אני מסתכל באתר "סימניה" רק אני הראשון שכותב ביקורת על הספר-מפלצת הזה. (יצא לאור בשפת הקודש בשנת 2005 בהוצאת סטימצקי.) כשיצא לאור היה לו המון פירסום מעניין שאיש לא כתב עדיין ביקורת על הדבר הזה. זו ספר "פיל" משום שהוא בן 647 עמודים אורכו מעל 40 ס"מ רוחבו כ-25 ס"מ. מעל חצי מטר כשהוא פתוח) יש לו עטיפה חלקלקה ומעצבנת. שוקל מעל 5 ק"ג. קשה לאחוז בו לאחר מספר שניות הידיים מתעייפות. לקרוא אותו בשכיבה על הגב זה לא ניתן בספר יש המון ציורים מכל התקופות וכמובן גם הסברים. הציורים באיכות טובה כי הדפים מהסוג המבריק. (על הנזק בעיניין זה אפרט בהמשך.) קבלתי אותו ליום הולדתי פתחתי פעמיים שלוש. מלהיב במימדיו ובשפע המידע שמכיל. הוא שוכן בארון הספרים שלי בשכיבה (אחרת לא נכנס) ומעלה אבק. מפריע ומעצבן את כל הספרים האחרים בעלי הממדים הנורמליים. את ה"שי הצנוע " קבלתי כמתנת יום הולדת מידיד בהחלט מתנה יוקרתית. לא נעים להוציא מהספריה משום שהידיד שהביא לי אותו מרבה לבקר ובהחלט יכול להתעניין מה עלה בגורלו. בקיצור אני "תקוע" איתו עד קץ הימים. יש לו חסרון רציני כפי שציינתי הדפים המבריקים והמשובחים חדים מאד בקצוות ובכל פעם שניסיתי לעיין בו הם חתכו לי לי את האצבעות וזה ממש כואב. הוא בהחלט יכול לשמש כמשקולת או כמדרגה לפעילות ספורטיבית. ולאחר מכן להניח במקום בטוח כי שלא יפול על מישהו-עלול להרוג! עם זאת הוא בהחלט מפגין תרבותיות. לכל המזדמן לחדר עבודתי ספר הוא "ספינת הדגל" התרבותית של הספרייה שלי. שבוע טוב לכולכם.

אני מסתכל באתר "סימניה" רק אני הראשון שכותב ביקורת על הספר-מפלצת הזה. (יצא לאור בשפת הקודש בשנת 2005 בהוצאת סטימצקי.) כשיצא לאור היה לו המון פירסום מעניין שאיש לא כתב עדיין ביקורת על הדבר הזה. זו ספר "פיל" משום שהוא בן 647 עמודים אורכו מעל 40 ס"מ רוחבו כ-25 ס"מ. מעל חצי מטר כשהוא פתוח) יש לו עטיפה חלקלקה ומעצבנת. שוקל מעל 5 ק"ג. קשה לאחוז בו לאחר מספר שניות הידיים מתעייפות. לקרוא אותו בשכיבה על הגב זה לא ניתן בספר יש המון ציורים מכל התקופות וכמובן גם הסברים. הציורים באיכות טובה כי הדפים מהסוג המבריק. (על הנזק בעיניין זה אפרט בהמשך.) קבלתי אותו ליום הולדתי פתחתי פעמיים שלוש. מלהיב במימדיו ובשפע המידע שמכיל. הוא שוכן בארון הספרים שלי בשכיבה (אחרת לא נכנס) ומעלה אבק. מפריע ומעצבן את כל הספרים האחרים בעלי הממדים הנורמליים. את ה"שי הצנוע " קבלתי כמתנת יום הולדת מידיד בהחלט מתנה יוקרתית. לא נעים להוציא מהספריה משום שהידיד שהביא לי אותו מרבה לבקר ובהחלט יכול להתעניין מה עלה בגורלו. בקיצור אני "תקוע" איתו עד קץ הימים. יש לו חסרון רציני כפי שציינתי הדפים המבריקים והמשובחים חדים מאד בקצוות ובכל פעם שניסיתי לעיין בו הם חתכו לי לי את האצבעות וזה ממש כואב. הוא בהחלט יכול לשמש כמשקולת או כמדרגה לפעילות ספורטיבית. ולאחר מכן להניח במקום בטוח כי שלא יפול על מישהו-עלול להרוג! עם זאת הוא בהחלט מפגין תרבותיות. לכל המזדמן לחדר עבודתי ספר הוא "ספינת הדגל" התרבותית של הספרייה שלי. שבוע טוב לכולכם.

