אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל
אביו של ארתורו, תמהוני, מיזנטרופ ושונא נשים בפרט, ירש טירה וגם אינו צריך לעבוד לפרנסתו.
הוא שוהה רוב הזמן מחוץ לבית (האם באמת במסעות הרפתקה מיסתוריים?).
אמו של ארתורו מתה בלידתו.
ארתורו גדל כמעט לבדו, בכפר קטן שהוא אי, לא הרחק מנאפולי.
הוא מדמיין את אמו שלא הכיר וסוגד לאביו.
כשהוא בן 14, מביא אביו כלה (בת 16)- נערה פשוטה ונוצריה אדוקה
"... כשמלך באדולינה סיפר לי שהוא והמלכה מתכוונים לערוך ביקור רשמי בישראל, ידעתי שזה הזמן לסגור את הבאסטה בהודו ולבוא איתו על תקן העיתונאי המלווה.
לפני כמה שנים היתה לי קריירה עיתונאית, שנפסקה מחוסר ריגוש הדדי. אבל זה?
מלך אמיתי מבקר בישראל, ואני היחיד שיודע?
הודו או לא הודו, אני יודע באיזה צד של הצ'פאטי מרוחה בחמאה." ככה מתחיל המסע
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
בעת ביקור בפריז מקבל רוברט לנגדון, מומחה לסמלים, טלפון בהול בשעת לילה מאוחרת.
האוצר הזקן של הלובר נרצח במוזיאון, וצופן סתום נמצא ליד גופתו. כשלנגדון מנסה לפענח את החידות המוזרות בעזרת מפענחת הצפנים סופי נווה, נדהמים שניהם לגלות שורה של רמזים ביצירותיו של דה וינצ'י, שהוסוו בחכמה על ידי הצייר.
הסיכונים גוברים כשלנגדון חושף חוליה מ
אגדה קלטית עתיקה מספרת על ציפור נדירה ומופלאה, המזמרת פעם אחת בחייה. למן הרגע שבו היא זונחת את קינה היא תרה אחרי עץ קוצני, ובמצאה אותו היא נצמדת לקוץ הקשה ביותר ושרה שיר נדיר ביופיו העולה לה במחיר חייה. סיפור זה משמש מוטו לספר "ציפורים מתות בסתר" שעשה היסטוריה מאז צאתו לאור בארצות הברית. "ציפורים מתות בסתר" הוא ספר במסורת של "חלף עם ה
השיחות המובאות בספר הן תוצאה של פגישות שבועיות של ישות אור בשם פתאאה עם קבוצת אנשים ביער טרופי באוסטרליה. המחברת פגשה את פתאאה לראשונה ב-1947, ועובדת עמו מאז 1989.
"יוצי היתה בעיני אחותה הארצית של מריה הקדושה שזהרה מהציורים שקישטו את בתי הגויים. חיקיתי את תנועות גופה, ניסיתי למתוח את צווארי הקטן, עמדתי על קצות אצבעותי כדי להרגיש ולו לדקה מתוקה כאילו הייתי יוצי היפה, גם אני הייתי יפה אכל לא כמוה. רציתי להיות כובסת מעיים כשאגדל, כמו יוצי, למרות שלא היה לי שמץ של מושג מה עושות כוכסות המעיים." אי
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני."
גוש עבה חסם את גרונו של נועם.
רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך.
עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת.
כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו.
נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים;
יעל לוי
ברוכים הבאים לעולמם הפנימי הבלתי רגיל של האנשים הרגילים. מבחוץ לא רואים עליהם כלום, אבל יום אחד יברח להם איזה קוץ מקרי, וכולם יגלו שהם בעצם קיפודים. שהקוצים שלהם דוקרים להם בנשמה. כמו סילבי, שבנתה לה עולם דמיוני עם בעל ואהבה, ותלשה לעצמה את הקוץ הזה עם פינצטה; או כמו נחום שגילה שמה שלא יודעים כן כואב; ורותי - רופאת שיניים בורגנית שקמה
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה
מיה או מיה, אישה צעירה העומדת בפני רגע מכריע בחייה, עורכת בעוצמה ובדחיפות סיכום ביניים של הנסיבות שהובילו אותה אל אותו הרגע ואל השלכותיו הצפויות.
מיה אינה יודעת לסיים סיפורי אהבה.
היא עורמת אותם זה על גבי זה ומנהלת אותם במקביל, מיטלטלת ביניהם, מחפשת מעבר להם.
היא מסרבת להיענות להגדרות השגורות, לקבל עליה ברכות את המוצע לאשה ב
מים, שאו אותי, ספרו עטור השבחים של תומס מורן, הוא סיפורה המהפנט של אונה מוס, סטודנטית לרפואה שחריפות שכלה וליבה התמים עושים אותה לאחת הדמויות המרתקות ביותר בספרות המודרנית. סיפור אהבתה של אונה לאידן פרל, שרטט המחזר אחריה בחן וקסם, מתואר במקביל לסיפורה של אירלנד, ארצם המיוסרת, והקורא עוקב אחרי הגיבורה הצעירה והתמימה במתח גובר והולך
מפגש דמיוני בווינה, 1882, הוא ציר ספרו המסעיר של ארוין ד. ילום. ד"ר יוזף ברויר, רופא בעל שם, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, קושר עסקה עם לוּ סַלומה, לרפא את ידידה פרידריך ניטשה מהתקפי מיגרנה קשים התוקפים אותו.
המפגש בין הרופא הדגול לפילוסוף המרדן, והעסקה הנרקמת ביניהם - זה יטפל בתחלואי הגוף של הפילוסוף, וזה ינסה לפתור את מצוקות הנפש ש
כשיפהפיה תל אביבית, קצת נוירוטית, מגלה יום אחד שדחפים משונים וחזקים ממנה גורמים לה לעשות דברים, ללא שום הסבר הגיוני, היא מחליטה ללכת לטיפול פסיכולוגי. אלא שמה שנראה כקצה חוט לפתרון, מתברר כפקעת סבוכה של מציאות דמיונית, מפגשים בלתי צפויים, מחלת רוח ואפילו אהבה שלא שייכת לאף אחד. "החלטתי על שמלה שחורה קטנה. ניגשתי לארון, ואז הציצה אלי
פרנק מק'קורט הצעיר, שאת ראשית קורותיו קראנו בספרו הקודם, האפר של אנג'לה, יורד מן האונייה בניו - יורק עם שיניים מקולקלות ועיניים דלוקות, וחולם לכבוש את אמריקה. אך עד מהרה הוא לומד שהחלום די קשה לביצוע: דרכם של מהגרים חסרי השכלה ופרוטה אל החלום האמריקני ארוכה ומפותלת, ולא תמיד הם מגיעים אל הסוף הרצוי.
פרנק יודע שתמיד יהיו כאלה שיזכירו