דמויות רבות במקרא זכו להתייחסות נרחבת ולקשת ניתוחים רבת היקף. רבות נכתב על האבות, המלכים, השופטים, הנביאים והמנהיגים השונים במקרא. מאידך, ישנן דמויות שלא זכו להתייחסות מיוחדת, אלא נזכרו פעם, פעמיים וצללו לתהומות הנשייה במקרא. עם זאת, לאור עיונים מעמיקים בדמויות אלו נראה כי דווקא גיבורים נשכחים אלה הועלו מתהומות הנשייה המקראית וזכו בהמשך הדורות להחייאה ולעדנה מחודשת ואקטואלית. אולי בגלל היותן עלומות ואולי בגלל שהדורות הבאים ניצלו דמויות אלה כדי להיות שופר לתשוקותיהם וחלומותיהם ובעיות בני דורם.
בספר זה המחבר מנסה למצוא בתנ"ך את האקטואלי והרלוונטי לבן ימינו, לקרב את דמויותיו לאלפי קוראים, מחוגים שונים מתוך יצירה חינוכית מקורית אשר ערכה רב.
המקרא עבור המחבר הוא מנהרת זמן, המגשרת בין דורות עברו לדורות הבאים. הוא חיבור בין עבר ועתיד. המחבר יוצא מנקודת הנחה כי הבעיות, הקשיים וההתמודדויות, של גיבורי המקרא הם גם שלנו, של האדם בכלל באשר הוא. טבע האדם לא השתנה, הוא אוהב, שונא, מקנא, נוקם, מחפש אהבה, מלא ביצרים, תשוקות ומאווים.
חנוך, שרח בת אשר, בניהו בן יהוידע, יהוידע הכהן, גרשום ואליעזר (בניו של משה), המקלל במדבר, מקושש העצים, בת פרעה, בני קרח, ברוך בן נריה, אם סיסרא, דתן ואבירם, נמרוד, הן דמויות שנזכרו במקרא פעם אחת בלבד, או פעמים בודדות, לעיתים הוזכרו רק כדרך אגב ונשכחו מלב.
הספר מתייחס ל 15 דמויות עלומות המוארות במעלותיהן. אני מניח שהמחבר יכול היה למצוא עוד דמויות והסתפק באלו בלבד וחבל. יש עוד דמויות כמו פועה או דינה וקורות חייה אחר שאחיה ערכו טבח בבני שכם. אני מקווה שהמחבר יביא עוד דמויות בפרסומים עתידיים. הישראלי והיהודי בן זמננו יכול ללמוד מהן רבות.
המחבר מנתח דמויות אלה בעזרת כלים ספרותיים, ובעזרת רגישותם של חז"ל למילה הכתובה (והלא כתובה), ובעזרת פרשנים וחוקרים אחרים, ומקורות חוץ מקראיים.
בספר זה שם המחבר יעד: ללקט את "הנידחים" ו"הדחויים" ולהאיר אותם באור חדש ואקטואלי. חלק מדמויות אלה נתפשות בעינינו בקריאה ראשונה כדמויות שליליות, שלא היה להן תפקיד משמעותי בעלילה, ואולי העדפנו לשכוח מהן. כך למשל: אמו של סיסרא, אויב ישראל, בניו של קרח המרדן, דתן ואבירם בני בריתו של קרח, נמרוד גיבור הציד, המקלל והמקושש במדבר, אשת לוט הלא ממושמעת - כולן דמויות שליליות, לכאורה, שרצינו לשכוח מהן, אך עיון מעמיק יביא אותנו למסקנות שונות ודעתנו עליהן תשתנה מקצה לקצה.
מה ראו חכמים ופרשנים לקחת דמות שולית זו, או אחרת מהמקרא ולתת לה מקום של כבוד? מדוע דמויות נדחות אלה היו בבחינת "אבן מאסו הכותבים הייתה לראש פינה?" מה כל כך מיוחד בדמות זו, או אחרת, שתפסה בהמשך מקום כה חשוב? על שאלות אלה ואחרות עונה ד"ר שטרית בספרו.

הספר הנפלא והמיוחד הזה נכתב לא רק לחובבי תנ"ך, או לאילו המחפשים דברים הקשורים לתנ"ך אשר מתחברים לימינו אנו ולחיים שלנו בארץ ישראל. ד"ר גבי שטרית מביא בספרו דמויות מתוך התנ"ך שלכאורה נראות כדמויות משנה אך מתגלות תחת קולמוסו כבעלות חשיבות רבה לסיפור המקראי. הספר מציג את הדמויות באור שונה מהמוכר לנו תחת הסיפור המקראי, הוא מוציא אותן לאור ומראה לנו את החשיבות של כל הדמויות בתנ"ך גם אם אינן דווקא מככבות בראשי הסיפורים.
אני רוצה להביא ציטוט מתוך ההקדמה של המחבר: "אני מא למקרא באהבה, מנסה למצוא בו את האקטואלי והרלוונטי לבן ימינו, לקרב את דמויותיו לאלפי קוראים, מחוגים שונים בארץ ובגלוה, מתוך יצירה חינוכית מקורית אשר ערכה יישאר קיים לנצח". אני חושב שהציטוט הזה קולע בדיוק אל ההרגשה של הקריאה בספר, כאילו אתה אוחז משהו בידך שהוא חלק מהתנ"ך אך מתחבר גם לחיים האישיים של האדם בעידן המודרני.
השילוב של ד"ר גבי שטרית של ישן וחדש, של תנ"ך עם חז"ל ועם סופרים ומשוררים בני ימינו מפיק מתוך הדמויות שהוא מציג בספר נפח ועומק שלא נראים מתוך הקריאה המקראית גרידא וממש מפיח בדמויותיו רוח חיים חדשה ומשמעותית גם להיום.
הספר הנפלא הזה משאיר את הקורא עם טעם של עוד (ומשיחה עם המחבר - אכן יש עוד...) וזה כיף שאפשר לעיין בספר הזה בכל זמן ועת ולקרוא אותו פרק בפרק עד להכרת כל הדמויות הנפלאות הכתובות בו.
תהנו...

מכירים את הספרים האלו שכותבים בהם מלא עצות טובות לחיים טובים? אז זה כזה. אבל ההבדל הוא שהוא קטן פיזית וזה ממש מגניב להחזיק ספר כזה קטן.
והכי מגניב זה שגם ילדים אוהבים אותו כי הוא קטן.
הספר עצמו מכיל בכל עמוד עצה אחת, או רעיון אחד, ומכיון שאין מספרי עמודים בספר ההרגשה היא שאתה לא אמור לקרוא אותו לפי הסדר אלא בכל פעם שבא לך לעשות לעצמך משהו טוב, פתח את הספר בעמוד אקראי וקרא את העצה (או שתי העצות) שיש בעמוד הפתוח.
פשוט ספר קטן וחמוד ששווה להחזיק בבית.
תרגעו ותהנו...