מוריארטי כותבת טוב. מה שאני אוהבת בה, זה שהיא כותבת על נושאים שיכולים באמת לגעת, בכל אחד. הם קלילים, לא תמיד לגמרי מציאותיים, אבל דווקא כן. היא מספרת לנו על משפחות, על יום יום שלפעמים הוא קצת משוגע, אבל אם מסתכלים מקרוב, זה בקלות יכול להיות הסיפור שלנו או של השכנים מהבית ממול, כי אנחנו לא באמת יודעים מה קורה מאחורי החלונות המוגפים. הסיפורים שלה הם על יחסים, היא מנתחת יחסים בכל מיני רמות שונות.

הפעם אנחנו פוגשים את המהפנטת, נכון שזה מקצוע קצת לא שגרתי אבל זה מה שהיא עושה למחייתה והיא טובה במה שהיא עושה. והיא נהנית מזה, היא עוזרת לאנשים וזה עושה לה טוב. היא פוגשת גבר נחמד, אלמן עם ילד. הוא חביב, הוא טוב בשבילה. אבל הוא מגיע עם עבר. יש לו אקסית אובססיבית שמסרבת לשחרר את החיים שלו.
הסיפור מסופר לסירוגין בגוף ראשון מנקודת מבטה של האקסית ובגוף שלישי, מצד המהפנטת.

הסיפור הזה עוסק במערכות יחסים, בעבר שלנו ובמטען שאנחנו סוחבים איתנו. וכל אחד סוחב מטען כזה. כולנו מושפעים ממה שקרה לנו בעבר ובונים את מערכות היחסים הנוכחיות שלנו בהשוואה למה שהיה. הרי אנחנו סך החוויות שצברנו. אנחנו סקרנים, אנחנו חטטנים- אבל מתי זו סקרנות טבעית ומתי זה כבר חוצה את הגבול והופך להטרדה? האם אפשר באמת לשחרר את העבר שלנו? קל יותר לשחרר בני זוג כשנפרדים בטוב? ומה עם בני זוג שמתו? איך הם משפיעים על מערכות היחסים הנוכחיות שלנו? ומה עם אתיקה מקצועית וסקרנות טבעית? מתי הגבול מטשטש?

מערכות יחסים, זה הנושא של הספר הזה, והוא נהדר. אהבתי :)

איילת יקרה, רציתי להתנצל בבושה גדולה על שהעזתי לצאת בהצהרות לגבי סופרים ישראלים, שהם לא מספיק טובים בעני, וכתיבת הסקס זולה ומיותרת,אבל את יקירתי שברת את הכלים, הכנסת הרבה הפתעות שקשה לעכל אותם. המחלה של טליה לא מוכרת לי באופן אישי ואת עשית אותה טבעית,כאילו שמדובר על חברה קרובה, אף פעם לא הגעתי לאובססיה שמדובר בגבר, אני לא יודעת אם לברך על זה שלא איבדתי שליטה או לקנא בטליה, היא פשוט הלכה עד הסוף וחטפה קשה, אין מריחות, 500 דפים עפו מהר מידי,הייתי אמורה להתאהב בגיבור הספר, הנבלה השלה אפילו אותי!
נו אז מה אם היית ברור, גם היית מקורי ומדליק ומחמיא!והסקס? זה רק הבונוס!

סוף סוף, אחרי חודשיים, הגיע הספר שגרם לי להתרגש, להרגיש מתח, לצפות, לרצות עוד ולהתאהב שוב בספר!

הספר מתחיל כספר די צפוי האמת. הגיבורה, ששמה הוא ברט, מספרת על הקשר האוהב, הרגשי החזק והפתוח שהיה לה ולאמא ומתגלה לנו כבר בעמוד השני שאותה אם מתה לפני ימים ספורים וברט נמצאת בסעודת ההלוויה בביתה.
יום למחרת הסעודה ברט, שני אחיה וגיסותיה מגיעות לעורך הדין שהאם שכרה לפני מותה על מנת שיקריא את צוואתה האחרונה. יש לציין כי מדובר במשפחה אמידה וחזקה שכן האם היא מייסדת ומנכ"לית חברת קוסמטיקה גדולה ודי ברור לברט ולאחים שניהול החברה הולך ישירות לברט עצמה. אלא שלאם יש תוכניות אחרות בשבילה...
ברט, פגועה ומאוכזבת מכך שאימה כביכול לא השאירה לה אף זיכרון מוחשי נשארת במשרד העורך דין, לבקשתו, על מנת לשמוע את תיכנוני האם. הוא מוציא לה דף צהוב מקומט וישן ומתגלה לנגד עיניה רשימת משאלות. רשימת המשאלות שהיא עצמה כתבה בתור ילדה ולא זכרה זאת אפילו. חלק מהמשאלות היו מתוחות בקו עליהן מכיוון שהוגשמו וחלקן נותרו כפי שנכתבו. הוראות האמא ברורות מאוד:
1. יש להגשים את המשאלות במשך שנה מהיום.
2. לאחר כל הגשמת משאלה עורך הדין יתן לה מעטפה ובה הוראות להמשך או מילות עידוד לרגל הגשמת משאלה נוספת.
3. כאשר כלל המשאלות יוגשמו ברט תקבל את הירושה המובטחת, אשר כרגע לא ידוע מה טיבה.

כאשר ברט, בחורה בת 34, ללא ילדים ולא נשואה קוראת את הרשימה היא חשה כעס על אימה שמכריחה אותה לשנות את חייה כליל ומכניסה לה תוכניות שכלל לא עלה בדעתה לתכנן בזמן הקרוב!
בקטע הזה הספר נראה לי צפוי אבל עם כל עמוד שעובר וכל פרק שמסיימים מבינים שהסופרת פשוט גאון! העלילה מסתבכת, ברט מכירה אנשים שונים במהלך ניסיון הגשמת המשאלות, מבינה דברים שונים על חייה וחיי הסובבים אותה וכן בהחלט משנה לגמרי את כל התוכניות שלה עד שהיא לא יודעת איך להודות לאמא שדחפה אותה לשינויים. הספר שמתחיל כמשהו שאפשר להגיד עליו "ברור לי מה יקרה אחר כך" משתנה מקצה לקצה ומכניס טוויסטים רבים לעלילה שלחלק יראו כמוגזמים וחלק לא יפסיקו להתלהב.