“# המפרי ואן ויינן, מבקר ספרות באמצע שנות השלושים שלו, נולד וחי כל ימיו כג'נטלמן. חינוך מצויין של קלאסיקונים ופילוסופים, חיים נוחים של קריאה וכתיבה, כסף שהגיע מירושה ושום טירדה בצורת עבודה. יום אחד נסע המפרי במעבורת לבקר ידיד, תאונה, המעבורת התהפכה, המפרי הועף למי הקרח ונאסף על ידי ספינה מקרית. מהרגע הזה חייו התהפכו. הקברניט של הספינה לציד כלבי ים שאספה אותו, איבד איש צוות. לא רק שסירב להחזיר א”

“אמן הסיפור הפסיכולוגי-רגשי עושה זאת שוב. אין הרבה סופרים שמסוגלים להיות מעולים בכתיבת רומן מלא וגם בנובלות. שטפן צוויג הוא אחד מהם. צוויג לוקח אותנו הפעם אל קולוניה הודית מרוחקת. שני גברים נפגשים על סיפון אוניה החוזרת ממזרח אסיה לאירופה, לאחד סוד כמוס וסיפור מעניין ולשני סבלנות להקשיב. המספר הוא רופא, יום אחד נכנסת לקליניקה שלו אשה יפהפיה, הוא מסוחרר מיופיה, היא מתנהגת בצורה גסה וחצופה ולאחר ש”

“הנה הסיבה למה יש כל מיני סיפורים קצרצרים ולמה כדאי להוציא אותם כספרים בפני עצמם, אפילו אם יהיו דקים ולא כמחוברים בספר אחד גדול; ובכן, כי כל סיפור מגיע לו התבנית של הספר שתהיה רק שלו. אצל צוויג אני רואה את זה, את הכישרון לבסס יכולות של ספר עב כרס, בספר עם עלילה שפרושה על לא הרבה עמודים. עצם העובדה שאני קורא ספר, אפילו קצר, כשהוא עומד בפני עצמו - שם נמצא הכבוד המגיע לו. (לא שזה באמת משנה, אבל”

“זהו אחד מהסיפורים המוזרים שנתקלים בהם ואשר בסיום קריאתם מבינים מהי גאונות - יש כאן מהלך אירועים שהיה קשה בעבורי לצפות את אחריתו, דמויות צבעוניות ותוססות על גבי סיפונה של ספינה בדרכה חזרה לאירופה, וכל זה משתלב סביב פרשה תמוהה שכוללת אישה בהיריון לא רצוי, רופא גרמני שהעתיק את מקום מגוריו למזרח הרחוק האקזוטי ומספר עלום שם שמספר את הסיפור זמן רב לאחר שהבלתי נמנע קרה. הרופא, אומלל שכמותו, אכול שגרתי”

“# המפרי ואן ויינן, מבקר ספרות באמצע שנות השלושים שלו, נולד וחי כל ימיו כג'נטלמן. חינוך מצויין של קלאסיקונים ופילוסופים, חיים נוחים של קריאה וכתיבה, כסף שהגיע מירושה ושום טירדה בצורת עבודה. יום אחד נסע המפרי במעבורת לבקר ידיד, תאונה, המעבורת התהפכה, המפרי הועף למי הקרח ונאסף על ידי ספינה מקרית. מהרגע הזה חייו התהפכו. הקברניט של הספינה לציד כלבי ים שאספה אותו, איבד איש צוות. לא רק שסירב להחזיר א”

“אמן הסיפור הפסיכולוגי-רגשי עושה זאת שוב. אין הרבה סופרים שמסוגלים להיות מעולים בכתיבת רומן מלא וגם בנובלות. שטפן צוויג הוא אחד מהם. צוויג לוקח אותנו הפעם אל קולוניה הודית מרוחקת. שני גברים נפגשים על סיפון אוניה החוזרת ממזרח אסיה לאירופה, לאחד סוד כמוס וסיפור מעניין ולשני סבלנות להקשיב. המספר הוא רופא, יום אחד נכנסת לקליניקה שלו אשה יפהפיה, הוא מסוחרר מיופיה, היא מתנהגת בצורה גסה וחצופה ולאחר ש”

“הנה הסיבה למה יש כל מיני סיפורים קצרצרים ולמה כדאי להוציא אותם כספרים בפני עצמם, אפילו אם יהיו דקים ולא כמחוברים בספר אחד גדול; ובכן, כי כל סיפור מגיע לו התבנית של הספר שתהיה רק שלו. אצל צוויג אני רואה את זה, את הכישרון לבסס יכולות של ספר עב כרס, בספר עם עלילה שפרושה על לא הרבה עמודים. עצם העובדה שאני קורא ספר, אפילו קצר, כשהוא עומד בפני עצמו - שם נמצא הכבוד המגיע לו. (לא שזה באמת משנה, אבל”

“זהו אחד מהסיפורים המוזרים שנתקלים בהם ואשר בסיום קריאתם מבינים מהי גאונות - יש כאן מהלך אירועים שהיה קשה בעבורי לצפות את אחריתו, דמויות צבעוניות ותוססות על גבי סיפונה של ספינה בדרכה חזרה לאירופה, וכל זה משתלב סביב פרשה תמוהה שכוללת אישה בהיריון לא רצוי, רופא גרמני שהעתיק את מקום מגוריו למזרח הרחוק האקזוטי ומספר עלום שם שמספר את הסיפור זמן רב לאחר שהבלתי נמנע קרה. הרופא, אומלל שכמותו, אכול שגרתי”