ביקורת ספרותית על חנה מאת איתי לב
ספר מעולה

---

ספר מקסים, כתוב יפה, קליל.
סיפורה של הילדה הירושלמית חנה המאבדת את הוריה בתאונת דרכים.
חנה ואחיה יוני עוברים להתגורר בביתה של הסבתא רבקה.
חבריה מילדות בני, אלון וחנן מלווים אותה בהמשך חייה, שומרים עליה, ותומכים בה, ולמעשה שלושתם מתאהבים בה. בין החבורה נוצרת ידידות כנה ואמיתית.
הארבעה מתגייסים לשרותם הצבאי.חנה אלון וחנן מסיימים את שרותם בהצלחה, ואילו בני נפצע בפעילות בלבנון. באותה פעילות מאבד בני את מפקדו יוסי.
הטראומה ההלם הפציעה שלו, ופציעתם של חבריו הזועקים לעזרה מלווים את בני גם לאחר החלמתו.
בני מאוהב בחנה ומבקש את קירבתה, מצב זה גורם להתרסקות ולפירוד בין החברים.
הסיפור כתוב בצורה יפה מאוד. אי אפשר להניח את הספר מהידיים.
סוף הסיפור מאוד מפתיע, ולכן אני לא מתכוונת להרוס לכם את הקריאה.
מאוד מסקרן אותי לדעת מדוע הסופר קרא לספר "חנה" ולא שם אחר?
ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של חנוש
» ביקורות נוספות על חנה