שידוך, מאלצים אותה להדחיק אץ המאוויים הל
טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה. אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה. זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפור א
אילו היו הוריו של לוקיון מץ מואילים לחשוב עוד קצת לפני שהעניקו לו את שמו הנורא, אולי הכול היה נראה אחרת. כבר שלושים ושש שנים שלוקיון מבקש להימנע מהדי הצחוקים ששמו, המתחרז עם המילים "מוקיון ולץ", מעורר. בזמן הזה הוא לומד שמוטב לו להצניע את נוכחותו ולא לאחל לעצמו דבר ממה שיש לעולם להציע; לנהל את חייו מתוך שגרה קבועה ואפרורית של עבודה מ
לאחר שנחל אכזבה בעיר היהודית שבה התגורר חוזר גיבור ויהי בוקר, עיתונאי ערבי, לכפר הולדתו, כדי לבנות מחדש את חייו עם אשתו ובתו. למרבה הפתעתו, מתברר לו כי החברה הערבית שהכיר השתנתה מן הקצה אל הקצה, וכי לא יוכל עוד לחמוק מהתמודדות עם סדריה ומנהגיה החדשים, משום שבוקר אחד הצבא הישראלי מטיל עוצר על הכפר ללא כל סיבה נראית לעין, אין יוצא ואין
מאפיית "כוכב הצפון" שבקייפ קוד עוברת מאם לבת במשפחת מֶק'קנה זה שלושה דורות. מאז שהיא זוכרת את עצמה, ריח הקינמון והחמאה ומלאכת הערבוב והאפייה סיפקו להופ מק'קנה־סמית מזור ועוגן, ייעוד ונחמה. אולם לאחר גירושיה, דומה שהקסם פג. הקשיים הכלכליים, תובענותה של בתה המרדנית והטיפול בסבתה האהובה חולת האלצהיימר מאיימים להכריע את הופ, ולראשונה
אחד מרבי–המכר הגדולים ביותר של העשור האחרון! למעלה מ-300 שבועות ברציפות בצמרת רשימות רבי–המכר של הניו–יורק טיימס!
"ספר נפלא ובלתי רגיל." (פאבלישרס ויקלי)
טירת הזכוכית הוא סיפור מדהים, לעיתים מזעזע, אך תמיד נוגע ל
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
ניקי היא צעירה לונדונית ממוצא הודי־פנג׳אבי־סיקי שעובדת בפאב, גרה בדירת החדר המפוררת שמעליו, ומשתתפת בהפגנות ׳הלוחמות הפמיניסטיות של בריטניה׳. אביה מצפה ממנה שתסיים את התואר במשפטים, אמה צופה באופן קבוע בדרמות בוליוודיות, ואחותה הקטנה מינדי רוצה להתחתן בשידוך. איך כל זה מסתדר ביחד? ניקי עצמה עדיין לא יודעת.
כשאחותה מינדי מבק
יצירת המופת לבד בברלין, המבוססת על סיפור אמיתי, נכתבה על ידי סופר שראה כיצד חייו מתפוררים תחת המשטר הנאצי. הספר תורגם לאנגלית בשנת 2009 וכעת הוא יוצא לאור לראשונה בעברית.
הספר מציג תמונה מדויקת של החיים בברלין בימיה האפלים של גרמניה, ומספר את קורותיו של זוג ממעמד הפועלים אשר מחליט לעשות מעשה בעקבות נפילתו של בנם בחזית. הם בוחרים בהת
״אני מניח שזה מראה מוזר. נער ונערה, מחופשים לחובש ואחות, דוחפים בבהילות חולה על כיסא גלגלים.
אני מנסה להירגע, ולא מצליח. האמת מוזרה עוד יותר. אנחנו מבריחים חולה גוסס, זוכה בפרס לאומי, מחוץ לבית החולים בדרך למנזר המצלבה בירושלים. אם זה לא מספיק מוזר, אנחנו מתכוונים להגיע לשם בוֶוסְפָּה עם סירה, ולאף אחד מאיתנו אין רישיון נהיגה."
ערן
השנה היא 1978, אבל פיבי או׳קונור בת השמונה עשרה חיה את שנות השישים. במקום להתענג על נעוריה, במקום לתכנן את עתידה, היא חיה בעבר, מקדשת את זכרו של אביה, צייר חובב שמת מסרטן, ובעיקר מחקה את אחותה הגדולה פיית׳, ילדת פרחים סוערת וכובשת שמתה מוות טרגי בטיול באירופה.
בהחלטה פזיזה פיבי מחליטה לשחזר את טיולה של אחותה. המקומות שאחותה שלחה מהם
בפעם הראשונה שאליזבת זוט פגשה את קלווין אוונס, הוא כינה אותה בטעות "מזכירה" וגירש אותה מהמעבדה שלו. בפעם השנייה שנפגשו, הוא הקיא עליה. כך לא צומח סיפור אהבה שגרתי, אבל מצד שני – דבר בחייה של אליזבת זוט לא היה שגרתי: כימאית פורצת דרך בארצות הברית של שנות השישים, יפהפיה, סרבנית חתונות ועכשיו - גם בהיריון.
אבל אז, כמעט ברגע אחד, אליזבת
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
“לפחות דבר אחד למדתי בחיי הארוכים: באהבה אנחנו לומדים מי היינו רוצים להיות; במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת”.
צרפת, 1940. בכפר השלו קאריבו נפרדת ויאן מבעלה האהוב אנטואן, שנשלח לחזית. כשצרפת נכבשת בידי הגרמנים, מגיעה איזבל, אחותה הצעירה והמרדנית, לעזור לה בטיפול בבתה. אל הבית פולש קצין גרמני בשם בק, ושתי האחיות נאלצות לחיות עם האויב
אם יחידנית אחת. משפחה כאוטית אחת. זר מוזר אחד. סיפור אהבה אחד שאי-אפשר לעמוד בפניו, מאת מחברת רב-המכר הבינלאומי ללכת בדרכך. נניח שהחיים שלךְ בזבל. עמוק בזבל. בעלך נעלם, הבן החורג שלך סובל מהתעללות בבית הספר, והבת שלך, גאונת המתמטיקה, מקבלת הזדמנות של פעם בחיים שאין לך אפשרות לממן. אלה הם, בתמצית, החיים של ג'ס – עד שאביר לא צפוי על סוס לב
אוסקר של הוא ממציא, פרנקופיל, נגן תוף מרים, שחקן שקספיריאני, צורף, פציפיסט. הוא בן תשע. והוא בעיצומו של חיפוש דחוף וסודי ברחבי חמשת הרבעים של ניו-יורק אחר המנעול המתאים למפתח מסתורי ששייך לאביו, שנהרג בהתקפה על מגדלי התאומים.
אוסקר הוא יציר רב-השראה מקסים, מרגיז ובלתי נשכח. החיפוש אחר המנעול מוביל אותו מסנטרל פארק לקוני איילנד ולב
אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר