אני חדשה כאן כי ראיתי שמלא כותבים סיפורים מהממים ורציתי לראות מה יגידו על ההתחלה של הסיפור שלי :)
[08:30]
הצלצול נשמע בכל בית הספר. חלק מהתלמידים כבר התיישבו בכיתות, חלק עוד עמדו במסדרון מנהלים שיחות עם החברים שלא ראו במשך החופשה וחלק רצים לכיתות מנסים לא לאחר לשיעור הראשון בשנה החדשה.
החום היה כבד, המזגנים השמיעו קול טרטור בכל כיתה. המנהל נכנס עם הילדים החדשים ומציג אותם , כל אחד לכיתה בה מלמדים את מגמת הלימוד שבחר.
[08:42]
על הדלת של כיתה מספר שבע בקומה השנייה היה דף לבן ועליו רשום "מגמת עיצוב אופנה", המורה כבר התחילה ללמד והתלמידים היו עסוקים בהעתקה מהלוח או ביצירת מניפות מנייר.
[08:45]
נשמע דפיקה בדלת, כל העיניים הופנו לכיוונו של המנהל שנכנס ואחריו נערה גבוהה בעלת שיער חום.
"בוקר טוב ושנת לימודים מוצלחת לכולכם"- אמר המנהל והמשיך "כפי שאתם בטח יודעים נפתח פרוייקט חדש בבית הספר ובו אנחנו מקבלים תלמידים חדשים מערים ועיירות אחרות ומספר רב של תלמידים וותיקים מארחים אותם בבתיהם".
התלמידים בכיתה כבר התחילו להתלחש בינם ולהעביר פתקים שקרעו מהמחברת .
"שקט בבקשה!" אמר בקול והתבונן בתלמידים מאחורי משקפיו העבות, "זאת תלמידה חדשה בבית הספר אה..."
"לאלי סוארס" אמרה הנערה, עיניה הכחולות בחנו את הכיתה.
חלונות נקיים, חום כבד, רעש שקט של המזגן, עיניים נעוצות בה, שולחנות קטנים, תמונות של שמלות ארוכות וצבעוניות , שולחן המורה חום רחב , לוח מקושקש, רצפה משובצת לבנה אפרפרה.
המנהל סידר את משקף והמשיך "כן,כן סוארס. היא תצטרף למגמת העיצוב בבית הספר." הוא התבונן דרך משקפיו עוד פעם אחרונה בכיתה ויצא.
"ברוך הבא, יש מקום פנוי שם" אמרה המורה בחיוך והצביעה על שולחן ריק בשורה השנייה.
כל המבטים עוד היו נעוצים בנערה החדשה, נעלי האולסטר השחורות שנעלה השמיעו קול של הסוליה בדרכה למקום הפנוי.
היא לבשה חצאית עיפרון שחורה וחולצה לבנה. כל פעם שבטעות עיניה נתקעו בזוג עיניים של מישהו אחר, היא הקפידה לחייך בנימוס.
המורה כתבה על הלוח באותיות גדולות עם גיר לבן "הוט קוטור".
"למישהו יש מושג?" שאלה המורה.
כמה ידיים הונפו באוויר והמורה הצביעה כל פעם על תלמיד אחר שיענה תשובה.
"נושא חדש..." מישהו אמר.
"משהו אופנתי..." אמרה עוד נערה.
"קשור לחומר משנה שעבר?..." שאל מישהו אחר.
"למישהו יש תשובה מדוייקת ולא מתחכמת כמו "נושא חדש"?" שאלה המורה והפנתה את מבטה לאחר התלמידים וכל הכיתה צחקה.
"לאלי, אולי לך יש מושג? את אומנם חדשה אבל אולי נלמד ממך משהו" חייכה המורה.
"האמת שכן" ענתה לאלי
כולם הסתכלו עליה בעיניי מסוקרנות , מבטה של המורה היה מבט מעריץ ונדהם כאחד.
"בתרגום חופשי... אופנה עילית" אמרה לאלי בביטחון.
"אממ.. כן.. יפ..יפה מאוד" הגיבה המורה.
[08:55]
הצלצול שוב נשמע ולאחר רגע גם קולות של ילדים נשמעו מהמסדרון. התלמידים בכיתה החלו להכניס את המחברות חזרה לתיק.
"רק רגע אחד! למחר, אני רוצה שכל אחד ידע להגיד לי מהם התנאים הנוקשים של לשכת האופנה הצרפתית" אמרה המורה בקול חזק וברור כדי שכולם ישמעו ולאחר כמה שניות כבר לא היו תלמידים בכיתה.
-אוקיי זה החלק הראשון ממש אשמח אם למישהו תהיה עצה או הערה :)-
נכתב לפני 10 שנים ו-8 חודשים
