“# מה שמעניין בעלילת הסיפור הזה אינו סיפור הפשע או הסודות המשפחתיים, אלא רקע הסיפור. מדובר בתושבי עיירות כפריותהנמצאות סמוך להרי הקסקייד באורגון. חלק מהתושבים הם "נערכים", כלומר, מתכוננים ליום הדין או ימים נוראים שהם בטוחים שיגיעו, כשהעולם ייחרב ויהיה עליהם לשרוד דיסטופיה. הם אוגרים כלי נשק ומזון שיכול להחזיק מעמד לאורך זמן, או שעבר טיפול בייבוש או בואקום. הם מכינים לעצמם קהילה תומכת, שמורכבת מאנש”

“הסופרת מיה שרידן זכורה לי לטובה מהספר שפורסם בזמנו "קולו של ארצ'ר". הכתיבה של מיה ממכרת ולא מניחה לקורא להניח את הספר. אין הנחות בספר הזה ויש תיאורים ותכנים קשים לעיכול. הכול מתחיל בג'וזי סטראטון בת ה-19. סטודנטית בקולג' עם משקעים מהעבר. אבא שעזב את הבית ואימא שהתעללה בה. ג'וזי נחטפת על ידי מטורף ומוחזקת במשך תקופה ארוכה בבניין נטוש, מטונף עם עכברושים מטיילים. היא כבולה, נאנסת על בסיס”

“ספר חביב ששמו לא מעיד על תוכנו. אומנם הוא כולל קשר שמתחיל בהתכתבות ויש במכתבים מידי פעם בדיחות המרמזות על... אבל המכתבים רחוקים מלהיות מלוכלכים ואולי ההיפך הוא הנכון. עלילת הספר החזירה אותי לתמימות של פעם, כשאנשים היו עוד כותבים זה לזה מכתבים בכתב יד, שולחים בדואר ומצפים לתשובה במשך שבוע לפחות. גם לי היה חבר לעט, אחד לפחות ועל כן יכולתי להתחבר ולהזדהות ביתר קלות - בעיקר לתחושת הצפייה בין מכתב למכת”

“ספר טיסה/חופשה נהדר! זה בדיוק מה שהייתי צריכה. התחלתי לקרוא במטוס וסיימתי במהלך החופשה. זו קומדיה רומנטית מתקתקה וצפוייה מראש שמביאה לנו את סיפורה של אוליב, שבזכות האלרגיה שלה ניצלת מהרעלת מזון ומקבלת חופשה במתנה, במקום אחותה התאומה. היא נאלצת לטוס לחופשה יחד עם אית'ן, שאותו היא שונאת. אין כאן איזו יצירת מופת, אלא ספר קליל, משעשע וכתוב היטב. לפעמים כשאני מחפשת סרט בא לי לצפות בקומדיה רומנט”

“# מה שמעניין בעלילת הסיפור הזה אינו סיפור הפשע או הסודות המשפחתיים, אלא רקע הסיפור. מדובר בתושבי עיירות כפריותהנמצאות סמוך להרי הקסקייד באורגון. חלק מהתושבים הם "נערכים", כלומר, מתכוננים ליום הדין או ימים נוראים שהם בטוחים שיגיעו, כשהעולם ייחרב ויהיה עליהם לשרוד דיסטופיה. הם אוגרים כלי נשק ומזון שיכול להחזיק מעמד לאורך זמן, או שעבר טיפול בייבוש או בואקום. הם מכינים לעצמם קהילה תומכת, שמורכבת מאנש”

“הסופרת מיה שרידן זכורה לי לטובה מהספר שפורסם בזמנו "קולו של ארצ'ר". הכתיבה של מיה ממכרת ולא מניחה לקורא להניח את הספר. אין הנחות בספר הזה ויש תיאורים ותכנים קשים לעיכול. הכול מתחיל בג'וזי סטראטון בת ה-19. סטודנטית בקולג' עם משקעים מהעבר. אבא שעזב את הבית ואימא שהתעללה בה. ג'וזי נחטפת על ידי מטורף ומוחזקת במשך תקופה ארוכה בבניין נטוש, מטונף עם עכברושים מטיילים. היא כבולה, נאנסת על בסיס”

“ספר חביב ששמו לא מעיד על תוכנו. אומנם הוא כולל קשר שמתחיל בהתכתבות ויש במכתבים מידי פעם בדיחות המרמזות על... אבל המכתבים רחוקים מלהיות מלוכלכים ואולי ההיפך הוא הנכון. עלילת הספר החזירה אותי לתמימות של פעם, כשאנשים היו עוד כותבים זה לזה מכתבים בכתב יד, שולחים בדואר ומצפים לתשובה במשך שבוע לפחות. גם לי היה חבר לעט, אחד לפחות ועל כן יכולתי להתחבר ולהזדהות ביתר קלות - בעיקר לתחושת הצפייה בין מכתב למכת”

“ספר טיסה/חופשה נהדר! זה בדיוק מה שהייתי צריכה. התחלתי לקרוא במטוס וסיימתי במהלך החופשה. זו קומדיה רומנטית מתקתקה וצפוייה מראש שמביאה לנו את סיפורה של אוליב, שבזכות האלרגיה שלה ניצלת מהרעלת מזון ומקבלת חופשה במתנה, במקום אחותה התאומה. היא נאלצת לטוס לחופשה יחד עם אית'ן, שאותו היא שונאת. אין כאן איזו יצירת מופת, אלא ספר קליל, משעשע וכתוב היטב. לפעמים כשאני מחפשת סרט בא לי לצפות בקומדיה רומנט”