מכירים את זה כשאתם קוראים לפני השינה וצריכים לקום ממש מוקדם אז אתם מבטיחים לעצמכם "עוד חצי שעה ולישון!"
ובפעם הבאה שאתם מרימים את הראש לשעון כבר עברו 40 דקות!
ו"נו... עוד 10 דקות... וזהו זהו זהו!"
ואז עוברת עוד חצי שעה! ואז כבר 1:30 בלילה! כשצריך לקום ב6:00
ואז.. "רק עד סוף העמוד" וכבר 3:00 בלילה..
ברגע זה אתם מבינים.. שזהו..זה כבר מעבר לשליטה עצמית..
ורק שזה יגמר זה יגמר... ותזכו בחי

מספר טוב צריך להחלים.


הביקורת הקודמת שלי על ספר של הוב היה בסיומה של טרילוגיית הרואים למרחק. ןכן, די איבדתי את עצמי שם.

זה קשה.
זה באמת נורא נורא קשה.
מאיפה להתחיל? מאיפה להתחיל את הרושם שהותירה הסדרה הזו עלי? איך לתאר את הרגשות שלי?

אי אפשר. פשוט בלתי אפשרי.
מזה הרבה זמן, ספר הצליח לגרום לי לבכות.
וזה, לא סתם דמעה בודדת, אלא יותר.

ואני יושבת כאן מול המחשב, אצבעותי על המקלדת, ופש

זהירות ספויילר -
מי שלא קרא את הספר עדיין שלא יקרא את הביקורת !!

סיימתי את הספר היום בבוקר ברגשות מעורבים ,
מצד אחד אני שמחה שסיימתי לקרוא על מעלליו של פיץ אביר הרואה למרחק
ומצד שני זה אומר שסיימתי לקרוא על מעלליו של פיץ אביר הרואה למרחק !!

אני יכולה לומר באמת ובתמים שסדרת הספרים הנ"ל היא אחת מהיפות שקראתי .

הדמות של הליצן כלכך טראגית והדרך שבה הוא מוכן להקריב את הכל למען פיץ רק גו

מומלץ מומלץ מומלץ,
ספר מדהים כמו כל קודמיו לסדרה.. מותח ומרתק, בכל פעם שנדמה כי אתה צופה את מה שהולך לקרות הכל מתהפך, עלילה מרתקת ביותר!
הדבר העצוב היחיד מגיע כשמסיימים את הספר ומגלים שאחריו נשאר לקרוא עוד ספר אחד אחרון בסדרה.. בשונה מהספרים הקודמים הספר נגמר בסימן שאלה שמונע ממך לא לרוץ לספר הבא!