"תיאטרון של איש אחד" ספר מפנק ומרגש
יילוד מדהים שאי אפשר להניחו מהיד..
הזמן נמס לי בין השורות..
ספר שמכיל בתוכו את הרכות והקיצוניות בו זמנית
אני אישית שמחתי ונהניתי בקריאתו
למרות החשש הגדול שאגיע לשיר האחרון וזה ייגמר..
אך לשמחתי זה לא נגמר.. ונלהבת ממנו כל פעם מחדש..
אי אפשר לשכוח את טעם ההנאה הראשונית שנעצרת על קצה הלשון,
כאשר אני כבר יודעת שזו היא רק ההתחלה..
חייבת להגיד עד כמה נהניתי מהשירים המרגשים וגם המשעשעים
יש בהם סגנון ייחודי במינו
זה רק משקף את הנשמה שלך אלי, עד כמה אתה מדהים כאדם וכמרצה

חבל לכל מי שלא קרא את הספר, ממליצה לכל אוהבי השירה לחלוק איתי חוויה מהנה

للوهلة الاولى وبعد قراءة اول 50 صفحه يتبادر الى الذهن ان هذا الكتاب من اتفه الكتب بل وأسوأ من ذلك ليس هو الا حمله دعائية لموقع الكتروني بإسم "نسيان"..
ولكن مسكت زمام امري واكملت قراءة الكتاب مما بدل من نظرتي اليه قليلاً واخذ بذلك منحا اكثر جدية..
المؤلفة "احلام مستغانمي" تألقت في ثلاثيتها الشهيره "عابر سبيل, فوضى الحواس وذاكرة الجسد" وباعتباري قارئة للثلاثيه ومن مبجلي هذا العمل الابداعي الصريح والصاخب بالكلمات والتعابير والثروة اللغوية والافكار الجريئه. وبإعتبار ان هذه الثلاثية المنصه الاولى في نقل المؤلفه الى عرش التألق والتميز..يؤسفني الحكم والقول ان هذا الكتاب هو خذلان ووصمة عار وانزلاق عن عرش التميز..
صحيح ان في هذا الكتاب افكار جديده تثلج الصدر والخاطر الا انه شكل فجوة ابداعيه ونقله سلبيه لانتاج المؤلفه احلام مستغانمي...
"نسيان" فيه اجمعت الكاتبه جنس الذكور كأعداء وكأنصاف رجال واعتذرت لل "الرجال الرجال" وكأن النساء جميعا "نساء نساء"...واعطت مجموعة نصائح لنسيان الفراق..
ونصبت نفسها معالجه نفسيه لمن يريد النسيان...
بإختصار شديد لا انصح بقراءة الكتاب فهو في النهايه لا يحقق اهدافه وهو اولا واخرا "النسيان" لان معالجة النسيان من نصيب الزمن وفقط الزمن وليس على ايدي احلام...التي كما يبدو تعيش في احلام...
واعاتبها قائله:
"اين روح الفكاهه التي وعدتي بها في مقدمة كتابك؟"

לפני שאגיד משהו על הספר, אגיד שני דברים על עצמי : אני מטיילת הרבה ואני קוראת הרבה. ויש לי מין הרגל שלקראת טיול/נסיעה (בעיקר לחו"ל) אני אורזת ספר שהרקע שלו מחובר למסלול הנסיעה. (לדוגמא, לאורך טיול באיטליה קראתי את "טוסקנה היפה"). ולכן לפני נסיעה לסין התחלתי לקרוא את הספר "ברבורי פרא", לחוש ולהכיר ולחוות וכו' וכו'.. את הספר לא לקחתי בסופו של דבר - בסוף הרשימה שלי אסביר למה... בכל אופן, מדובר בסיפור מרתק המתאר 3 נשים בתקופתן- סבתה של הסופרת, אמה, והסופרת עצמה. כל דף מרתק ומעניין, מגלה פנים שרובנו לא מכיר על הקורות בסין ומהפכותיה. מושך ומסקרן אבל גם קשה לקרוא על כניעותם של הסינים בכלל והנשים בפרט, על החיים הקשים והאכזריים, על תלאותיהם , על קבלת הדין (בדרך כלל בלית ברירה) של הגיבורים. ארועי ההיסטוריה המוזכרים ומשפיעים כל כך על הגיבורות מוכרים לנו ממהדורות החדשות, ואנחנו פוגשים את הפן האישי שלהם כאן בין דפי הספר. בעיני אלה נקודות המאירות את הסיפור האישי של הגיבורות.
הספר מומלץ לקריאה מאד. מרתק ומרשים. אז למה לא לקחתי אותו איתי לסין? גם בגלל... כובדו (זה לא צחוק, הספר כבד !! לנסוע עם תרמיל עם מינימום ציוד ולסחוב כזה ספר?..) אבל גם בגלל אוירת הכאב והפחד הנמצאים בין דפיו, המתוארים כמלווים את חייהם של מיליוני סינים - לא רציתי אותו כבן לוויה בטיול הזה.
למרות שהספר נגמר בטון אופטיטמי, ובסין של היום מורגשת אוירה אחרת, עדיין קיימות מציאויות פוליטיות מורכבות ולא פשוטות המשפיעות על חייהם של אלפי סינים בצורה קשה מאד. גם בגלל סיבה זו כדאי לקרוא את הספר שאמנם עוסק בעבר, אבל דרכו אפשר לקבל תמונה על ההווה.