כשיפהפיה תל אביבית, קצת נוירוטית, מגלה יום אחד שדחפים משונים וחזקים ממנה גורמים לה לעשות דברים, ללא שום הסבר הגיוני, היא מחליטה ללכת לטיפול פסיכולוגי. אלא שמה שנראה כקצה חוט לפתרון, מתברר כפקעת סבוכה של מציאות דמיונית, מפגשים בלתי צפויים, מחלת רוח ואפילו אהבה שלא שייכת לאף אחד. "החלטתי על שמלה שחורה קטנה. ניגשתי לארון, ואז הציצה אלי מבין הקולבים השדה שלי, הכותבת ההיא, הסופרת. היא הכריחה אותי ללבוש את החצאית שאני הכי שונאת עם הגופייה שהכי לא מחמיאה לי. ניסיתי להיאבק בה, להגיד לה שאני לא מפחדת. בסוף לא היתה לי ברירה. לקחתי את החצאית והגופייה, לבשתי אותן, נעמדתי מול המראה כאילו אני מרוצה מעצמי. ואז במהירות נכנסתי לאמבטיה, פתחתי את הדוש עד הסוף ונרטבתי כולי... הסופרת נסוגה. דלית אורבך, שקונפטי הוא ספרה הראשון, לקחה על עצמה משימה ספרותית מן המדרגה הראשונה. בלשון משעשעת ושובת לב היא יוצרת תרגיל אינטלקטואלי שמרתק את הקורא לחייה המסחררים, המושכים והמתסכלים של הגיבורה, ואגב כך מאלצת אותו לענות על שאלות נוקבות לגבי שפיותו של העולם, חוסר התוחלת שבתקשורת, ספרות ומציאות, ומי לעזאזל שולט בחיינו. קונפטי הוא ללא ספק אחד הטקסטים המקוריים והמענגים שנכתבו בעברית בזמן האחרון. דלית אורבך, פרסומאית, נולדה ברמת - גן ומתגוררת בה עם משפחתה.

שם הספר
קיפודים
וזה הסוף
בדידותו של קורא המחשבות
יותר מדי נינה