אני חושבת שיש מן "אימפריה" בעולם הספרים. כל סופר מייצג מדינה, ועל כס המלכות רולינג, רגל על רגל, מנפנפת בשרביט שלה, ולדעתי יש לה מאגר של כמה במקרה ששלה יישבר. לא שזה סוד גדול.
אתם תוהים למה ציינתי את זה, בביקורת שבכלל על ספר קומיקס, והגיבורה הראשית היא בת, משום מה לא יכולתי להימנע מהשוואה. כלומר, אני לא מהקרציות שישוו בין "הארי פוטר" ל"פרסי ג'קסון". אני גרועה בפרטים. אבל באמת, פה הדמיון היה דיי גדול. כעיקרון, אני חושבת שרולינג השפיעה בצורה מאוד קריטית על הספרות העכשווית, ולא רק על הספרות; אלא גם על הסרטים, ומסתבר שגם על קומיקס. מאז שקראתי את "הארי פוטר" היה לי קשה מאוד שלא לשים לב לשינוי האדיר שהיא עשתה.
בכל מקרה, אני לא אומרת שמה שיש בו הוא העתק מדויק, אם כי אני לא יכולה לסתור את העובדה שיש בו קווי דמיון ברורים לספרה של רולינג.
קודם כל, אני חייבת להודות שאת ההמשך אני לא אקרא. וזה לא שאני לא יכולה לאהוב קומיקס. כלומר, את "סנדמן" של ניל גיימן, דווקא אהבתי. יש הרבה נקודות שגורמות לי לרצות לחזור בזמן כדי לקנות ספר אחר.
נקודה מספר אחד: התבנית.
אז קחו הורה מת בתאונה, תוסיפו מעבר דירה. משום מה המעבר דירה גורם לי לחשוב על "דמדומים", לא נורא. אגב, שכחתי לציין שהמעבר דירה ממש קרוב ליער. זאת רק אני או שאף אחד לא רואה סרטי אימה?
הכל מתחיל ביער מפחיד.
בכל מקרה, נמשיך בהיעלמות של בן משפחה, ודלת קטנה שמופיעה במרתף, ופתאום עולם מקביל. נגיד שספר הילדים של קולינס העתיק מ"שומרת האבן", או להפך. כי יש מאפיינים זהים מאוד. חוץ מזה, אני לא יכולה להימנע מההרגשה שהדלת הקטנה במרתף היא סוג של מטאפורה לסמטת דיאגון. סליחה, אני פרנואידית.