ביקורת ספרותית על נסיעה מאת יאיר אסולין
ספר טוב

---

אין פה ספרות גדולה, אין פה יומרה מליצית. יש פה אומץ לב כנה, יש פה פיכחון אמיתי ומר. המחבר הוא בוגר ישיבה תיכונית, וגם גיבור הספר בא מרקע דתי לאומי. אל מול העיוורון הנוקשה של המערכת הצבאית, ריסוק נפשו של היחיד, יש פה גם שבירה של אתוסים לאומיים, מיתוס הגיבור הציוני, "טוב למות בעד ארצינו" ועוד. אומץ הלב של המחבר ניכר בעיקר ביכולת הביקורתית שלו כנגד אותם אתוסים של גבורה ולאומנות שעליו גדל, וביכולת הרחבת הביקורת אל עבר נושאים כלליים יותר כמו הכיבוש והמצב הפוליטי.

....."מאז שאני ילד אני יודע שכולם רוצים להשמיד אותנו. אבל אני חייב להיות שמאלני. "למה?" צחקתי צחוק מר, "למה, אתה שואל?, כי אני בעצמי תחת שלטון צבאי ,אתה מבין? ממש כמו הפלשתינאים האלה. גם לי הם אומרים מתי ללכת ומתי לבוא ומה לאכול ואיך מותר לי לדבר. וגם אותי מענישים לפי קריזות ולפי אינטרסים ולפי שיקולים של כבוד. ולפעמים נותנים לי לסבול ומתנהגים אלי ממש באטימות, באכזריות, רק כדי ללמד אותי מה זה "משמעת של צבא" ומה זה 'חייל'.... "

» ביקורות נוספות של הרוזן החצוי
» ביקורות נוספות על נסיעה