לא שהייתי צריך הוכחה נוספת, אבל הספר הזה מוכיח לי שוב שאשכול נבו הוא הסופר האהוב עליי וכל ספר שלו זה חוויה. אפילו בסיפורים קצרים יחסית הוא מצליח לבנות דמויות שקל מאוד להתחבר אליהם ולהזדהות איתם. הספר אולי לא ברמה של שאר הספרים שלו שקראתי שהם בכלל תענוג אבל גם מהספר הזה ממש נהנתי. הסיפורים שאני אישית הכי התחברתי אליהם הם 'קבוצת הכדורגל של גן סאקר' ו'תזכירי לי מי את'. כל מה שנותר זה לחכות לספר הבא שהוא יוציא.

לקח לי קצת זמן להיכנס ממש לתוך הספר אבל אחרי שזה קרה היה פשוט כיף לקרוא אותו. לא זכור לי שקראתי על דמות כל כך גדולה מהחיים כמו מקמרפי. כל הספר הוא מנקודת מבט של המספר שהוא אומנם אחת מהדמויות בספר אבל אין ספק שהספר הזה בנוי על מקמרפי. מעבר להנאה מהספר אפשר למצוא גם הרבה תובנות בין השורות. אין בספר יותר מדי התרחשויות דרמטיות חוץ מהחלק האחרון אבל עדיין גם החלקים הפחות 'מפוצצים' גורמיםלך להיות דבוק לספר.

סיפור מרגש על קצין שיום לאחר חתונתו נשלח להילחם בשביל המדינה שלו ושבוע וחצי אחרי זה נפצע באורח אנוש. ולאחר מכן מתואר מסע ההתאוששות שלו. נשמע כמו סיפור שנכתב ע"י תסריטאי בהוליווד אבל זה סיפור אמיתי ומפעים שאי אפשר להישאר אדישים אליו. מי שכתב את הספר הוא אביו של הקצין. ניכר שהסופר אינו כותב ברמה ספרותית גבוהה והוא גם מציין זאת, אבל זה חלק ממה שגורם לספר לגעת לכל אחד עמוק בלב. ספר אופטימי בצורה באמת יוצאת דופן. למרות הקשיים העצומים שעברו על המחבר וכמובן על בנו לא מוצגים רגעי שבירה אלא עוצמות אדירות ואופטימיות שקשה להבין. מוזכר רבות בספר כמה שהסיפור הפרטי של אהרון השפיע על המוני אנשים בארץ ואפילו בחו"ל. הסופר הוא רב, וכמובן שמוזכר רבות האמונה באלוהים ובעם היהודי, ולטעמי הוא מצליח לכתוב לא באופן מיסיונרי. הספר יחסית קצר וזה גם נקודת זכות לסופר כי אם הספר היה מתארך אני מניח שזה היה ממצה את עצמו וחוזר על אותם נקודות. לסיכום- לא ספר יוצא מגדר הרגיל אבל בכל זאת מומלץ לקריאה.

נתחיל בעיקר- מעטים הספרים שאני לא מצליח להגיע לסופם ו'אלגנטיות של קיפוד' הוא אחד מהם. בערך בעמוד 200 הרמתי ידיים וסגרתי את הספר לצמיתות. הספר מספר על שוערת בניין בפריז שמאחורי חזותה העלובה מתחבאת אישה תרבותית ומשכילה. מסר שחוזר על עצמו אין ספור פעמים הוא 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו', הכוונה בספר היא שכל העשירים עם החזות המרשימה והגינונים התרבותיים הם בסופו של דבר בורים ועלובים ולעומת זאת השוערת נראית כלפי חוץ אישה פשוטה מאוד אבל בתוך תוכה היא אישה חכמה במיוחד ובעלת עולם תרבותי עשיר. מתואר רבות האבסורד בכך שאותם עשירים כסילים מתנשאים על העניים החכמים. במהלך הספר מסופר לפעמים גם הגיגיה המשעממים (או בשפת הספר 'מחשבות מעמיקות') של ילדה עשירה ומאוד חכמה לגילה שלא מוצאת את עצמה בתוך העולם הזה. יש גם הרבה מילים גבוהות בספר שאת רובם לא הבנתי, שבאות להמחיש את חוכמתם הרבה של שוערת הבניין והילדה. מוזכר בספר פעמים רבות הבוז לתרבות המערבית בכלל והצרפתית בפרט לעומת התרבות היפנית המפוארת. בקריאה בגב הספר כתוב שהסופרת למדה בצרפת ומתגוררת כיום ביפן וזה כנראה ההסבר לכל הכבוד שנכתב בספר לתרבות היפנית. בתחילת הספר יחסית נהנתי מהקריאה אבל ככל שעבר הזמן ראיתי שהעלילה לא מתקדמת לשום מקום והתחלתי לאבד את הסבלנות. המשכתי לסחוב את הקריאה עד שבשלב מסוים הרגשתי שאין טעם להמשיך והפסקתי לקרוא. לא ברור לי מה כל השבחים שהספר הזה קיבל. לא ממליץ

