ביקורת ספרותית על מרד באושוויץ - התקוממות הזונדרקומנדו בתאי הגזים, 7 באוקטובר 1944 מאת גדעון גרייף
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 ביוני, 2022
ע"י אמיליו


שני חוקרים מהמעלה הראשונה כתבו מחקר על אחד הנושאים הכי מסתוריים בתולדות השואה.
הזונדרקומנדו הן פלוגות ה"ניקיון" שהועסקו בעבודה השחורה ביותר - פינוי והשמדת גופות הנספים.
הזונדרקומנדו הושמדו בעצמם אחת לתקופה - וזו כדי לוודא את ניקיון ההיסטוריה מבחינתם של הנאצים - כל נושא "Vפיתרון הסופי" היה סודי ביותר, והם שנחשפו לפיתרון הסופי במלואו- דינם היה למות. מעטים מאוד שרדו, ומי ששרד - בהכרח בגלל טעות.
גרייף ולוין עשו עבודה מחקרית לעילא ולעילא, כמעט ולא נמצאים נרטיביים בספר (למרות שיש קצת) אלא רק עובדות. אין מילים שיכולות לתאר את עבודתם מאשר "עבודת קודש". מה שכן - הספר אינו כתוב באופן סיפורי להפליא, אלא יותר כעבודה אקדמית. מי שמחפש אקשן - לא יימצא הרבה ממנו.

שמח שקראתי, ומצפה לקרוא את הספר על מרד גטו וורשה שכתב לוין.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוסי נינוה (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אכן ספר קשה...
הערה: ה"זונדרקומנדו" ("יחידות מיוחדות") עסקו לא רק ב"ניקיון" אלא בכל תהליך ההשמדה, מרגע הגעת הרכבת. הם הורידו את הנוסעים, הרגיעו אותם, הכניסו אותם לתאי הגז, וכן הלאה.
ספר נוסף מצויין הוא: "בכינו בלי דמעות" של דר' גדעון גרייף, ובו עדויות של אנשי זונדרקומנדו בפני גדעון גרייף, ובו הם מתארים את אשר עשו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