סוזנה תמרו סופרת אטלקיה שהולכת בעקבות הלב בספריה. ידועה ומצליחה מאד בעיקר באיטליה. קראתי את כל שתורגם לעברית ובעיני הספר הזה הוא הטוב שבהם. ספר ללא מחשבים אינטרנט וטלפונים חכמים דור 3 או 4 בלי רוצחים, בלי מרגלים בקיצור לא לאוהבי "אקשון". מתאים לקריאה לאנשים עם לב מעט סנטימנטליים. זהו כאמור חשבון נפש של קשישה איטלקיה מלאה בכוונות טובות שעשתה גם טעויות לא פשוטות במהלך חייה. ומוצאת עצמה בשנותיה האחרונות בבדידות. כותבת בגילוי לב ומספרת לך הקורא. (אני אוהב מאד את התחושה שהספר נכתב עבורי וכאן זה נמצא). מאד אנושי. הרבה חוכמת חיים. ובעקר תחושה שאנו חודרים לעולמה הפנימי והוא עשיר ומלא רגש. ספר קצר יחסית 144 עמודים נפלא מהעמוד הראשון. ברור קריא, מפתיע מידי פעם.

אין לי חתול וגם לא יהיה לי. "נתקעתי" בתור לרופא השיניים כל הספרים והעיתונים על השולחן בחדר ההמתנה ברוסית. או עוסקים ב"תחום המלבב" של רפואת השיניים. ורק ספר אחד בעברית ושמו כפי שמופיע כאן. (יש לו מקבילה על כלבים). וששם החתול אינו דיוויד טיילור. זהו שמו של הכותב. ספר שלם שעינינו חתולים לסוגיהם השונים. לטיפול שהם צורכים במהלך חייהם.לחינוכם. בינתיים מסתבר שרופאנו איחר באותו יום בגלל תנאי מזג האויר וההמתנה התמשכה ותור אחר לרופא היה רק לעוד שבועות מספר. זו השתלה לא צחוק. בהיותי איש נטול סמרטפון נאלצתי לבלות זמן ממושך עם ספר זה. הזמן אפשר לי לחדור לחיי היצורים הטורפים הפרוותיים הללו השורצים בחדרי האשפה בשכונתי ומעולם לא עוררו אצלי סימפטיה ועיניין מיוחדים. (להבדיל מכלבים שזה ספור אחר לגמרי). מדובר באמת בבעלי חיים אגואיסטיים ששומרים בכל מצב על ריחוק, ניזונים במבשר ובררנים במזונם. הטיפול בציפורניהם דורש התמחות. ביכולתם להגיע לכל פינה בבית המגדל ולגרום לנזקים ולמרות זאת להראות תמימים כאילו לא ידם במעשה. היכולת לחנך אותם מוגבלת בהרבה מהיכולת לחנך כלבים. הם ממשפחה טובה שגם הנמרים נמצאים בה. חתולי בר ובכלל טורפים שעיסוקם מבוקר עד ליל בעיקר בליל לעשות צרות לחיות אחרות. ובכך היה לי חידוש מסוים הם מסתפקים בתנומות חטופות לאחר ששבעו ויוצאים שוב לחיפוש אחר יצורים חלשים מהם מפתיעים וטורפים. הם לא מאושרים כמו הכלבים שאתה שב הביתה ולא חשים חלק מהמשפחה המורחבת. מבחינתם אתה "הפרייר" שדואג לצרכים שלהם לא הרבה מעבר לכך. האינטלגנציה שלהם לא משהו. יש בינם סוגים רבים מכוערים יותר , מכוערים פחות. מחירם גבוה ויש המוכנים לשלם. הם סובלים מבעיות מנשירת שיער מפציעות, מבעיות עיכול המחייבות ניתוחים. למרות מחלותיהם מאריכים ימים יותר מהכלבים. יצאתי מהרופא ופגשתי בהם שוב ברחובות תל אביב והאמת שיחסי אליהם נשאר כפי שהיה. ביני לבינם ממשיך לעבור "חתול שחור" אני עדיין מבין מדוע הכלבים אינם מסוגלים לסבול אותם אם כי לזכותם כמובן אכילת נברנים ונחשים אבל גם גוזלים ובשר שהושאר להפשרה על השולחן (זה לא כתוב בספר זה מניסיון אישי) בכל מקרה בספר מידע רב הוא מומלץ לאוהבי היצורים האלו . מה קרה בסופו של הספר לא אגלה כך שהגבלתי את עצמי כמתבקש לא לגלות את הסוף ולא לחשוף פרטים מהעלילה-מה גם שלא הספקתי לסיים את הספר אולי בפעם הבאה בהמשך הטיפול. וזאת בתנאי שאשכח להצטייד בספר מעניין יותר .

