“****




שויין, אז מדובר כאן על איזה בחור, שב"כניק ירושלמי, שנקרע בין שתי הזהויות המקבילות שלו, מצד אחד בחור צעיר ששואף לזוגיות וחיים רגילים, מצד שני לוחם מסוקס בשירות הביטחון הכללי, שמבלה חלק ניכר מלילותיו במרדף אחרי מחבלים ומניעת פיגועים.

זה ספר שרציתי לקרוא.

*

כמובן, לא היה לי מושג למה בדיוק אני נכנס. את הסיפור הבסיסי הזה אפשר לקחת לכמה כיוונים, והסופר בחר שלא לקחת אותו למקום מהורהר ופנימי, או לחילופין לפנטזיה אורבנית גבולית, אלא לכתוב ספר מתח יעיל מאוד, סחבקי, מקומי, שדובר בשפה פשוטה, משועשעת מעצמה, עם די הרבה telling וקצת פחות showing, ומזכירה ספרים אחרים מבית היוצר של אנשי-מערכת-הביטחון-לשעבר ששולחים את ידם גם בכתיבה. התוצאה, אני חייב להודות, מהנה למדי, גם אם הדימויים והתיאורים גולשים לעתים אל מעבר לתחומי הטעם הטוב (נגיד, מישהו שיש לו "סנטר בגודל של הסינמה סיטי", בחורה שלוהטת "כמו גלוק אחרי מטווח", ודמויות ש"אוכלות בלבלות"). אין כאן המון תובנות עמוקות על נפש האדם, ועיקרן מתמצה בדיבור המתבקש על הדואליות של אנשי שב"כ שמנסים - לשווא, כמעט תמיד - להחזיק את שני העולמות שהם חיים בהם מנותקים זה מזה. ובכל זאת - אם נשקים שלופים, פטמות זקורות ומחבלים מתים הם מה שאתם מחפשים בספר, הגעתם למקום הנכון. בז'אנר הזה, לפחות. אפשר להתרווח על הכורסה, להוציא את הפופקורן מהמיקרו, ולצלול לתוך אקשן עתיר דם ואש ותמרות עשן מהצד הנכון של המציאות, שלעתים מדממת לא פחות.


****”

“הגיבור הוא עפולאי שמתחיל לעבוד בשב"כ-ירושלים בזמן היותו סטודנט. מכיר בתחילת הספר את דנה, שמתחילה כ-"The Girl Next Door" אך מתבררת כאדם חכם וטובת לב.
טראומת עבר משירותו הצבאימקשה עליו לפתח קרבה לדנה, ובמקביל למאבק הזה, חייל מודיעין בעל ידע נפיץ נחטף במשמרתו וגורם לשב"כ ועושה לשב"כ חיים קשים מאוד.

כמו שם הספר (החיה המיתולוגית קנטאור - שחצי-אדם-חצי-סוס), גם חייו של הגיבור מפוצלים. בבוקר הוא סטודנט, בלילה נלחם - וצריך בתוך זה לנווט את האגרסיות לאיש השב"כ שהוא, ואת העדינות לבן-זוג שהוא רוצה להיות, אבל הג'אגלינג הזה נראה לעיתים כבלתי אפשרי.

כמו נפשו של הגיבור - גם הרומן הזה מפוצל. חצי מהרומן מתמקד בנפשו של הגיבור, וחצי בפעילויות בשב"כ ובתעלומה המפותלת. הוא מעלה שאלות מוסריות ועל חלקן אפילו עונה באופן כזה שהקורא מסיק בעצמו את התשובות הנראות בעיניו - וזו גדולה אמיתית של כותב, בעיני.

בעלילה יש כמה טוויסטים שבאמת לא צפיתי, וכמה שדי מתבקשים. אבל גם הקרשנדו והקטרזיס של המנוע העלילתי של הספר (חטיפתו של החייל) לא מתקרבים לטעמי למסלול אותה עוברת הנפש של הגיבור בה - שבתום הקריאה מותירה אותנו עם שאלות (ואולי מסקנות) גם לגבינו כחברה.

לסיכום: קראתי את הספר כולו (320 עמודים) בארבע שעות. קשה להאמין שמדובר בספר ביכורים, ומעלה שתי תובנות עקב כך: (1) כנראה שהיה עורך מאוד מקצועי ודומיננטי (מבדיקה: אמנון ז'קונט - כנראה שצדקתי) (2) לא פלא שהתקבל כספר ביכורים להוצאה כמו ידיעות.
מומלץ מאוד, אבל יש לשים לב שלמרות החזות הקשוחה - לא מדובר בספר מתח קלאסי, אלא יותר ברומן (צריך לבוא מוכן לזה)”

“דנה, החברה של איתי, אומרת שהוא קנטאור, חצי סוס וחצי אדם, ומחייכת אליו מתוך סבך תלתלים. ואיתי אכן חצוי; הוא קרוע בין רוחות הרפאים שרודפות משירותו הצבאי וההווה האלים שלו כאיש שב"כ - לבין רצונו באהבה, בחיים נורמליים ובביטחון רגשי. חברותו הקרובה עם בת דודו ליבי ואהבתו לאביו ולאחותו מייצרים רגעים של חסד נוכח הברוטאליות ההולכת וגוברת בחייו המקצועיים, אך לאט ובהדרגה דומה שהווית הכאב, הזעם והאובדן משתלטים על חייו. כתוב לעילא, מומלץ מאוד.”

“ספר ביכורים מעולה - ואני פותחת בתיאור הזה כי הוא עדיין ספר ביכורים, על היתרונות והחסרונות.
יתרונות: הוא לא צפוי ולא דומה לספרים אחרים. קולו של המחבר (וגם של הדמות הראשית) לא נכנס לשום תבנית שקראתי לפני.
חסרון: צריך לפעמים לעצור רגע כדי להבין את הראש.
הכתיבה שוטפת בגוף ראשון, מתארת באופן אותנטי מאוד תפקיד צללים. קשה להאמין שהמחבר לא בעל ניסיון אישי (או שעשה תחקיר מאוד מעמיק). העלילה מתחזה לעלילת מתח אבל מדובר ברומן משובח ומרגש שנוגע בכנות קיצונית בנקודות כואבות של אינידיוידואליות בתוך מערכות (ומערכות יחסים), יחסינו המורכבים עם כוח, ושואל שאלות קשות על גודל הקורבן שאנחנו מוכנים לתת עבור מה שחשוב לנו. אהבתי והתרגשתי.”