בשבוע שעבר הכריזו מדעני נאס"א על גילוי מערכת חדשה של כוכבי לכת, מחוץ למערכת השמש שלנו. כל העולם האסטרונומי געש משמחה. אף אחד לא ראה אפילו את קצה קצהו של אחד מכוכבי הלכת האלה, אבל מספיק שאנשי נאס"א דיברו - והנה הוכחה לקיומו של עולם חדש. לעומת זה אם כמה אנשים ידווחו, מכל מיני מקומות בעולם, על הבחנה ברוח רפאים, הכל יפרצו בצחוק על השטות הזאת בלי להתחשב בכמות הלא מבוטלת של האנשים המדווחים על תצפיות מה

יש הרבה אנשים מפורסמים ממפעם שכל אחד מהם המציא איזה משהו כמו בל מהטלפון או פיתגורס מהמשולש שלו או זה שהמציא את המכסה של הביוב (שהוא דוקא לא מפורסם ולא הצלחתי למצוא איך היה השם שלו). בכל מקרה אלה אנשים שהיה להם האומץ להגיד או לעשות משהו שאף אחד קודם לא עשה ואני בטוח היו הרבה שאמרו עליהם איזה שטויות הם עושים או מדברים ובכל זאת הם עשו. אבל אנחנו היום חיים איפה שאנחנו לא רק בגלל האנשים האלה. הרבה זה ב

אלכסנדר פון הומבולדט וקרל פרידריך גאוס.

שני מדענים ענקים שחיו בגרמניה של סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

האחד חוקר ארצות, חוקר טבע, אבי הגאוגרפיה המודרנית. תרם רבות לבוטניקה, לזואולוגיה ולתחומי מדע רבים אחרים. זרם הומבולדט, שלחופי אמריקה הדרומית קרוי על שמו.

השני היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. גאוס תרם רבות בתחומי האלגברה, תורת המספרים, אנליזה מתמטית, סטט

זה קשה להיות חריג. תמיד הייתי החכם של הכיתה. "הגאון". זה לא קל. תמיד הייתי זה שהיה לו את כל התשובות, תמיד עניתי על הכול, ותמיד הגיע שלב בשיעור שהמורה הייתה נאנחת ואומרת "עוד מישהו חוץ מעומר יודע את התשובה?". כן,הייתי הילד הזה.
אם תשאלו אותי מאיפה זה הגיע, החוכמה הזאתי, אז לדעתי זה פשוט משהו נרכש. אני לא מאמין שאנחנו מחולקים לאנשים חכמים ולאנשים טיפשים. אני לא חושב שנולדים חכמים או נולדים טיפשים.