אין דיונים על ביקורות של אחרים
עמיחי - לא רק שהפרושים הם אלה שקבעו איך תיראה היהדות, הרי שבתוכם היתה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, זאת הידועה כתנורו של עכנאי, בה רבי אלעזר נינסה לומר משהו שלא על דעת הרוב, וחטף על הראש, והוחרם לכל חייו, על רקע זה קיימת אמירה מפורסמת: "הלכה תמיד כבית הלל."
עדיין לא קראתי אותי והעיסוק הבלתי פוסק בו, רק מרחיק אותי ממנו שוב, אבל, גם בלי לקרוא, לצערי אני לא מסכימה איתך. צריך להיזהר באמירות חותכות ועם כל הכבוד, גם על הגרועים שבספרים (לדעתי), לא הייתי מצהירה שהם מיותרים. בכל מקרה, לא מדובר ב׳כביסה מלוכלכת׳, אלא בסיפור חיים של מישהי שביקשה, מסיבותיה, לחשוף אותו ולהעלות אותו על הכתב. עד היום, לא נתקלתי בהתנגדות כוללנית כל כך כלפי ספר, טוב או לא (סוביקטיבית כמובן), כמו כלפי הספר הזה. נשאלת השאלה, האם כל ספר אחר שחושף חיים קשים, מוציא מרבים כאלה תגובות? התשובה היא לא. מה שמבהיר לנו שכל הלועגים לספר, פחות עסוקים בבחינה ספרותית והבעלת דעה אישית ויותר בשיפוט מוסרי, שכמו שאני רואה את זה, אין קשר בינו ובין ספרים. קצת כמו לכתוב שספר על רצח, אונס ואחרים, הם מיותרים. מבחינתי, הכל מקובל וכל אחד אמור לקרוא את הטקסטים שמתאימים לו, אבל אף אחד לא מיותר.
אתה צודק שבדרך כלל הזרמים האלטרנטיביים למיינסטרים נותרים בשולי ההיסטוריה, אבל כמדומני שבנוגע לתקופת הבית השני וחורבנו דרכם של הפרושים ניצחה כי הייתה גמישה ומסתגלת יותר למציאות מהאחרות וגם מאוזנת מהן. תפיסת העולם האפוקליפטית של כת מדבר יהודה הייתה מוזרה, קיצונית ולא איפשרה בנייה מתוך החורבות.
ספר נהדר. התרגום הזה מצוין. הישן אינו קריא.