נגיב מחפוז לוכח אתך אל השכונה המצרית אך עד מהרה תגלה שהוא לא בדיוק מדבר על שכונתו אלא לוקח אתך למסע אנלסטי היסתורי ובן דא ודא נגיב משאיר אתהקורא לפעמים מובלבל.(הסגנון מזכיר מציאות מאגית של גרסיה).
חשוב לציין: שמחפוז מגלה בספר אמינות ספרותית או תעוזה ספרותית אך שתקראו לזה שלא לדבר על חוכמה וידע רב בתיאורים، בספה، ובחלוקת השמות על דמיות הספור.וכן הרגשתי שהספור יש בו חוש הומור מוסיים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
