טוב, גילוי נאות, אני, או ינשוף ספרים ברעננה, הוא היחיד בארץ שמוכר את לרובוטים אין זנב, הספר הנהדר הזה שתרגם שאולי מוהל וגם הוציאו לאור. היתה לי גם חצי זרת בתהליך ההוצאה - כך שאני לגמרי לא משוחד - או אולי כן?
הספר נכתב על ידי הארי קאטנר, סופר מושחז ומעורר מחשבה השייך לתור הזהב של המדע הבדיוני (אסימוב, קלארק, היינליין - כולם כולל קאטנר עצמו - זכרם לברכה).
לרובוטים אין זנב נכתב בתקופה שמדע ב

ואוו, אליפות של ספר ולא יאומן שהוא נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. פשוט מד"ב גאוני.
הספר הוא בעצם אנתולוגיה של סיפורים קצרים על ממציא גאון בשם גאלגר שברגיל שלו הוא דווקא לא כל כך מוכשר, כי הוא כל הזמן מעכב את עצמו, אבל כשהוא שותה ופתוח את התת מודע שלו לאפשרויות חדשות הוא מגלה שהוא ממציא גאון שיכול לפתור כל בעיה פרקטית שעומדת לפתחו. בכל סיפור מגיעים את גלאגר אנשים שמבקשים ממנו לעזור להם בבעיותיהם ש

מי שאוהב לקרוא ספרי מדע בדיוני יודע שעיקר ההנאה טמונה ברעיונות של אנשים שנולדו בימינו או קודם לגבי מראה העתיד. רעיונות אלה שהם לעתים פרועים, לעתים חסרי הגיון, הם פעמים רבות הכיוון אליו תלך האנושות בעתיד. והדוגמה של (סר) ארתור סי. קלארק שהגה (ב1945!) את לוויין התקשורת, שהתממש 20 שנה אחר כך, ושניבא (ב1974!) את רשת האינטרנט והמחשב האישי, שהיום איננו רואים את חיינו בלעדיהם. הוא שאמר "הדרך היחידה לחשוף