ספר שהעביר אותי בספקטרום של רגשות, נושאים, רמות ענין והשאיר אותי בסופו עם מסקנה שאותה כדאי לקרוא בסוף ביקורת זו.
הסיפור העיקרי של הספר הוא: גידעון,פנסיונר של ה"מוסד", יוצא לחקור את מוצאו, ובעיקר את קורות אימו . יהודיה שעלתה מגרמניה בשנת 1934 , אם חד הורית, אדריכלית נוף שעסקה גם ב ..שו שו, אצל הבריטים.
הספר הוא מסע גילוי של האם ו.. ערב רב של נושאים:
- יסורי הכתיבה.
- קורות היהודים בגרמניה , האוסט יודן והיהודים הגרמנים, בעיקר בלייפציג , לפני עלות הנאצים וההנצחה שאחרי המלחמה.
- סיפורו של שי עגנון בלייפציג, והמקורות לסיפרו "הכנסת כלה" ו" בחנותו של מר לובלין".
- עבודתו של איש מודיעין מודרני מחד ואיש הש"י מאידך.
- זיקנה והתמודדות איתה.
- יחסי הורים , בנים/ בנות.
- ועוד כאלו נושאים.
כל מה שציינתי כאן, אינו מוצג בחטף, ליד הנושא המרכזי.
הסופר , מלווה את שיטתו של עגנון , וכל תקופה ודמות מקבלים הרחבה, שלא תמיד תרמה או קידמה את תובנתי.
נוסף לכל, גם העברית מיוצגת בספר בצורותיה השונות, החל מעברית ארכאית, נמלצת, לעיתים מישנאית ועד לביטויים יוונים כמו "אפוריזם".
לעיתים העברית משתנה באותו משפט .כמו: " שיחקת אותה" אומר גדעון לאלמה ( המנחה שלו ואהובתו), ומיד אחר כך הוא חוזר אל השפה הגבוהה המליצית.
כשקראתי את הספר הרגשתי בחלקים ברורים המופרדים אחד מהשני בצורה חדה:
חלק א: שלב הגישוש, הצגת שתי הדמויות הראשונות, גדעון איש המוסד ואלמה , סופרת מנהלת סדנאות כתיבה, בעלת סטודיו להעברת קלטות וחומר ויזואלי , אודיו ל מדיה דיגיטלית. כתוב בשפה של גישוש וחיפוש קו ודרך.
![מיכאל שלי [מהדורת 2010]](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczk1Lzk1NjQxMS5qcGciLCJlZGl0cyI6eyJyZXNpemUiOnsid2lkdGgiOjM4NCwiZml0IjoiaW5zaWRlIiwid2l0aG91dEVubGFyZ2VtZW50Ijp0cnVlfSwidG9Gb3JtYXQiOiJhdmlmIiwiYXZpZiI6eyJxdWFsaXR5Ijo2MH19fQ==)
