#
מה שמעניין בעלילת הסיפור הזה אינו סיפור הפשע או הסודות המשפחתיים, אלא רקע הסיפור. מדובר בתושבי עיירות כפריותהנמצאות סמוך להרי הקסקייד באורגון. חלק מהתושבים הם "נערכים", כלומר, מתכוננים ליום הדין או ימים נוראים שהם בטוחים שיגיעו, כשהעולם ייחרב ויהיה עליהם לשרוד דיסטופיה. הם אוגרים כלי נשק ומזון שיכול להחזיק מעמד לאורך זמן, או שעבר טיפול בייבוש או בואקום. הם מכינים לעצמם קהילה תומכת, שמורכבת מאנש

הסופרת מיה שרידן זכורה לי לטובה מהספר שפורסם בזמנו "קולו של ארצ'ר".

הכתיבה של מיה ממכרת ולא מניחה לקורא להניח את הספר. אין הנחות בספר הזה ויש תיאורים ותכנים קשים לעיכול.

הכול מתחיל בג'וזי סטראטון בת ה-19. סטודנטית בקולג' עם משקעים מהעבר. אבא שעזב את הבית ואימא שהתעללה בה.

ג'וזי נחטפת על ידי מטורף ומוחזקת במשך תקופה ארוכה בבניין נטוש, מטונף עם עכברושים מטיילים. היא כבולה, נאנסת על בסיס

כמה שאני אוהב את ריילי סאגר!!! וזה בעיניי הספר הטוב ביותר שלו עד כה!!! 🏆🥇
אני לא מאמין שחיכיתי כ"כ הרבה זמן כדי לקרוא את הספר הזה. זהו ספר מעולה וסוחף, שמשלב אלמנטים על טבעיים בדיוק כמו שאני אוהב. העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של קייסי, גיבורת הספר. זהו סיפור שהטוב והרע שזורים בו יחד בקשר הדוק. הוא עוסק בצדק ובנקמה, ובמה שעלול לקרות כשלוקחים את החוק לידיים. הקריאה קולחת והדפים מתעופפים במהי

קומדיה רומנטית - זה לא!
וחבל. כי אהבתי את שם הספר, אפילו הכריכה הסכרינית לא צרמה לי.
ובמאמר מוסגר: נכון - כל אחד יכול להחליט שהוא כותב ספר, אבל זה שקומדיה רומנטית זה ז'אנר קליל לקריאה לא אומר שקליל לכתוב אותו...
למחברות הספר, שמסתבר ששילוב שמותיהן יצר את שם הסופרת הרשום בכריכה - היה חשוב להדגיש שהן באות מעולם אקדמי נחשב ביותר (אחת דוקטורט למדעי מוח והשנייה יועצת יוקרתית בתיכון עם נוער מסכן), לכן

״הבית שמעבר לאגם״-ריילי סאגר



מטאור הוצאה לאור

364 דף



המספרת בגוף ראשון, קייסי פלטשר, שחקנית ידועה ואלמנה, שבעלה טבע באגם שנה לפני, עוברת לגור בבית המשפחה על אגם גרין בוורמונט.

זה בית שבו בילתה תמיד בילדות בחופשות מביה״ס, עם מרני בת דודתה וחברה טובה.

עכשיו, חמושה בוויסקי ומשקפת, היא עוברת לגור שם.

יש שם חמישה בתים פרטיים שונים שנבנו שונים זה מזה, יש את אלי שנחשב המסדר של

ספר חביב ששמו לא מעיד על תוכנו. אומנם הוא כולל קשר שמתחיל בהתכתבות ויש במכתבים מידי פעם בדיחות המרמזות על... אבל המכתבים רחוקים מלהיות מלוכלכים ואולי ההיפך הוא הנכון. עלילת הספר החזירה אותי לתמימות של פעם, כשאנשים היו עוד כותבים זה לזה מכתבים בכתב יד, שולחים בדואר ומצפים לתשובה במשך שבוע לפחות. גם לי היה חבר לעט, אחד לפחות ועל כן יכולתי להתחבר ולהזדהות ביתר קלות - בעיקר לתחושת הצפייה בין מכתב למכת

ספר טיסה/חופשה נהדר! זה בדיוק מה שהייתי צריכה. התחלתי לקרוא במטוס וסיימתי במהלך החופשה.

זו קומדיה רומנטית מתקתקה וצפוייה מראש שמביאה לנו את סיפורה של אוליב, שבזכות האלרגיה שלה ניצלת מהרעלת מזון ומקבלת חופשה במתנה, במקום אחותה התאומה. היא נאלצת לטוס לחופשה יחד עם אית'ן, שאותו היא שונאת.

אין כאן איזו יצירת מופת, אלא ספר קליל, משעשע וכתוב היטב. לפעמים כשאני מחפשת סרט בא לי לצפות בקומדיה רומנט

טובבבבב, מזמן לא נהנתי ככה מספר.
הספר מספר את סיפורה של אוליב שבחתונה של אחותה כולם חטפו הרעלת מזון חוץ ממנה ומאית׳ן, האח של החתן. ירח הדבש המתוכנן כבר היה משולם ללא אפשרות ביטול, אז אוליב ואית׳ן שהוא האויב שלה, טסו ביחד.
זה היה ספר כל כך חמודדדדדד!! הקומדיה הרומנטית המושלמת.
העמודים פשוט התדפדפו לי בקצב מסחרר, לא הרגשתי שאני קוראת בכלל, צווחתי בקול רם כמו ילדה קטנה מהתלהבות, צרחתי שאני חייבת ש

וואו איזה ספר מעולה .
שוב זוג הסופרות הללו יוצרות עלילה נהדרת.
הספר גם הצחיק אותי בחלקו גם גרם לי לעצב קל בהחלט יש בו הכל, זה לא עוד סיפור על הנערה הפשוטה שמתאהבת במיליונר כמו רוב ספרי הזאנר .
הספר מספר על לוקה-האמריקאית וגריפין-הבריטי שבתור ילדים היו חברים לעט,
ולאחר 8 שנים של ניתוק חוזרים לחיים של אחד של השני מה שמתחיל כהתכתבות תמימה הופך ליהות סיפור אהבה יפהפה .

הספר הזה הוא רומן אירוטי