Uאופסס•לפני 6 שניםאיך נרשמים?על הביקורת של סימנטוב על ברניס מסתפרת וסיפורים אחרים מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
אודי•לפני 6 שניםנחשב ספר מופת בתחום ה"מיקרו-היסטוריה" היסטוריה שמסופרת "מלמטה" מהאדם הפשוט ונותנת הצצה לחיי היומיום במאות רחוקות.על הביקורת של אופסס על הגבינה והתולעים מאת קרלו גינצבורג
בת-יה•לפני 6 שניםפרפר צהוב, הספר הזה כתוב מצויין.והוא לא רק רעיון מעניין, הוא מסמך היסטורי מרתק.על הביקורת של אופסס על הגבינה והתולעים מאת קרלו גינצבורג
פרפר צהוב•לפני 6 שניםהרעיון נשמע מעניין, השאלה היא רק אם הוא גם כתוב היטב.על הביקורת של אופסס על הגבינה והתולעים מאת קרלו גינצבורג
בת-יה•לפני 6 שניםספר מצויין. חבל שלא התעמקת יותר. מעבר לרעיונות ההומנים יש גם רעיונות על בריאת העולם,על פעולות היקום ועוד. אפילו אנשי האינקוויציה נהנו ללמוד את דברי הטוחן, ולא מיהרו לשפוט אותו. מסמך מרתק על תקופה שטוב שנעלמה.על הביקורת של אופסס על הגבינה והתולעים מאת קרלו גינצבורג
היםג'ון באנווילבעמוד 50, אאוט אופ וואן הנדרד אנד ניינטי, אפשר לסכם: כתוב טוב, זורם, משעמם ונדוש. זכרון ילדות שבו הגיבור, בן למשפחה פשוטה, הרוסה ועלובה, נפגש במשפחה ממעמד גבוה יותר שנראית לו נפלאה. מי אמר שמסתתר שם משהו רקוב ולא קיבל? זה הזמן לפרוש.
הגבינה והתולעיםקרלו גינצבורגגינצבורג הוא היסטוריון איטלקי, בנה של נטליה גינצבורג. הוא עוסק בהסטוריה של התרבות ומעוניין להכיר את תרבותם של "המעמדות המדוכאים" לפני עידן התיעוש. כאן זה טוחן מאזור ונציה בסוף המאה ה-16. ההקדמה לספר - על המתודה שלו - יותר מעניינת מהספר עצמו. היא עוסקת ב: א. החיפוש אחר דרך מחשבתם של "המעמדות המדוכאים".ב. איך לעשות זאת - כיון שכמעט כולם היו אנלפבתים, הרי הספרות הכתובה עליהם נכתבה ע"י "המדכאים". התרבות שלהם היתה תורה שבע"פ. גינצבורג גילה בין דו"חות האינקויזיציה את המקרה עליו הוא כתב, על אדם שהפיץ רעיונות מאוד הומניסטיים ומה שמעניין את גינצבורג זה מאיפה הוא שאב את הרעיונות האלה. קראתי עד 3/4 הסיפור. חוץ מההקדמה וסוף דבר על גינצבורג לא כ"כ עניין אותי לפרטיו במה האמין אותו גיבור הסיפור ובמה לא, ויש גם חזרות. כתוב טוב.
הגבינה והתולעיםקרלו גינצבורגגינצבורג הוא היסטוריון איטלקי, בנה של נטליה גינצבורג. הוא עוסק בהסטוריה של התרבות ומעוניין להכיר את תרבותם של "המעמדות המדוכאים" לפני עידן התיעוש. כאן זה טוחן מאזור ונציה בסוף המאה ה-16. ההקדמה לספר - על המתודה שלו - יותר מעניינת מהספר עצמו. היא עוסקת ב: א. החיפוש אחר דרך מחשבתם של "המעמדות המדוכאים".ב. איך לעשות זאת - כיון שכמעט כולם היו אנלפבתים, הרי הספרות הכתובה עליהם נכתבה ע"י "המדכאים". התרבות שלהם היתה תורה שבע"פ. גינצבורג גילה בין דו"חות האינקויזיציה את המקרה עליו הוא כתב, על אדם שהפיץ רעיונות מאוד הומניסטיים ומה שמעניין את גינצבורג זה מאיפה הוא שאב את הרעיונות האלה. קראתי עד 3/4 הסיפור. חוץ מההקדמה וסוף דבר על גינצבורג לא כ"כ עניין אותי לפרטיו במה האמין אותו גיבור הסיפור ובמה לא, ויש גם חזרות. כתוב טוב.