אין לי חתול וגם לא יהיה לי. "נתקעתי" בתור לרופא השיניים כל הספרים והעיתונים על השולחן בחדר ההמתנה ברוסית. או עוסקים ב"תחום המלבב" של רפואת השיניים. ורק ספר אחד בעברית ושמו כפי שמופיע כאן. (יש לו מקבילה על כלבים). וששם החתול אינו דיוויד טיילור. זהו שמו של הכותב. ספר שלם שעינינו חתולים לסוגיהם השונים. לטיפול שהם צורכים במהלך חייהם.לחינוכם. בינתיים מסתבר שרופאנו איחר באותו יום בגלל תנאי מזג האויר וההמתנה התמשכה ותור אחר לרופא היה רק לעוד שבועות מספר. זו השתלה לא צחוק. בהיותי איש נטול סמרטפון נאלצתי לבלות זמן ממושך עם ספר זה. הזמן אפשר לי לחדור לחיי היצורים הטורפים הפרוותיים הללו השורצים בחדרי האשפה בשכונתי ומעולם לא עוררו אצלי סימפטיה ועיניין מיוחדים. (להבדיל מכלבים שזה ספור אחר לגמרי). מדובר באמת בבעלי חיים אגואיסטיים ששומרים בכל מצב על ריחוק, ניזונים במבשר ובררנים במזונם. הטיפול בציפורניהם דורש התמחות. ביכולתם להגיע לכל פינה בבית המגדל ולגרום לנזקים ולמרות זאת להראות תמימים כאילו לא ידם במעשה. היכולת לחנך אותם מוגבלת בהרבה מהיכולת לחנך כלבים. הם ממשפחה טובה שגם הנמרים נמצאים בה. חתולי בר ובכלל טורפים שעיסוקם מבוקר עד ליל בעיקר בליל לעשות צרות לחיות אחרות. ובכך היה לי חידוש מסוים הם מסתפקים בתנומות חטופות לאחר ששבעו ויוצאים שוב לחיפוש אחר יצורים חלשים מהם מפתיעים וטורפים. הם לא מאושרים כמו הכלבים שאתה שב הביתה ולא חשים חלק מהמשפחה המורחבת. מבחינתם אתה "הפרייר" שדואג לצרכים שלהם לא הרבה מעבר לכך. האינטלגנציה שלהם לא משהו. יש בינם סוגים רבים מכוערים יותר , מכוערים פחות. מחירם גבוה ויש המוכנים לשלם. הם סובלים מבעיות מנשירת שיער מפציעות, מבעיות עיכול המחייבות ניתוחים. למרות מחלותיהם מאריכים ימים יותר מהכלבים. יצאתי מהרופא ופגשתי בהם שוב ברחובות תל אביב והאמת שיחסי אליהם נשאר כפי שהיה. ביני לבינם ממשיך לעבור "חתול שחור" אני עדיין מבין מדוע הכלבים אינם מסוגלים לסבול אותם אם כי לזכותם כמובן אכילת נברנים ונחשים אבל גם גוזלים ובשר שהושאר להפשרה על השולחן (זה לא כתוב בספר זה מניסיון אישי) בכל מקרה בספר מידע רב הוא מומלץ לאוהבי היצורים האלו . מה קרה בסופו של הספר לא אגלה כך שהגבלתי את עצמי כמתבקש לא לגלות את הסוף ולא לחשוף פרטים מהעלילה-מה גם שלא הספקתי לסיים את הספר אולי בפעם הבאה בהמשך הטיפול. וזאת בתנאי שאשכח להצטייד בספר מעניין יותר .

