“וואו כמה נהניתי מהספר!!! בחרתי אותו לקראת יום כיפור כי השם קרץ לי ונשמע מתאים לתקופה ואחרי שני ספרים של פרדריק בקמן שקראתי בעבר סמכתי עליו שיספק את הסחורה. ואיזה כיף שהוא לא איכזב! למרות שהיו פה ושם מריחות (באמת שממש טיפה) נהניתי מכל רגע, התרגשתי וצחקתי בקול ולקראת הסוף ממש לא רציתי שייגמר. העלילה משלבת תובנות חכמות על החיים לצד הומור שחור וההבנה שאתה יכול להעביר חיים שלמים בלי להכיר באמת את מי שנ”

“הספר הזה הוא לא "איש ושמו אובה", אבל הוא בהחלט חמוד וחינני. ספר שכתוב מנקודת המבט של ילדה בת שבע, סליחה... כמעט שמונה כמובן, מראה לך זווית ראייה שונה. את הדברים שרואים מגובה מטר עשרים לא רואים משם וכך הפגמים הקטנים והמציקים של המבוגרים נפרשים במלוא הגיחוך. זה מכור לקפה, זו אופה עוגיות כל הזמן ואחר עסוק בריצה ובחטיפי חלבון. לכאורה, דמויות חד מימדיות וחסרות עומק, אך ממש לא - כי אם נקשיב לאלזה, אב”

“בראיון עם קמילה לקברג ביוטיוב. התרשמתי שמדובר באשה מאד אנטיליגנטית, מודעת לכך שהיא לא תכתוב את "מלחמה ושלום" הבא, או ספר שיזכה בפוליצר. המטרה שלה, לדבריה: "לכתוב ספר שהקורא יתקשה להתנתק ממנו עד חמש בבוקר". במקרה שלי, זה די קורה. בשנה האחרונה קראתי את כל סדרת ספרי פילבקה שתורגמו לאנגלית, כל ספר בערך ביומיים, ונהניתי מאד. אז כמו בסדרות, שלפעמים תצפה בסדרות כמו "הסמויה" וסופרנוס, ולפעמים תהנה מאיזה ד”

“ספר מקסים ומלא דמיון ומחשבה. אלסה, עוד לא בת שמונה (ונוהגת להזכיר את זה הרבה), היא ילדה מקסימה ומיוחדת שמגלה יותר מידי על החיים ומצליחה להתמודד עם הכל. סבתא של אלסה אולי מתה (כמו שגם כתוב בתקציר), אבל היא מלווה אותה לאורך כל הספר ואלסה ממשיכה לזכור ולהזכיר אותה. סבתא שלה יצרה לה עולם מלא דמיון ואגדות, כדי לעזור לה להתמודד עם כל הקשיים שילדה בגיל הזה לא באמת צריכה לחוות, ובספר העולם מתקשר ומתחבר”

“וואו כמה נהניתי מהספר!!! בחרתי אותו לקראת יום כיפור כי השם קרץ לי ונשמע מתאים לתקופה ואחרי שני ספרים של פרדריק בקמן שקראתי בעבר סמכתי עליו שיספק את הסחורה. ואיזה כיף שהוא לא איכזב! למרות שהיו פה ושם מריחות (באמת שממש טיפה) נהניתי מכל רגע, התרגשתי וצחקתי בקול ולקראת הסוף ממש לא רציתי שייגמר. העלילה משלבת תובנות חכמות על החיים לצד הומור שחור וההבנה שאתה יכול להעביר חיים שלמים בלי להכיר באמת את מי שנ”

“הספר הזה הוא לא "איש ושמו אובה", אבל הוא בהחלט חמוד וחינני. ספר שכתוב מנקודת המבט של ילדה בת שבע, סליחה... כמעט שמונה כמובן, מראה לך זווית ראייה שונה. את הדברים שרואים מגובה מטר עשרים לא רואים משם וכך הפגמים הקטנים והמציקים של המבוגרים נפרשים במלוא הגיחוך. זה מכור לקפה, זו אופה עוגיות כל הזמן ואחר עסוק בריצה ובחטיפי חלבון. לכאורה, דמויות חד מימדיות וחסרות עומק, אך ממש לא - כי אם נקשיב לאלזה, אב”

“בראיון עם קמילה לקברג ביוטיוב. התרשמתי שמדובר באשה מאד אנטיליגנטית, מודעת לכך שהיא לא תכתוב את "מלחמה ושלום" הבא, או ספר שיזכה בפוליצר. המטרה שלה, לדבריה: "לכתוב ספר שהקורא יתקשה להתנתק ממנו עד חמש בבוקר". במקרה שלי, זה די קורה. בשנה האחרונה קראתי את כל סדרת ספרי פילבקה שתורגמו לאנגלית, כל ספר בערך ביומיים, ונהניתי מאד. אז כמו בסדרות, שלפעמים תצפה בסדרות כמו "הסמויה" וסופרנוס, ולפעמים תהנה מאיזה ד”

“ספר מקסים ומלא דמיון ומחשבה. אלסה, עוד לא בת שמונה (ונוהגת להזכיר את זה הרבה), היא ילדה מקסימה ומיוחדת שמגלה יותר מידי על החיים ומצליחה להתמודד עם הכל. סבתא של אלסה אולי מתה (כמו שגם כתוב בתקציר), אבל היא מלווה אותה לאורך כל הספר ואלסה ממשיכה לזכור ולהזכיר אותה. סבתא שלה יצרה לה עולם מלא דמיון ואגדות, כדי לעזור לה להתמודד עם כל הקשיים שילדה בגיל הזה לא באמת צריכה לחוות, ובספר העולם מתקשר ומתחבר”