“החתול מאת ד.ט הוא ספר חובה . אחרי שתקראו אותו ותשוו אותו לחתול שלכם תווכחו לדעת ששום דבר ממה שקראתם לא בדיוק מסתדר .
זה לא שהחתול שלכם עושה לכם דווקא אלא להפך ,
חתול הוא בעל חיים מיוחד .
ספר לא יכול להגדיר את האישיות הרגישה הזו .
בשביל רוב האנשים חתול הוא בעל חיים שישן 20 שעות ביממה ובזמן שהוא ער הוא אוכל , מלקק את עצמו , עוד פעם אוכל , עושים צרכיו בארגז , מלקק את עצמו , צופה בערוץ 48 בשידור חוזר של התוכנית השופטת ג'ודי ושוב חוזר לישון .
אבל החתול הוא לא כלב , כלב הוא בעל חיים שנועד לרצות את בעליו . אם הבעלים יקומו בארבע בבוקר גם הכלב יקום .
אם הבעלים יהיה עצוב גם הכלב יהיה עצוב ,
אצל חתול זה לא עובד ככה , גם אם תקום בארבע בבוקר כדי לקום למשמרת בוקר ותעיר האת חתולך שמתכרבל אי שם בין הכרית של הספה לשמיכת צמר הוא לא ישתף פעולה ובצדק
כי יש לו שכל ,
איזה בעל חיים נורמלי חוץ מהאדם מסכים להתעורר בארבע בבוקר כדי לצאת לעבודה ? כאילו שנגמרו השעות הנורמליות .
חתול הוא בעל חיים חכם ואנין טעם ,
אי אפשר לתמרן אותו .
אם אתה רוצה לפנק אותו ואתה קונה 2 קרטיבי גלידות - אחת של ג'ויה ואחד של פלדמן שהיה במבצע
ואתה נותן לחתול את זה של פלדמן , אתה פשוט ברגע אחד הורס חברות אמיתית
כי החתול אולי לא יודע לדבר אבל החתול גם לא פרייאר
הוא יודע טוב מאוד שברגע זה תימרנת אותו .
ואם אתה חושב שזה יעבור כאילו כלום אתה טועה . כלב זה עולם אחר , כלב גם אם תתן לו נקניקיה של גוליבר הוא מבחינתו יהיה נאמן אלייך עד סוף החיים
אבל חתול לא .
אני מאוד מעריך את הספרים האלו והחתול מאת ד.ט באמת מנסה לתת עצות טובות והוא נותן .
והוא גם נותן סקירה ,
אני עד ליום בו קראתי את הספר לא ידעתי שהחתול שלי בריטי .
לא שזה עשה עליו רושם אחרי שסיפרתי לו .
מה שהספר גם מסקר הוא הרגלי יציאה של חתולים , שבתאוריה הוא צודק .
אבל רק בתאוריה .
לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו בסך הכל משפחה חתולית אחת גדולה ומאושרת .
החתול מבחינתו לא מבין שאנחנו עושים לו טובה בזה שאנחנו מגדלים אותו , הוא מבחינתו בטוח במאה אחוזים שהוא מגדל אותנו ומגונן עלינו ולך עכשיו תוציא את זה מהראש החתולי שלו .
הוא בעל חיים מדהים .
הוא מסוגל להתמודד עם כלבים , עם חולדות , עם נחשים , עם תיקנים אבל לחיה אחת הוא לא מסוגל וזה לפרעושים וגם קרדיות .
שימרו על חתולכם , הגנו עליו , תנו לו המון חום ואהבה
רצוי לחכך ראש בראש - זו מחווה חתולית אצילית מימים עברו .
ותקראו את המדריך הוא באמת מצויין .”