אין לי חתול וגם לא יהיה לי. "נתקעתי" בתור לרופא השיניים כל הספרים והעיתונים על השולחן בחדר ההמתנה ברוסית. או עוסקים ב"תחום המלבב" של רפואת השיניים. ורק ספר אחד בעברית ושמו כפי שמופיע כאן. (יש לו מקבילה על כלבים). וששם החתול אינו דיוויד טיילור. זהו שמו של הכותב. ספר שלם שעינינו חתולים לסוגיהם השונים. לטיפול שהם צורכים במהלך חייהם.לחינוכם. בינתיים מסתבר שרופאנו איחר באותו יום בגלל תנאי מזג האויר וההמתנה התמשכה ותור אחר לרופא היה רק לעוד שבועות מספר. זו השתלה לא צחוק. בהיותי איש נטול סמרטפון נאלצתי לבלות זמן ממושך עם ספר זה. הזמן אפשר לי לחדור לחיי היצורים הטורפים הפרוותיים הללו השורצים בחדרי האשפה בשכונתי ומעולם לא עוררו אצלי סימפטיה ועיניין מיוחדים. (להבדיל מכלבים שזה ספור אחר לגמרי). מדובר באמת בבעלי חיים אגואיסטיים ששומרים בכל מצב על ריחוק, ניזונים במבשר ובררנים במזונם. הטיפול בציפורניהם דורש התמחות. ביכולתם להגיע לכל פינה בבית המגדל ולגרום לנזקים ולמרות זאת להראות תמימים כאילו לא ידם במעשה. היכולת לחנך אותם מוגבלת בהרבה מהיכולת לחנך כלבים. הם ממשפחה טובה שגם הנמרים נמצאים בה. חתולי בר ובכלל טורפים שעיסוקם מבוקר עד ליל בעיקר בליל לעשות צרות לחיות אחרות. ובכך היה לי חידוש מסוים הם מסתפקים בתנומות חטופות לאחר ששבעו ויוצאים שוב לחיפוש אחר יצורים חלשים מהם מפתיעים וטורפים. הם לא מאושרים כמו הכלבים שאתה שב הביתה ולא חשים חלק מהמשפחה המורחבת. מבחינתם אתה "הפרייר" שדואג לצרכים שלהם לא הרבה מעבר לכך. האינטלגנציה שלהם לא משהו. יש בינם סוגים רבים מכוערים יותר , מכוערים פחות. מחירם גבוה ויש המוכנים לשלם. הם סובלים מבעיות מנשירת שיער מפציעות, מבעיות עיכול המחייבות ניתוחים. למרות מחלותיהם מאריכים ימים יותר מהכלבים. יצאתי מהרופא ופגשתי בהם שוב ברחובות תל אביב והאמת שיחסי אליהם נשאר כפי שהיה. ביני לבינם ממשיך לעבור "חתול שחור" אני עדיין מבין מדוע הכלבים אינם מסוגלים לסבול אותם אם כי לזכותם כמובן אכילת נברנים ונחשים אבל גם גוזלים ובשר שהושאר להפשרה על השולחן (זה לא כתוב בספר זה מניסיון אישי) בכל מקרה בספר מידע רב הוא מומלץ לאוהבי היצורים האלו . מה קרה בסופו של הספר לא אגלה כך שהגבלתי את עצמי כמתבקש לא לגלות את הסוף ולא לחשוף פרטים מהעלילה-מה גם שלא הספקתי לסיים את הספר אולי בפעם הבאה בהמשך הטיפול. וזאת בתנאי שאשכח להצטייד בספר מעניין יותר .