היכן עובר הגבול בין החיים לדוממים? גם ב-"המוח הפוזיטרוני" של אסימוב היה ניסיון לענות על השאלה מכיוון קצת אחר. דקארד הוא הבלייד ראנר, משבית האנדים. הוא חי במציאות עגומה שלאחר מלחמה גרעינית. בכוכב לכת שומם כמעט לגמרי. הוא מקבל את המשימה של קודמו שבבית החולים, לתפוס שישה אנדים מדגם חדש ומשופר. האם יצליח להתגבר עליהם ועל תבונתם העילאית?

דו-סוטוי מתאר ברמה חובבנית את תורת החבורות החל מימיה הראשונים עם גדולי המתמטיקאים -- גלואה, קושי וחברים נוספים, עד לזמן המודרני עם החידושים בתחום ובעיקר יצירת האטלס -- ספר המכיל את כל אפשרויות הסימטריה. ביחס לספרי מתמטיקה פופולרית אחרים, ההרגשה שלי היתה של עליה בדרגה מבחינת ההתקרבות למתמטיקה האמיתית, אם כי עדיין קיים פער. הייתי שמח לנסות ללמוד את העניין באופן מקצועי יותר בעקבות קריאת הספר. בנוסף, דו-סוטוי מסביר את הסימטריה דרך גיאומטריה בפרק השלישי ודרך מוזיקה עם "וריאציות גולדברג" מאת באך ועוד כמה אנקדדוטות נוספות. המסע בן 435 העמודים היה בהחלט מעניין.

הניסיון הראשון לא צלח. הספר מצא את עצמו על המדף ורק לאחר כמה ספרים אחרים חזרתי אליו ולשמחתי, הפעם הסיפור זרם. מורקמי מנהל רב שיח בין עבר להווה, בין תרבות המערב לתרבות היפנית, בין המציאות לבין הדמיון ועושה זאת בחן רב ביד אמן. האינדיבידואל מול החברה, החיים מול המוות, הקסום לעומת היומיומי. מסע שלוקח את הקורא אל עבר מחוזות זרים ואל הנפש פנימה.

דו-סוטוי מתאר ברמה חובבנית את תורת החבורות החל מימיה הראשונים עם גדולי המתמטיקאים -- גלואה, קושי וחברים נוספים, עד לזמן המודרני עם החידושים בתחום ובעיקר יצירת האטלס -- ספר המכיל את כל אפשרויות הסימטריה. ביחס לספרי מתמטיקה פופולרית אחרים, ההרגשה שלי היתה של עליה בדרגה מבחינת ההתקרבות למתמטיקה האמיתית, אם כי עדיין קיים פער. הייתי שמח לנסות ללמוד את העניין באופן מקצועי יותר בעקבות קריאת הספר. בנוסף, דו-סוטוי מסביר את הסימטריה דרך גיאומטריה בפרק השלישי ודרך מוזיקה עם "וריאציות גולדברג" מאת באך ועוד כמה אנקדדוטות נוספות. המסע בן 435 העמודים היה בהחלט מעניין.

ספר משעשע ברובו... לאחר שבספר הראשון היא חיפשה בן זוג ולאחר שבספר השני היא התמודדה עם בן הזוג, בשלישי היא מתמודדת עם אובדנו... ג'ונסי בת 50. אלמנה עם שני ילדים. חמש שנים לאחר הליכתו בתרם עת של בן זוגה המושלם והיא נפתחת מחדש לעולם. מכירה בטוויטר עלם הצעיר ממנה בשני עשורים...

מקסים למדי. בעיקר דמותו הססגונית של הגיבור, דון. גניטיקאי שאולי חולה באספרגר אבל לא מודע לכך. הוא בהחלט מוזר לפי כל קנה מידה ועל כן, כדי למצוא רעיה, הוא פוצח בפרוייקט מסודר. בדרך הוא מבין טוב יותר את עצמו ואת סביבתו.