כשבעלי הולך לקנות מכנסיים, מאורע סינגולרי נדיר יותר מליקוי חמה, הקריטריונים לבחירתם הם מותן גבוה וצמוד, שיהיו רחבים ברגליים, ובעיקר – שיהיה אפשר ללבוש אותם מעל לנעליים. יצא לי לראות מספר לא מבוטל של מוכרות/מוכרים שהרימו גבה מעוצבת למראה מכנסיים שנפסלו לאחר שכשלו במבחן הנעליים. בתחילת דרכנו המשותפת עוד חשתי אי נעימות והרגשתי צורך להתנצל, במיוחד שמכנסיים שעברו את הרף הגבוה נאלצו להוכיח שהן מאפשרות ב

אני לרוב לא קוראת מתח. זה משנה? למען האמת, לא ממש. אני לא קוראת מתח, כי איכשהו, החוויה נחלקת לשניים: או שאני צופה את האירועים עוד לפני שהם מתרחשים, או שמדובר באקשן-אקשן-אקשן ומעט מאוד עלילה. קצת כמו סרט עשוי נייר ודיו. אבל איכשהו קראתי את החבר'ה הרעים. אני לא יכולה להגיד שצדקתי בהנחות היסוד שלי. אבל לא אוכל להודות שטעיתי לגמרי.
גם "החבר'ה הרעים" לוקה בכל מה שסרט מתח בינוני לוקה בו: תפניות עלילה צ

שבת שלום לכל החברים.
ספר זה , שהוא ספורו האמיתי של הריגול הנגדי הבריטי בזמן מלחמת העולם השניה הוא סיפור אמיתי ופוקח עיניים.
כמו שכבר ציינתי בביקורות אחרות, יש לשוב ולציין שבזמן המלחמה היו שלושה שירותים חשאיים יוצאי דופן באיכותם:
שירות הריגול הנגדי של בריטניה -MI-5,השרות החשאי של גרמניה הנאצית , האבוואר, והשירות החשאי הסובייטי הNKVD.
שלאחר מכן הפך והיה לKGB.
כל השרותים האלה הפעילו רשתות ריגול,

ספר נחמד.
מסופר על אב שדואג כל הזמן לבת המתבגרת שלו, הוא מנהל אחריה מעקבים ומרדפים, הפחד שלו שהיא תסתובב עם נערים מופרעים.
במהלך העלילה מצאתי את עצמי צוחקת בלי סוף, היו קטעים שדמיינתי את האב מציץ על הבת שלו מכל פינה ומקום.
הסופר שילב המון הומור בספר שאמור להיות מתח.
הדגש בספר שהאב מוכן לעשות הכל בכדי להגן על ילדיו, כיוון שהוא מכיר את האלימות שקיימת בכל מקום, הוא עוסק כעיתונאי, ונחשף פעמים רבות

המציאות עולה על כל דמיון - מרתק וכתוב מצוין. סיפור אמיתי שמעבר לקורותיו המרתקים של אדי צ'פמן מאיר באופן יוצא מן הכלל יחסי סוכן - מפעיל: המפעיל (הגרמני) שבסופו של דבר הופך להיות שפוט של הסוכן, נמצא במצב שבו גם אם יתחיל לחשוד בו זה יפיל אותו גם כן ואז יש פה מצב מבחינתו ללא מוצא. מפעיל אחר (המפעיל הבריטי בסוף התקופה) שלא מבין את הסוכן שלו ולמעשה מקלקל יותר מאשר מועיל. הפעלת סוכנים כפולים היא אמנות