“אין לי חתול וגם לא יהיה לי. "נתקעתי" בתור לרופא השיניים כל הספרים והעיתונים על השולחן בחדר ההמתנה ברוסית. או עוסקים ב"תחום המלבב" של רפואת השיניים. ורק ספר אחד בעברית ושמו כפי שמופיע כאן. (יש לו מקבילה על כלבים). וששם החתול אינו דיוויד טיילור. זהו שמו של הכותב.
ספר שלם שעינינו חתולים לסוגיהם השונים. לטיפול שהם צורכים במהלך חייהם.לחינוכם. בינתיים מסתבר שרופאנו איחר באותו יום בגלל תנאי מזג האויר וההמתנה התמשכה ותור אחר לרופא היה רק לעוד שבועות מספר. זו השתלה לא צחוק. בהיותי איש נטול סמרטפון נאלצתי לבלות זמן ממושך עם ספר זה.
הזמן אפשר לי לחדור לחיי היצורים הטורפים הפרוותיים הללו השורצים בחדרי האשפה בשכונתי ומעולם לא עוררו אצלי סימפטיה ועיניין מיוחדים. (להבדיל מכלבים שזה ספור אחר לגמרי). מדובר באמת בבעלי חיים אגואיסטיים ששומרים בכל מצב על ריחוק, ניזונים במבשר ובררנים במזונם. הטיפול בציפורניהם דורש התמחות. ביכולתם להגיע לכל פינה בבית המגדל ולגרום לנזקים ולמרות זאת להראות תמימים כאילו לא ידם במעשה.
היכולת לחנך אותם מוגבלת בהרבה מהיכולת לחנך כלבים. הם ממשפחה טובה שגם הנמרים נמצאים בה. חתולי בר ובכלל טורפים שעיסוקם מבוקר עד ליל בעיקר בליל לעשות צרות לחיות אחרות. ובכך היה לי חידוש מסוים הם מסתפקים בתנומות חטופות לאחר ששבעו ויוצאים שוב לחיפוש אחר יצורים חלשים מהם מפתיעים וטורפים. הם לא מאושרים כמו הכלבים שאתה שב הביתה ולא חשים חלק מהמשפחה המורחבת. מבחינתם אתה "הפרייר" שדואג לצרכים שלהם לא הרבה מעבר לכך. האינטלגנציה שלהם לא משהו.
יש בינם סוגים רבים מכוערים יותר , מכוערים פחות. מחירם גבוה ויש המוכנים לשלם. הם סובלים מבעיות מנשירת שיער מפציעות, מבעיות עיכול המחייבות ניתוחים. למרות מחלותיהם מאריכים ימים יותר מהכלבים. יצאתי מהרופא ופגשתי בהם שוב ברחובות תל אביב והאמת שיחסי אליהם נשאר כפי שהיה. ביני לבינם ממשיך לעבור "חתול שחור" אני עדיין מבין מדוע הכלבים אינם מסוגלים לסבול אותם אם כי לזכותם כמובן אכילת נברנים ונחשים אבל גם גוזלים ובשר שהושאר להפשרה על השולחן (זה לא כתוב בספר זה מניסיון אישי) בכל מקרה בספר מידע רב הוא מומלץ לאוהבי היצורים האלו .
מה קרה בסופו של הספר לא אגלה כך שהגבלתי את עצמי כמתבקש לא לגלות את הסוף ולא לחשוף פרטים מהעלילה-מה גם שלא הספקתי לסיים את הספר אולי בפעם הבאה בהמשך הטיפול. וזאת בתנאי שאשכח להצטייד בספר מעניין יותר .”

“עוד כלי עזר אינפורמטיבי לטיפול בחתולים, אחד המדריכים הטובים (תמיד טוב שיהיה בבית יותר מאחר, כי כל מדריך כולל מידע אחר ושונה, אז הם משלימים אחד את השני)
בהמשך להמלצה שלי על המדריך לחתול, כדאי שגם את זה יהיה בבית.

מומלץ בגירגורים ! :)”

“לבעלי החתולים ספר חובה.”