לא מבין על מה כל הרעש. נתקעתי באמצע מרוב שעמום. מצטער שקניתי.

יסלחו לי כל סוגדי מילניום למניהם, אבל אני לא מבינה מה הרעש סביב הספר הזה, יכול להיות שפיספסתי משהו, אבל אני גם יודעת שאת הספר הזה צריך או לאהוב, או פשוט לא. וזכותו ודעותו והרגשתו של כל אחד שיעשה כראות עיניו.

אני עובדת בחנות ספרים, אז אני תמיד שומעת עליו דעות לכאן ולכאן (וקיצוניות!!) או שאומרים שהוא אחד מספרי המתח הטובים שאי פעם נכתבו או נקראו, ודוגמה לרתיעה גמורה מהספר : לקוחה הגיעה , זרקה לי אותו על הדלפק, ואמרה : "גועל נפש! איך אפשר לקרוא דבר כזה ? מזעזע !" (וזה קרה כמה פעמים מאנשים שונים לגמרי)

לא שאני בדעתם, אבל הכרחתי את עצמי לקרוא (בקושי, כל פעם קראתי 30 עמודים בכוח, ואני קוראת מהר) בשביל להבין על מה המהומה, והאמת, לפי מה שכתוב בכריכה מאחורה, נשמע לי טוב.
אבל פשוט לא מצאתי עניין להמשיך לקרוא...

הוא די התיש אותי. הגעתי עד לעמוד 140, וזהו, נתתי את כל הצ'אנסים שאפשר, אולי זאת לא תקופה טובה לקרוא את הספר הזה, לא יודעת. אבל פשוט לא צלחתי אותו. מעניין אם יש שם בחוץ עוד כאלה שמרגישים כמוני :)

סטיג, עמך הסליחה !

אלוהים איזה סבל,מה עשיתי לך לרסון שאתה מענה אותי עם כל התאורים האלו. לא אכפת לי איך הפופיק שלה נראה.
התחלתי את הספר מנסה לעכל את כל התאורים של הקצה של הצפרון של הילדה הגוטית הזאתי.למה המשכתי? כי לא היה לי שום דבר אחר לקרוא והייתי במצב של קרא או תמות משעמום.
איפשהו באמצע אבל באמת די נסחפתי אחרי הסיפור הזה.הספר מאוד מבולבל (או שאני מאוד טיפש) כי היו הרבה דברים שלא הבנתי(סתם אני לא כזה טיפש).יש הרבה קטעים משעממים בספר שהיה לי מאוד קשה לעבור.רואים שלרסון עשה שיעורי בית ויש פה חתיכת תעלומה מורכבת(ומשעממת).קנו לי את הספר המשך(אבל אני מעדיף שירביצו לי מאשר לקרוא אותו).

ממש לא מומלץ לאנשים שרוצים ספרים קלילים
לאנשים ולאנשים ששונאים נשים גוטיות

אה ובכללי לא מומלץ