אין תגובות בפורומים
לצערי רוב הספר לא מתאים לכותר שלו. מדוע לא לכתוב על תול' האנושות אם אתה מצהיר שזה נושא הספר? דווקא למדתי מכך על הקלות בה אנשים כותבים על תחום בו אינם מתמצאים, והלא מתמצאים הם דווקא הנחרצים חמורי הסבר. האקדמיה בישראל מספקת לנו דמויות כאלה על חשבוננו..
אפשר להבין דמות שלא מתאים לה צבא, אבל הניסיון כאן לנמק את זה ב'אידיאולוגיה' לא מחזק, מחליש, כי אין פה אידיאולוגיה לפי המובאה, אם קוראים קצת לעומק פחות מלמעלה קופצת לעיין החנופה לפוליטיקליקורקט הממסדי של 'האמנות'. אז אולי הוא היה צריך להסתפק בסיבות האמיתיות שלו למה הוא לא יכול. שכן אם הדמות בסיפור אומרת את זה בכנות אז היא אחד שחי את הרגע כמו איזו נמלה, ולא יודע לא מכיר כלום, וכבר לא ברור על מה הוא טוען שהצבא מוחק לו את האני, הוא מוחק אותו מרצונו..
הוא לא עושה שימוש במילים 'מרגשות' - הדרך הקלה והמקובלת, כי זה הכרחי למסר. המסר של הסיפור: זעזוע קשה מהזוועה של הקפיטליזם החדש. הוא לא מוכן לתת לזה לעבור לו ליד ולהתעלם כי 'התרגלנו'.