היה לי חבל שסיפור מעניין ומקומם בהסיטוריה של ישראל תובל בכ"כ הרבה שטותיזם, וקיצ'יות. במקום לפלפל את העלילה הטובה בקצת איכות, היא החמיצה אותה לגמרי. בא לי להוציא את אבשלום מהקבר ולראות את הבעת הפנים שלו אחרי שיקרא את הספר.

זה הספר של גרוסמן הכי טוב (ממה שקראתי עד כה). אמנם הוא כתוב כמו שגרוסמן תמיד כותב- בצורה שותפת מדי, בלי עצירות ובלי רווחים בין שורות, בין פיסקאות, הרבה מונולוגים שלפעמים לא ברור מי מדבר למי וזה קצת מבלבל וקצת מפוזר מדי. למרות זאת, הספר טוב, העלילה טובה וכמו כן הדמויות מאוד מורכבות ומתוארות יפה. והסיפורים המצמררים מהמלחמה מזעזעים ומרגשים כאחד. ואהבתי שהוא לא עשה סוף בנאלי, כי לא היה צריך. בקיצור- נסחפתי.

אהבתי מאוד. לא נותן יותר מדי רקע היסטורי או ידע כלשהו על יפן אבל העלילה ממש טובה ולכן הסיפור מוצלח.

ממכר החרא הזה- זה כמו סם שאתה יודע שהאיכות שלו די גרועה אבל אתה לא יכול להפסיק.

הסיפור זורם, מזמין אותך אל תוכו ומרגש מאוד. עם זאת, יש נקודות שהפריעו לי: היחס לנשים כאל מושא התענוגות התשוקה והחום האמהי, ללא התייחסות לתכונות כמו חוכמה/רוחניות. גולדמונד לא מגיע לדיאלוג עמוק איתן בשום חלק בסיפור וזה מאוד צרם לי. כמו-כן הגעתי למסקנה שגולדמונד הוא עבריין מין מורשע (אני יודעת שזה סיפור ישן ועתיק אבל בכל זאת....הסצנה של גולדמונג במיטה עם שתי ילדות קטנות לא עוזבת אותי).

ספר מרתק- מעולה. לא יכולתי להתנתק ממנו לרגע. עברתי על מספר התמונות המעטות שיש בספר 500 פעם על-מנת לנסות עוד יותר להתחבר לסיפור ולאנשים. מומלץ ביותר למי שאוהב סיפורי מסעות ומתעניין קצת בטפיוס הרים/ טיולים.