הגיבור הוא עפולאי שמתחיל לעבוד בשב"כ-ירושלים בזמן היותו סטודנט. מכיר בתחילת הספר את דנה, שמתחילה כ-"The Girl Next Door" אך מתבררת כאדם חכם וטובת לב. טראומת עבר משירותו הצבאימקשה עליו לפתח קרבה לדנה, ובמקביל למאבק הזה, חייל מודיעין בעל ידע נפיץ נחטף במשמרתו וגורם לשב"כ ועושה לשב"כ חיים קשים מאוד. כמו שם הספר (החיה המיתולוגית קנטאור - שחצי-אדם-חצי-סוס), גם חייו של הגיבור מפוצלים. בבוקר הוא סטודנט, בלילה נלחם - וצריך בתוך זה לנווט את האגרסיות לאיש השב"כ שהוא, ואת העדינות לבן-זוג שהוא רוצה להיות, אבל הג'אגלינג הזה נראה לעיתים כבלתי אפשרי. כמו נפשו של הגיבור - גם הרומן הזה מפוצל. חצי מהרומן מתמקד בנפשו של הגיבור, וחצי בפעילויות בשב"כ ובתעלומה המפותלת. הוא מעלה שאלות מוסריות ועל חלקן אפילו עונה באופן כזה שהקורא מסיק בעצמו את התשובות הנראות בעיניו - וזו גדולה אמיתית של כותב, בעיני. בעלילה יש כמה טוויסטים שבאמת לא צפיתי, וכמה שדי מתבקשים. אבל גם הקרשנדו והקטרזיס של המנוע העלילתי של הספר (חטיפתו של החייל) לא מתקרבים לטעמי למסלול אותה עוברת הנפש של הגיבור בה - שבתום הקריאה מותירה אותנו עם שאלות (ואולי מסקנות) גם לגבינו כחברה. לסיכום: קראתי את הספר כולו (320 עמודים) בארבע שעות. קשה להאמין שמדובר בספר ביכורים, ומעלה שתי תובנות עקב כך: (1) כנראה שהיה עורך מאוד מקצועי ודומיננטי (מבדיקה: אמנון ז'קונט - כנראה שצדקתי) (2) לא פלא שהתקבל כספר ביכורים להוצאה כמו ידיעות. מומלץ מאוד, אבל יש לשים לב שלמרות החזות הקשוחה - לא מדובר בספר מתח קלאסי, אלא יותר ברומן (צריך לבוא מוכן לזה)

הגיבור הוא עפולאי שמתחיל לעבוד בשב"כ-ירושלים בזמן היותו סטודנט. מכיר בתחילת הספר את דנה, שמתחילה כ-"The Girl Next Door" אך מתבררת כאדם חכם וטובת לב. טראומת עבר משירותו הצבאימקשה עליו לפתח קרבה לדנה, ובמקביל למאבק הזה, חייל מודיעין בעל ידע נפיץ נחטף במשמרתו וגורם לשב"כ ועושה לשב"כ חיים קשים מאוד. כמו שם הספר (החיה המיתולוגית קנטאור - שחצי-אדם-חצי-סוס), גם חייו של הגיבור מפוצלים. בבוקר הוא סטודנט, בלילה נלחם - וצריך בתוך זה לנווט את האגרסיות לאיש השב"כ שהוא, ואת העדינות לבן-זוג שהוא רוצה להיות, אבל הג'אגלינג הזה נראה לעיתים כבלתי אפשרי. כמו נפשו של הגיבור - גם הרומן הזה מפוצל. חצי מהרומן מתמקד בנפשו של הגיבור, וחצי בפעילויות בשב"כ ובתעלומה המפותלת. הוא מעלה שאלות מוסריות ועל חלקן אפילו עונה באופן כזה שהקורא מסיק בעצמו את התשובות הנראות בעיניו - וזו גדולה אמיתית של כותב, בעיני. בעלילה יש כמה טוויסטים שבאמת לא צפיתי, וכמה שדי מתבקשים. אבל גם הקרשנדו והקטרזיס של המנוע העלילתי של הספר (חטיפתו של החייל) לא מתקרבים לטעמי למסלול אותה עוברת הנפש של הגיבור בה - שבתום הקריאה מותירה אותנו עם שאלות (ואולי מסקנות) גם לגבינו כחברה. לסיכום: קראתי את הספר כולו (320 עמודים) בארבע שעות. קשה להאמין שמדובר בספר ביכורים, ומעלה שתי תובנות עקב כך: (1) כנראה שהיה עורך מאוד מקצועי ודומיננטי (מבדיקה: אמנון ז'קונט - כנראה שצדקתי) (2) לא פלא שהתקבל כספר ביכורים להוצאה כמו ידיעות. מומלץ מאוד, אבל יש לשים לב שלמרות החזות הקשוחה - לא מדובר בספר מתח קלאסי, אלא יותר ברומן (צריך לבוא מוכן לזה)

