איזה ספר מתוק!
עדר כבשים איריות מוצא את הרועה שלו מת, עם מעדר תקוע בבטנו, ומחליט לחקור את תעלומת הרצח.
הכותב יצר בספר הזה דמויות שובות לב, בכך שלקח דבר שנהוג לחשוב עליו בצורה מאוד הומוגנית- "עדר", ופירק אותו לחלקיו, שהם הכבשים האינדבידואליות המרכיבות אותו. לכל כבשה אופי משלה, התנהגות ומראה אופייניים לה, מחשבות, פחדים ושאיפות שונות. פעמים רבות במהלך הקריאה הייתי צריכה להזכיר לעצמי שמדובר פה בכבשים, ומיד עלה חיוך על שפתי.
בד בבד עם היותו סיפור חמוד על התנהלותן של כבשים צמריריות ומנומנמות, זהו סיפור די מותח, שמשאיר את הקורא סקרן ומונע ממנו לסגור את הספר ולהתפנות למטלות אחרות.

בקיצור- מומלץ.

תאור הדרדרותו של אדם משכיל, מומחה עולמי לתרבות הסינית וחסר כל הבנה בבני אדם. הספר קשה מאד לקריאה. שלל דמויות גרוטסקיות ומרושעות, שהסופר נותן לנו להתבונן על העולם מנקודת מבטם העקומה. קאנטי מעביר תחושה של שנאה להמון, לאספסוף שמניעיו הם מרושעים וחיתיים. יש גם המון שנאה למין הנשי מצד גיבורי הספר , מה שמעורר תחושה לא נוחה לגבי יחסו של הסופר לעניין. לקח לי המון זמן לקרוא את סנוורים, אבל בסך הכל זה ספר טוב ששווה את ההשקעה למי שמוכן להתמודד עם כל הרוע והגועל נפש שיישפכו עליו מתוך הדפים.

עברו שלושה ימים מאז סיימתי לקרוא את הספר "לבד בברלין" ומאז אינני יכול להוציא אותו מהראש , לא עוברת דקה שאני לא מהרהר בספר ומריץ בדימיוני קטעים ממנו , מה לא נכתב על מלחמת העולם השניה על השואה על תקיפות בעלות הברית על הבליץ וכו" , הנס פאלאדה על משהו שעוד לא כתבו לפניו על מצב העורף הגרמני במהלך המלחמה או יותר נכון על המתנגדים המעטים שניסו בכוחם הדל להיתנגד למכונת הלחימה הנאצית המשומנת ולא פחות בכך ,נסיונות הגיסטאפו לסכל כל חתירה תחת המשטר ולו המרומזת אפילו.
הסופר משתמש בצמצום בתיאוריו הפיזיים של הדמויות אך הוא ניחן בכישרון מדהים לתאר אדם במילה אחת או תיאור יחיד של איבר בגופו (שפמו בצבע החול של קומיסר אשריך) ודרכם אתה בונה בדימיונך את שארית הדמות , שאנו קלוגה נזרק מכל מדרגות בניין הגיסטאפו או המשפט שתוצאותיו ידועות מראש של אנה ואוטו קוונגל אתה מרגיש כאילו אתה נמצא שם בעצמך .

בשורה התחתונה , ספר גדול שגורם לך לחשוב ולנסות לעמוד בנעלי הדמויות ולנסות להבין איזה מין אדם אתה...