Uאושרית•לפני 13 שניםאיך טפשר להשוות לפאולינה סיימנס?יש הבדל עצום ובהחלט לא ניתו לומר כי כל מי שאהב את ספריה של האחרונה יאהב גם את הספר הנ"ל..על הביקורת של עופר על נישואי חובבים מאת אן טיילר
אהוד בן פורת•לפני 15 שניםקראתי את הספר ונהנתי ממנואני שוקל לקרוא גם את הטריולוגיה שלה, אבל להיפך ממה שכתבת בעקבות הביקורות שאני קורא עליה נראה לי שהשטחיות מצפה לי דווקא שם, שלא לדבר על הרומנטיקה והתיאורים האירוטיים שאני צופה שיגרמו לי להניח את הקריאה בצד.על הביקורת של אושרית על הנערה מכיכר טיימס מאת פאולינה סיימונס
חמדת•לפני 15 שניםאורית בשביל לקרוא להבין ולהזדהות את הספר הזהצריכים להיות הורים לילדים ובמיוחד בצבא .על הביקורת של אושרית על אשה (אישה) בורחת מבשורה מאת דויד גרוסמן
צפורים (ציפורים) מתות בסתרקולין מקאלוגספר מצויין, מכניס אתכם למין תקופה כזו וחיים כאלה שכל כך רחוקים מההוויה שלנו העכשווית. מדהים!
צפורים (ציפורים) מתות בסתרקולין מקאלוגספר מצויין, מכניס אתכם למין תקופה כזו וחיים כאלה שכל כך רחוקים מההוויה שלנו העכשווית. מדהים!
היד של פאטימהאילדפונסו פלקונסמי שמצפה לספר בסגנון ספרו הקודם של אידלפונסו, עומד להתאכזב. אומנם בבסיס עלילת הספר יש רומן אך הספר רווי היסטוריה, וכאשר מדובר בספר בן 1000 עמודים כמעט, זה הרבה. אפשר פשוט לקרוא בספרית עיון הרבה פחות חומר ויותר בתמצות על מרד המוריסקוס בחבל אנדלוסיה. מה שכן, לולא ספר זה, סביר להניח שלא הייתי קוראת את הערך האמור בספריה ולכן אפשר לומר כי בגלל הספר, למדתי המון. צריך הרבה סבלנות. מדובר על קורות המוסלמים בספרד כמאה שנה לאחר גירוש היהודים מספרד. אין כמעט אזכור של גירוש ספרד, לי אישית זה הפריע. הופתעתי מכמות האלימות והפתרון האלים כמעט לכל מצב שהסופר מתאר אבל באמת למדתי המון על מה שלא ידעתי קודם לכן.
הנערה שהשארת מאחורג'וג'ו מויסציפיתי כל כך..וקצת התאכזבתי. מעניין אומנם, מחבר בין שני סיפורים שונים מאד ומעלה דילמה חברתית חשובה אבל כתוב בצורה די פשוטה, מזכיר קצת את הנערה מכיכר טיימס...מזכיר קצת בסגנונו את ז'אנר "ספרי הטיסה". תהנו
היד של פאטימהאילדפונסו פלקונס0וויתרתי. אולי זה אני, אולי זה הספר, אבל קראתי 200 עמודים וזה לא התקדם לשום מקום, אז החלטתי להמשיך הלאה לספרים אחרים.
סטונרג'ון ויליאמס0זה מסוג הספרים שנכתב כל כך הרבה בשבחם עד כדי כך שגורם לך לתהות, איך אני מרשה לעצמי לחשוב אחרת, איך יכול להיות שכולם אוהבים אותו כל כך ואני חושבת שהוא פשוט סתמי. אז זאת דעתי, הוא סתמי, הוא מלאה, הוא אפור, הוא גרם לי להתאמץ מאוד לסיים אותו רק כדי להיות בטוחה שהקטע הכי מדהים הוא בעצם בסוף הספר, אז לא, הוא לא.