הגיבור הוא עפולאי שמתחיל לעבוד בשב"כ-ירושלים בזמן היותו סטודנט. מכיר בתחילת הספר את דנה, שמתחילה כ-"The Girl Next Door" אך מתבררת כאדם חכם וטובת לב. טראומת עבר משירותו הצבאימקשה עליו לפתח קרבה לדנה, ובמקביל למאבק הזה, חייל מודיעין בעל ידע נפיץ נחטף במשמרתו וגורם לשב"כ ועושה לשב"כ חיים קשים מאוד. כמו שם הספר (החיה המיתולוגית קנטאור - שחצי-אדם-חצי-סוס), גם חייו של הגיבור מפוצלים. בבוקר הוא סטודנט, בלילה נלחם - וצריך בתוך זה לנווט את האגרסיות לאיש השב"כ שהוא, ואת העדינות לבן-זוג שהוא רוצה להיות, אבל הג'אגלינג הזה נראה לעיתים כבלתי אפשרי. כמו נפשו של הגיבור - גם הרומן הזה מפוצל. חצי מהרומן מתמקד בנפשו של הגיבור, וחצי בפעילויות בשב"כ ובתעלומה המפותלת. הוא מעלה שאלות מוסריות ועל חלקן אפילו עונה באופן כזה שהקורא מסיק בעצמו את התשובות הנראות בעיניו - וזו גדולה אמיתית של כותב, בעיני. בעלילה יש כמה טוויסטים שבאמת לא צפיתי, וכמה שדי מתבקשים. אבל גם הקרשנדו והקטרזיס של המנוע העלילתי של הספר (חטיפתו של החייל) לא מתקרבים לטעמי למסלול אותה עוברת הנפש של הגיבור בה - שבתום הקריאה מותירה אותנו עם שאלות (ואולי מסקנות) גם לגבינו כחברה. לסיכום: קראתי את הספר כולו (320 עמודים) בארבע שעות. קשה להאמין שמדובר בספר ביכורים, ומעלה שתי תובנות עקב כך: (1) כנראה שהיה עורך מאוד מקצועי ודומיננטי (מבדיקה: אמנון ז'קונט - כנראה שצדקתי) (2) לא פלא שהתקבל כספר ביכורים להוצאה כמו ידיעות. מומלץ מאוד, אבל יש לשים לב שלמרות החזות הקשוחה - לא מדובר בספר מתח קלאסי, אלא יותר ברומן (צריך לבוא מוכן לזה)

שני חוקרים מהמעלה הראשונה כתבו מחקר על אחד הנושאים הכי מסתוריים בתולדות השואה. הזונדרקומנדו הן פלוגות ה"ניקיון" שהועסקו בעבודה השחורה ביותר - פינוי והשמדת גופות הנספים. הזונדרקומנדו הושמדו בעצמם אחת לתקופה - וזו כדי לוודא את ניקיון ההיסטוריה מבחינתם של הנאצים - כל נושא "Vפיתרון הסופי" היה סודי ביותר, והם שנחשפו לפיתרון הסופי במלואו- דינם היה למות. מעטים מאוד שרדו, ומי ששרד - בהכרח בגלל טעות. גרייף ולוין עשו עבודה מחקרית לעילא ולעילא, כמעט ולא נמצאים נרטיביים בספר (למרות שיש קצת) אלא רק עובדות. אין מילים שיכולות לתאר את עבודתם מאשר "עבודת קודש". מה שכן - הספר אינו כתוב באופן סיפורי להפליא, אלא יותר כעבודה אקדמית. מי שמחפש אקשן - לא יימצא הרבה ממנו. שמח שקראתי, ומצפה לקרוא את הספר על מרד גטו וורשה שכתב לוין.

שני חוקרים מהמעלה הראשונה כתבו מחקר על אחד הנושאים הכי מסתוריים בתולדות השואה. הזונדרקומנדו הן פלוגות ה"ניקיון" שהועסקו בעבודה השחורה ביותר - פינוי והשמדת גופות הנספים. הזונדרקומנדו הושמדו בעצמם אחת לתקופה - וזו כדי לוודא את ניקיון ההיסטוריה מבחינתם של הנאצים - כל נושא "Vפיתרון הסופי" היה סודי ביותר, והם שנחשפו לפיתרון הסופי במלואו- דינם היה למות. מעטים מאוד שרדו, ומי ששרד - בהכרח בגלל טעות. גרייף ולוין עשו עבודה מחקרית לעילא ולעילא, כמעט ולא נמצאים נרטיביים בספר (למרות שיש קצת) אלא רק עובדות. אין מילים שיכולות לתאר את עבודתם מאשר "עבודת קודש". מה שכן - הספר אינו כתוב באופן סיפורי להפליא, אלא יותר כעבודה אקדמית. מי שמחפש אקשן - לא יימצא הרבה ממנו. שמח שקראתי, ומצפה לקרוא את הספר על מרד גטו וורשה שכתב לוין.

שני חוקרים מהמעלה הראשונה כתבו מחקר על אחד הנושאים הכי מסתוריים בתולדות השואה. הזונדרקומנדו הן פלוגות ה"ניקיון" שהועסקו בעבודה השחורה ביותר - פינוי והשמדת גופות הנספים. הזונדרקומנדו הושמדו בעצמם אחת לתקופה - וזו כדי לוודא את ניקיון ההיסטוריה מבחינתם של הנאצים - כל נושא "Vפיתרון הסופי" היה סודי ביותר, והם שנחשפו לפיתרון הסופי במלואו- דינם היה למות. מעטים מאוד שרדו, ומי ששרד - בהכרח בגלל טעות. גרייף ולוין עשו עבודה מחקרית לעילא ולעילא, כמעט ולא נמצאים נרטיביים בספר (למרות שיש קצת) אלא רק עובדות. אין מילים שיכולות לתאר את עבודתם מאשר "עבודת קודש". מה שכן - הספר אינו כתוב באופן סיפורי להפליא, אלא יותר כעבודה אקדמית. מי שמחפש אקשן - לא יימצא הרבה ממנו. שמח שקראתי, ומצפה לקרוא את הספר על מרד גטו וורשה שכתב לוין.