מורי•לפני 9 שניםמירית זה הספר הראוי היחיד של ברודק.על הביקורת של תדהר על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
מירית•לפני 9 שניםאהבתי את הביקורת שלך, קצרה ומרגשת.בדיוק כמו הספר. ממליצה גם על הדוח של ברודק מאת המחבר.על הביקורת של תדהר על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
דני בר•לפני 9 שניםקראתי את הביקורת וחשבתי לעצמי איך כל אחד בוחר דימוי מתוך עולם פנימי שהוא מביא עמו לקריאת הספר, וכמה יופי יש בזה.על הביקורת של תדהר על הנכדה של מר לין מאת פיליפ קלודל
הנכדה של מר ליןפיליפ קלודליש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.
הנכדה של מר ליןפיליפ קלודליש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.
דרכים לחזור הביתהאלחנדרו סמברהזכרונות של ילדות בתקופת הדיקטטורה הצבאית של פינושה בצ'ילה. אהבתי את הספר. הוא קצר ומדויק. ילד נזכר. ילד רואה את הוריו בעיני ילד. מבוגר מסתכל לאחור ורואה את הוריו בעיניים אחרות. הספר כואב. הוא לא מסביר. הוא מציג את המציאות. כמו שהיא. נגמר במשפט"אני מביט במכוניות, סופר אותן. המחשבה שבמושבים האחוריים ישנים ילדים ושכל אחד מהילדים הללו ייזכר, מתישהו, במכונית הישנה שלפני שנים רבות נסע בה עם הוריו, המחשבה הזאת נראית לי מטלטלת.".כי מתי שהוא כולנו נזכרים. כולנו מעלים מן האוב תמונות, קטעי זכרונות מנסים להבין לחבר קצות חוט לצייר תמונה שלמה. אבל תמיד ישארו סימני השאלה.
הנכדה של מר ליןפיליפ קלודליש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.
הנכדה של מר ליןפיליפ קלודליש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.
הנכדה של מר ליןפיליפ קלודליש ספרים שנשמעים לי כמו מנגינה. הספר הזה מנגן ככינור ומספר על אהבה על אבדן כמיהה ועל בדידות. הוא קצר פשוט מלודי וחודר ללב. שני אנשים מבוגרים פשוטים שאיבדו הכל ונותרו עם הכאב מצליחים בכל זאת ליצור קשר של אהבה.