הגבינה והתולעיםקרלו גינצבורגגינצבורג הוא היסטוריון איטלקי, בנה של נטליה גינצבורג. הוא עוסק בהסטוריה של התרבות ומעוניין להכיר את תרבותם של "המעמדות המדוכאים" לפני עידן התיעוש. כאן זה טוחן מאזור ונציה בסוף המאה ה-16. ההקדמה לספר - על המתודה שלו - יותר מעניינת מהספר עצמו. היא עוסקת ב: א. החיפוש אחר דרך מחשבתם של "המעמדות המדוכאים".ב. איך לעשות זאת - כיון שכמעט כולם היו אנלפבתים, הרי הספרות הכתובה עליהם נכתבה ע"י "המדכאים". התרבות שלהם היתה תורה שבע"פ. גינצבורג גילה בין דו"חות האינקויזיציה את המקרה עליו הוא כתב, על אדם שהפיץ רעיונות מאוד הומניסטיים ומה שמעניין את גינצבורג זה מאיפה הוא שאב את הרעיונות האלה. קראתי עד 3/4 הסיפור. חוץ מההקדמה וסוף דבר על גינצבורג לא כ"כ עניין אותי לפרטיו במה האמין אותו גיבור הסיפור ובמה לא, ויש גם חזרות. כתוב טוב.
הגבינה והתולעיםקרלו גינצבורגגינצבורג הוא היסטוריון איטלקי, בנה של נטליה גינצבורג. הוא עוסק בהסטוריה של התרבות ומעוניין להכיר את תרבותם של "המעמדות המדוכאים" לפני עידן התיעוש. כאן זה טוחן מאזור ונציה בסוף המאה ה-16. ההקדמה לספר - על המתודה שלו - יותר מעניינת מהספר עצמו. היא עוסקת ב: א. החיפוש אחר דרך מחשבתם של "המעמדות המדוכאים".ב. איך לעשות זאת - כיון שכמעט כולם היו אנלפבתים, הרי הספרות הכתובה עליהם נכתבה ע"י "המדכאים". התרבות שלהם היתה תורה שבע"פ. גינצבורג גילה בין דו"חות האינקויזיציה את המקרה עליו הוא כתב, על אדם שהפיץ רעיונות מאוד הומניסטיים ומה שמעניין את גינצבורג זה מאיפה הוא שאב את הרעיונות האלה. קראתי עד 3/4 הסיפור. חוץ מההקדמה וסוף דבר על גינצבורג לא כ"כ עניין אותי לפרטיו במה האמין אותו גיבור הסיפור ובמה לא, ויש גם חזרות. כתוב טוב.
הגבינה והתולעיםקרלו גינצבורגגינצבורג הוא היסטוריון איטלקי, בנה של נטליה גינצבורג. הוא עוסק בהסטוריה של התרבות ומעוניין להכיר את תרבותם של "המעמדות המדוכאים" לפני עידן התיעוש. כאן זה טוחן מאזור ונציה בסוף המאה ה-16. ההקדמה לספר - על המתודה שלו - יותר מעניינת מהספר עצמו. היא עוסקת ב: א. החיפוש אחר דרך מחשבתם של "המעמדות המדוכאים".ב. איך לעשות זאת - כיון שכמעט כולם היו אנלפבתים, הרי הספרות הכתובה עליהם נכתבה ע"י "המדכאים". התרבות שלהם היתה תורה שבע"פ. גינצבורג גילה בין דו"חות האינקויזיציה את המקרה עליו הוא כתב, על אדם שהפיץ רעיונות מאוד הומניסטיים ומה שמעניין את גינצבורג זה מאיפה הוא שאב את הרעיונות האלה. קראתי עד 3/4 הסיפור. חוץ מההקדמה וסוף דבר על גינצבורג לא כ"כ עניין אותי לפרטיו במה האמין אותו גיבור הסיפור ובמה לא, ויש גם חזרות. כתוב טוב.