הספר נכתב ע"י נועה ירון, ומסופר בו סיפור חייה. הדמות בסיפור נקראת עלמה אבל בעצם מדובר על נועה ירון ותהליך החזרה שלה בתשובה. בחצי הראשון של הספר מסופר על החיים של עלמה לפני החזרה שלה בתשובה. התקופה הזאת מתוארת אצלה כריקנית וחסרת תוכן פנימי ורוחני. למרות שהיא עובדת בעבודה טובה בעולם הזוהר וכביכול נהנית מהחיים בתוך תוכה היא מרגישה שזה לא המקום בשבילה. החצי השני והעיקרי של הספר מתאר את תהליך החזרה שלה בתשובה וההתנתקות מהעולם החילוני בו גדלה. בתהליך מתואר הקשיים הרבים שהיא עוברת גם מהיחס של ההורים והחברים ובעיקר הלבטים הפנימיים בנוגע לכך. לקראת הסוף הרגשתי שהסופרת מתחילה להטיף קצת על חזרה בתשובה ולא אהבתי את זה. הכתיבה של הסופרת לא מקצועית ביחס לסופרים מקצועים אבל מרגישים מהכתיבה שזה סיפור אמיתי עם הרבה חיבור ורגש לטקסט.

סוף סוף השלמתי את המשימה וסיימתי לקרוא את הספר. אני יודע שהמשפט הזה מראה כאילו סבלתי מהספר והוא היה בשבילי נטל אבל ממש לא כך הדבר. העניין הוא שזה ספר לא קל לקריאה ומאתגר את המוח אבל מרתק כמעט לכל אורכו. לקח לי מעל חודש לקרוא אותו וזה הרבה זמן ביחס לקצב הקריאה שלי. הספר הוא ממש לא ספר היסטוריה במובן הרגיל. מסופר על המהפכות שהתרחשו בעולם מבריאתו ועד ימינו. הכוונה במהפכות זה לא מהסוג של X כבש את Y וכו', אלא דברים שמקיפים את האנושות כולה כמו המהפכה הלשונית החקלאית והמדעית. כל אדם שיקרא בספר זה יפיק ממנו מידע מרתק שישאר איתו להרבה זמן אחרי סיום הספר. הספר נוגע בלא מעט נושאים שכמובן חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות, אני באופן אישי התחברתי לרוב הנושאים. הרבה מהקטעים המוזכרים בספר מערערים הרבה תפישות שנראות לבני האדם כמובנים מאליהם. הערה לאנשים דתיים שיקראו את הספר- הספר מערער לא מעט גם את היסודות הדתיים בכלל ואת היהדות בפרט. יש כמה תמונות שמוסיפות עניין חזותי לחלק מהדברים שמוזכרים בספר. לסיכום- לא היה לי קל לקרוא את הספר כי מבחינה אינטלקטואלית יש בו כמה נושאים שהתקשתי להבינם עד הסוף, אבל הספר מאוד מומלץ לקריאה לכל אדם שרוצה לדעת יותר. בניגוד לספרים אחרים, הספר הזה מצדיק לגמרי את המיקום הגבוה שלו לאורך זמן ברשימת רבי המכר.