ברניס מסתפרת וסיפורים אחריםפרנסיס סקוט פיצג'רלד0בערב חג הלך לי כל הזמן על המיון בתל השומר. אל תדאגו שבסוף כולם בריאים אצלנו אבל אני באתי לשמה עם הילדה ובכל הזמן שהיה לי לחכות חיכיתי עם הסיפורים של הפיצג'ראלד הזה. פתאם בא לי בראש שאם ימשיך ככה העניין עם הפרנסה אולי אני יחשוב לעשות קורס לאנשים שמלמד אותם איך הם יכולים לכתוב סיפור. בשביל זה אני יכול להביא להם רק לקרוא את זה (בשביל שלא יתאמצו) שיש פה כל מה שצריך בשביל שילמדו. אני יכול לעשות על כל סיפור מפה שיעור אחד. ככה יצא לי תכנית של שמונה שיעורים וכל אחד מהם אני ישים לב על משהו אחד. אני יביא לכם דוגמא: שיעור 1 - ברניס מסתפרת. ככה עושים סיפור שיש בפנים דרמה גדולה אפילו שזה לא דברים מה שקוראים ברומו של עולם. יש אנשים שיחשבו שזה על כלום ושום דבר אבל לפי דעתי זה סיפור גאוני שהוא לוקח דמות והוא מכניס אותה לסיפור רק בעמוד 3 ואחרי שעוברים כמה שבועות וכולה 27 עמודים הדמות שלו יוצאת משם בן אדם אחר ואתה מאמין בכל הלב שלך שככה קרה לה. שיעור 2 - חלומות חורף: על איך משחקים לך בראש ועושים שהדמיון שלך יזרום בדיוק לאיפה שהולך הדמיון שלו. "החורף הארוך של מינסוטה צנח למטה כמו מכסה לבן של קופסה". "דרורים מרופטים". "היתה הרוח הנושבת קרה כמו המצוקה". הוא שם את כל השלושה משפטים האלה בתוך פסקה אחת (ויש שמה עוד כמה אבל לא רציתי להגזים) וזה לא מפריע לך כי מתי שהדימויים מתאימים (יעני לא נראה שהוא התאמץ עליהם והם גם עוזרים לך לראות את מה שהולך בתוך הדמיון שלו) אז אפילו שתשים אותם ביחד זה יצא בסדר ואפילו יש כמה שיעופו עליך. שיעור 3 - מסיבת תינוקות - זה סיפור טוב בשביל להראות שאתה לא חייב לשים סוף פסוק בסוף של הסיפור שלך. אני לא מתכוון כמו שאחד יתחיל לספר לך משהו ויעצור באמצע סתם אם בא לו. אם אתה בונה את הסיפור ועוצר מתי שיש עוד כמה אפשרויות ועשית ככה שמי שקורא את זה כבר יש לו רצון יעני הוא כבר יש לו רגש בשביל הדמויות שלך והוא יודע להגיד מה היה רוצה שיקרה ואם אחרי כל זה מה שהוא רוצה זה גם דברים רעים שיקרו לאנשים אז בכלל שיחקת אותה שאתה אולי מעמיד אותו במצב שהוא לא מאמין על עצמו. נראה לי שאני יעצור כאן שזה ארוך. אני רק יגיד שהברניס מסתפרת זה אולי אחד מהסיפורים הכי טובים שאני קראתי בחיים שלי אז בשביל זה נתתי לו חמש כוכבים.
